המשיב פתח בלשכת ההוצאה לפועל בעכו תיק הוצאה לפועל בגין המחאה המשוכה מחשבונו של המבקש ע"ס של 27,000 ₪ (להלן: "ההמחאה"). ההמחאה חוללה ע"י הבנק, לאחר שניתנה בגינה הוראת ביטול.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר ובצידה בקשה להארכת מועד להגשתה. במסגרת בקשתו להארכת מועד טען המבקש, כי מעולם לא קיבל את אזהרת ההוצאה לפועל וידע על התיק עת הוציא רשימת תיקים ארצית של תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים נגדו.

לעניין ההתנגדות, טען המבקש, כי נגנבו ממנו שיקים כולל ההמחאה מושא הליך זה, וכי הגיש בגין כך תלונה במשטרת ישראל ביום 5.9.21. אמנם המבקש צירף אישור בדבר הגשת תלונה אך האישור אינו קריא. כמו כן, הכחיש המבקש את חתימתו על ההמחאה. במסגרת תצהירו התומך בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד, טען המבקש כי בינו לבין המשיב אין כל יריבות ומעולם לא התקבלה כל תמורה בגין ההמחאה.

בתגובה לבקשות המבקש טען המשיב, כי האזהרה נמסרה לאביו של המבקש ביום 21.11.21 וכי ההתנגדות והבקשה להארכת מועד הוגשה רק ביום 21.2.22. לתגובה צורף אישור המסירה ותצהיר המוסר. באשר להתנגדות טען המשיב כי טענות המבקש הן סתמיות ונתמכות במסמכים שאינם קריאים. המשיב טען כי קיבל את ההמחאה בתום לב והוא אוחז כשורה. המשיב התנגד לביטול הליכי ההוצאה לפועל וטען, כי יש לדחות את שתי הבקשות. לחילופין עתר המשיב לכך, כי היה ותינתן למבקש רשות להתגונן יש לחייבו בהפקדת מלוא סכום החוב בקופת בית המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשת הביצוע וכן בתגובת המשיב, ומתוקף סמכותי על-פי תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות"), החלטתי ליתן רשות להתגונן ללא צורך בחקירת המבקש על תצהירו.

באשר לבקשה להארכת מועד. תקנה 109י.(3א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם- 1979 מסמיכה את בית המשפט להאריך את המועד להגשת בקשת רשות להתגונן. תקנה 176 לתקנות מעניקה לבית המשפט סמכות כללית ליתן הוראות ולהאריך מועדים. תקנה 176(ב) לתקנות קובעת כי מועד שנקבע בחיקוק יוארך "מטעמים מיוחדים". משכך, על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, על המבקש להראות טעם מיוחד לאיחור בהגשת ההתנגדות.

טענות המבקש בעניין אי קבלת האזהרה נטענו באופן כללי וסתמי. המבקש לא התייחס לאישור המסירה הנמצא בתיק ההוצאה לפועל ולפיו אביו קיבל את מסמכי האזהרה. כך גם, המבקש לא הצהיר, על המועד שבו הוא ידע על תיק ההוצאה לפועל והצהיר, באופן כללי כי ידע על התיק עת קיבל רשימה ארצית של תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים כנגדו, אותה הוא לא טרח לצרף לבקשתו, על מנת ללמוד על תאריך ידיעתו אודות תיק ההוצאה לפועל מושא ההליך. כך גם המבקש לא ביקש לחקור את השליח אודות תצהירו התומך באישור המסירה.

חרף האמור, בחנתי את טענות ההגנה שמעלה המבקש, ויכולתן להוות טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד להגשת ההתנגדות בבחינת "לפזול אל עבר ההליך העיקרי ולבחון את סיכוייו הלכאוריים" (ראו נא: רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח. בצוע פרוייקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ (16.8.12)).

הלכה היא, כי על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשת רשות להתגונן על המבקש להראות הגנה אפשרית ולו בדוחק-להבדיל מהוכחתה בשלב זה- בבחינת היה ותוכח הגנה זו, יש בכוחה כדי להוות הגנה של ממש.

המבקש העלה טענה אחת ולפיה ההמחאה נגנבה. אמנם המבקש צירף אישור לא קריא אודות הגשת התלונה אך דומה, כי די בשלב זה בהצהרתו כי ההמחאה נגנבה וכי הוא הגיש בגין כך תלונה למשטרת ישראל. כך גם די, בהצהרתו, כי לא קיבל כל תמורה אודות ההמחאה, כדי לא לחסום בפניו את הדרך מהוכחת טענותיו. במסגרת הבקשה טען המבקש כי "השיקים" מושא הליך זה נגנבו, אך כאמור לעיל ההתנגדות הוגשה אך ורק בגין ההמחאה שפרטיה בפתח ההחלטה. מצופה מהמבקש עת הוא נדרש להוכיח את טענותיו להיות ברור ומדוייק ולטעון את הדברים באופן קוהרנטי תוך צירוף מסמכים קריאים ותומכים בטענותיו.

חיזוק נוסף למסקנתי האמורה לעיל, אני מוצא במסגרת התגובה מטעם המשיב, שכן המשיב טען בבקשת הביצוע כי בית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות הינו בית המשפט השלום בעכו מאחר ו"השיקים נמסרו לזוכה באיזור סמכות בית משפט זה". דא עקא, המשיב לא פירט במסגרת תגובתו, הנעדרת תצהיר תומך, כיצד ההמחאה הגיעה לידיו ומה היא עסקת היסוד בינו לבין מה שמסר לו את ההמחאה.

לצד כל האמור, יש לציין, כי ההתנגדות לא הוגשה בשיהוי ניכר מהמועד הקבוע בדין, ומכאן לא ראיתי להחמיר עם המבקש בעניין זה.

אשר על כן, אני מאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל. התביעה תתנהל בסדר דין מהיר.

באשר לבקשה לחייב את המבקש להפקיד את מלוא סכום החוב בקופת בית המשפט לא מצאתי שיש הצדקה לעשות כן אף לא באופן חלקי, לאור טענות ההגנה של המבקש כמפורט לעיל.

בהתאם לסמכותי הקבועה בתקנה 20(ו) לתקנות ובהתאם לאמור בתקנה 79(א) לתקנות, על הצדדים לפעול כדלהלן:

המשיב-התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין, עד ליום 10.8.22, תצהיר לאימות העובדות ואסמכתאות משפטיות אם ישנן, וכן רשימת מסמכים והעתקיהם.

המבקש-הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין, עד ליום 10.9.22, תצהיר לאימות העובדות ואסמכתאות משפטיות אם ישנן, וכן רשימת מסמכים והעתקיהם. המבקש רשאי להסתמך על התצהיר התומך בהתנגדות, ובלבד שיודיע על כך במועד שנקבע לעיל. בכל מקרה על המבקש להמציא מסמכים קריאים לתיק בית המשפט, תחת אלה שצורפו להתנגדות.

אני קובע את התיק להוכחות וסיכומים בעל פה ליום  23.10.22 בשעה 11:00. על הצדדים לזמן את עדיהם למועד הנ"ל במסירה אישית. לדיון יצטיידו בעלי הדין באישורי מסירה כדין. הדיון לא ידחה מהטעם כי עד לא התייצב לדיון שעה שלא זומן כדין.

באשר להוצאות הבקשה, אני מחייב את המבקש לשאת בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ככל שבדעת המבקש להגיש בקשה לביטול הליכים, עליו להגיש בקשה נפרדת, תוך התייחסות להליכים אותם הוא מבקש לבטל והנימוקים לכך. בקשה לביטול עיקול על חשבון העו"ש של המבקש, היה ותוגש כזו, יש לצרף אליה דף חשבון של שלושת החודשים האחרונים וכן אישור יתרות.

משימת עיון למעקב אחרי הגשת הודעת התובע ליום 12.8.22.

ניתנה היום, ח' תמוז תשפ"ב, 07 יולי 2022, בהעדר הצדדים.