בפני בקשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך 15,610 ₪.

התובעת הינה חברה בע"מ אשר מעניקה שירות בסיוע להגשת תביעות למימוש זכויות רפואיות.

הנתבע הינו אדם פרטי אשר כרת עם התובעת הסכם שכ"ט ביום 18.10.20 לשם קבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי לאחר תאונת עבודה שקרתה לנתבע ביום 11.10.20.

בתובענה נטען כי התובעת הגישה עבור הנתבע תביעתו למוסד לביטוח לאומי ובהתאם לכן הנתבע חתם על הסכם שכ"ט. אף על פי שהנתבע התחייב לשתף פעולה עם התובעת בדבר תוצאות קבלת הוועדה שהתקיימה, לא עשה זאת הנתבע ועל כן הפר הפרה בוטה של ההסכם, והיה עליו לדווח לתובעת מה נקבע לו בוועדה הרפואית. צורך הסכם שכ"ט כנספח א'.

נטען כי התובעת אינה מעניקה ייעוץ משפטי אלא מגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי בלבד, ומכינה את לקוחותיה לקראת ועדות רפואיות.

נטען כי הנתבע לא עמד בהתחייבותו ולא שילם לתובעת את שכ"ט שהתחייב לשלם ונשאר חייב לתובעת סך של 15,610 ₪ ליום מכתב ההתראה מיום 16.11.21.

נטען כי ביום 9.12.20 העביר ב"כ הנתבע מכתב בגין סיום התקשרות, וזאת לאחר שהתובעת הגישה את מלוא התביעה למוסד לביטוח לאומי ועשתה את המוטל עליה.

בהתאם למוסכם ולמופיע בהסכם שכ"ט – לא ניתן לבטל את הייצוג לאחר חודשיים אלא רק בחלוף 7 ימים מיום חתימת ההסכם, וזאת בהתאם לחוק ביטוח לאומי. הנתבע אף שינה את קוד הגישה במוסד לביטוח לאומי על מנת שהתובעת לא תראה מה עלה בגורל הוועדה – שממנה נגזרים אחוזי שכ"ט.

למרות דרישות חוזרות ונשנות ומכתב התראה שנשלח לנתבע, הוא לא שילם את החוב. רק בחודש ינואר 2022 הנתבע פנה אל התובעת וביקש לשלם לה רק חצי משכ"ט.

בהתנגדות נטען כי ההסכם בוטל כדין ובמועד – נטען כי נסיבות ההחתמה על ההסכם מלמדות כי לא נחתם הסכם כלל ובוודאי לא הסכם בר תוקף לפי התנאים הקבועים בחוק ובהלכה. מכל מקום ההסכם בוטל כדין ובמועד.

בהקשר זה נטען כי לפי חוק הביטוח הלאומי זכאי הנתבע לבטל את העסקה בתוך 7 ימי עבודה מהמועד שבו נכרת ההסכם והעתק ההסכם נמסר לידיו. ההסכם נמסר לתובע רק ביום 2.12.20 במייל שנשלח אליו. הודעה על ביטול ההסכם נמסרה לתובעת ביום 9.12.20 ועל כן בוטלה כדין ובמועד. נטען כי אין שום הגבלה בדין שחייבה הגשת התביעה לדמי פגיעה באופן מידי.

כן נטען כי ההסכם נחתם בעסקה למתן שירות מרחוק, ללא כל פגישה במשרדי התובעת ובשל פרסומים באינטרנט של הנתבעת ולפיכך המועד לביטול ההסכם הינו 14 יום ממועד מסירת ההסכם.

נטען כי אין שום פירוט בכתב התביעה ביחס לחישוב הסכום הקצוב הנגזר מההסכם וממילא מדובר בסכום מופרך ללא בסיס.

נטען כי לא ניתנו לנתבע הסברים בסיסיים ביחס למהות השירות שמסופק ע"י הנתבעת. לא הוסבר לו שאין מדובר בשירות משפטי ובעיקר לא הוסבר מה המשמעות של תביעה לביטוח לאומי אל מול תביעה נזיקית נגד המעסיק או נגד מבטח הרכב במעורב בתאונה וההשלכות של תוצאות הליך זה בזכות התביעה המקבילה הקיימת לו.

נטען כי בהתייחס למשולש המוכר בפסיקה של מזיק, ניזוק ומל"ל, בתאונת עבודה הנתבע פועל במסלול של קביעת נכות על פי דין. קביעות המל"ל מחייבות את חברת הביטוח ועל כן לפנייה מידית לקביעת דרגת נכות יש השלכות עצומות על התביעה. כמו כן, מאחר ותגמולי המל"ל מקוזזים מתביעה נזיקית, קביעת המל"ל משליכה באופן ישיר על ניהול התביעה הנזיקית. לתובע אסור לנהל הליכים משפטיים וזה דבר שיש בו באופן מובנה פגיעה באופן הטיפול בתובע. הסתרה זו נעשתה בחוסר תו"ל ובהטעיה ודי בה כדי להצדיק ביטול התביעה.

נטען כי לא ניתן לתובע הסבר וגילוי נאות בדבר העדר ליווי לוועדה ותשובות התובעת בעניין זה היו מתחמקות ועולות לכדי חוסר תו"ל והטעיה. התובעת במכוון התחמקה בצורה בוטה מבקשת הנתבע לליווי וייצוג שלו בוועדות הרפואיות.

נטען כי מהלך של החתמה בנסיבות המפורטות בתצהיר הנתבע אינו החתמה על הסכם בכלל ועל הסכם הכפוף לכללים בחוק הביטוח הלאומי שכן לא פורט כמתחייב מהן הגמלאות אליהן מתייחס ההסכם, לא ניתן לנתבע דף מידע התנאים המפורטים בחוק ובסעיף הנ"ל, לא נעשתה חתימה נפרדת על כל מסמך אלא החתמה אוטומטית חד פעמית על נייר באופן שאינו יכול להוות חתימה כדין, וללא שהוצאו לו מסמכי החתימה.

נטען כי ההסכם רווי סעיפים בלתי סבירות ודרקוניים הנוגדים את הדין, חוק הביטוח הלאומי ודיני החוזים האחידים.

כך לדוגמה, סעיף שכובל את הנתבע לתובעת גם אם ההליך מחייב הגשת תביעה משפטית שאסורה על הנתבעת בייצוג. על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי מדובר בשלב "בטיפול באותה תביעה" ועל פי כללי הביטוח הלאומי מאפשר לעוה"ד לגבות 25% מהקצבאות שישתלמו לתובע. ערעור לבית הדין על החלטות הוועדה הוא בעניינים משפטיים בלבד ולא רפואיים. בית הדין לעולם לא קובע אחוזי נכות במקום הוועדה הרפואית אלא מחזיר את הדיון לוועדה הרפואית שתדון מחדש בתיק אם מצא פגם משפטי. נטען כי על פי אותו הסכם שמציגה התובעת אם הנפגע נזקק לערער לבית הדין הוא חייב לפנות לעו"ד ובמידה וזכה בערעור והדיון חוזר בשנית לוועדת העררים. על פי תנאי ההסכם האחיד של התובעת, באותו רגע עורך הדין אמור להפסיק את הייצוג ולשלוח את הנתבע לוועדה העררים הנוספת (שנקבעה מכוח פסק הדין) לטעון טענות משפטיות בפני הוועדה ללא ייצוג משפטי. סעיף זה שולל ייצוג משפטי בהליכים המחייבים ייצוג משפטי והתמחות משפטית.

גם אם באותו דיון סכום הקצבה יגדל – התובעת לא עשתה דבר וזה יחייב את הנתבע בתשלום שכ"ט נוסף בניגוד להוראות חוק הביטוח הלאומי הרואים בטיפול הכולל כטיפול בתביעה אחת שאינו מצדיק תשלומים נוספים.

כן נטען כי הטיפול בתביעה ע"י התובעת נעשה בצורה רשלנית ולא מקצועית והיה עלול לגרום לתובע נזק עצום. הנתבע סבל מפגיעה קשה בראייה במשך 10 ימים לאחר מקרה התאונה והתובעת לא טרחה לדרוש הכרה בפגיעה זו. הביטוח הלאומי קבע לתובע 0% נכות צמיתה בגין הפגימה ביד ורק לאחר הליך של ערעור ע"י ב"כ הנתבע הוכרה נכות רפואית בשיעור 20% בתחום העיניים בלבד.

נטען כי סעיף הביטול במקרה של הפסקת ההתקשרות הינו מופרך ובלתי סביר. התובעת לא זכאית לפיצוי אלא לכל היותר לסך של 800 ₪ בגין דמי פתיחת תיק, ולאחר ניכוי 25% בגין בפרת חובת החתמת הנספח ומסירתו לתובע סך התשלום המקסימלי שזכאית התובעת, בהתעלם מכל הטענות לעיל, הוא 600 ₪.

דיון

הנתבע נחקר על תצהירו ועמד על גרסתו לפיה לא עיין בהסכם ולא קיבל אותו מהתובעת אלא בחודש דצמבר 20' בתגובה לפניה במייל, בסיוע בתו. זאת מאחר ששליטתו באמצעים הדיגיטליים והטכנולוגיים מוגבלת, ולא ידע כיצד להוריד ולשמור את הקובץ של ההסכם על אף שחתם על המסמכים בקישור שנשלח אליו ע"י התובעת. שאלת מסירת/קבלת ההסכם ע"י הנתבע הינה שאלה עובדתית ומשפטית שיש להידרש אליה.

בנוסף, עולה כי סכום התביעה אינו קצוב, מאחר שהתובעת התבססה על הערכה של הנכות שהיה הנתבע צפוי לקבל – וזאת מבלי שידעה זאת מראש או בעת הגשת התביעה, ואף סעיף הליקוי עליו התבססה בחישוב אחוזי הנכות אינו זה שהוכר ע"י המל"ל. לפיכך התביעה אינה תובענה לסכום קצוב.

כמו כן יש לבחון את הטענות המשפטיות הנוגעות לפגיעה בזכויות חוקיות וקיפוח בחוזה אחיד.

לפיכך ניתנת לנתבע רשות להתגונן ובקשת ההתנגדות תשמש ככתב הגנה.

לנוכח סכום התביעה ועלויות ההתדיינות, מוצע כי הצדדים ישקלו פשרה בסך כולל של 5,000 ₪ כשכר ראוי לעבודת התובעת.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשפ"ב, 22 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.