לפניי בקשה לביטול צו הריסה מינהלי.

הצו

1. ביום 22.2.2022 חתם מנהל מחוז ירושלים של הרשות לאכיפה במקרקעין על צו הריסה מינהלי לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – "החוק"), המורה על הריסתה של עבודה אסורה וכן על הפסקת שימוש אסור בגדר ברזל יצוקה בבטון באורך של כ-70 מטר (להלן – "הבינוי" ו-"הצו"). על פי הצו, תצהיר מפקח שהוגש ביום 16.2.2022 מלמד כי לא חלפו שישה חודשים מיום שהסתיימה העבודה האסורה, בהסתמך על תצלום אוויר מיום 3.9.2021 (בו לא הופיע הבינוי כלל) אל מול איתור הבינוי ביום 8.2.2022. מיקום הבינוי: ראס אל עמוד; קואורדינטות 223710:630400.
   הצו הודבק על הבינוי ביום 22.2.2022.

הבקשה לביטול הצו

1. ביום 28.2.2022 הוגשה בקשה שכותרתה "בקשה לביטול צו הריסה מינהלי" (להלן – "הבקשה"). לבקשה לא צורף תצהיר תומך. טענות המבקש בבקשה:
2. בשטח קיים בית שבו מתגורר המבקש ובני משפחתו ומסביבו גדר אשר קיימת שנים אחדות.
3. הגדר נבנתה לאחר שגורמים שונים ניסו לגזול מהמבקש את הקרקע תוך הסתמכות על מסמכים מזויפים ועל מנת למנוע כניסת פולשים למיניהם, הנחת חפצים אסורים וכן החניית רכבים של השכנים בשטח את המבקש.
4. קיימת תוכנית בנייה על שטח זה הממתינה להיתר ולכשתאושר ממילא ייהרס הבינוי.
5. על אף שהשטח נמצא באזור מגורים במקום מרוחק יחסית במזרח ירושלים, פקחי עירייה מגיעים פעם אחר פעם להטריד את המבקש, ככל הנראה עקב הלשנות שמכנים עימם הוא מצוי בסכסוך. ב"כ המבקש שלח פנייה בעניין לעירייה שלא נענתה.
6. המפקח שהגיע למקום ביום 8.2.2022, הדביק על הדלת אזהרה על אף שהיה יכול בנקל לאתר את הבעלים. באותה אזהרה הוא לא ציין דבר וחצי דבר על אודות ה"עבודה האסורה" או "השימוש האסור". כך היה גם כשהמפקח הגיע שוב למקום ביום 22.2.2022.
7. המבקש לא הוזמן לשימוע בטרם הוצאת הצו.
8. ככל שבוצעו עבודות אסורות, הרי שזה לא נעשה בששה החודשים האחרונים וככל שבוצעה עבודה בתקופה זו ממילא היא אינה טעונה היתר בנייה.
9. על בסיס הטענות שהועלו בבקשה, נטען כי נפל פגם חמור בתהליך שקדם להוצאת הצו המצדיק את ביטולו.
10. לבקשה לא צורף תצהיר של המבקש, אך כן צורף (בין היתר) מכתב של אדריכל נושא תאריך 17.6.2020. במכתב נטען, בין היתר, כי הוא ביקש מהמבקש להקים גדר ושער בכניסה לשטח שלו על מנת למנוע ממשאיות לשפוך פסולת בשטח שלו, משום שהדבר משנה את הטופוגרפיה של הקרקע. כן נכתב במכתב האדריכל, כי הגדר נועדה אך ורק כדי לשמור על החלקה מכל שינוי שיגרום שינויים בתוכנית אשר הוא אמון על קידומה.
11. מלבד מכתב האדריכל צורפו לבקשה גם מפה; העתק צו מינהלי להפסקת עבודה; קנסות שונים; פניית ב"כ המבקש למר שמואל, מנהל המחלקה לפיקוח על הבנייה; צו מינהלי להפסקת עבודה; מסמכים (חלקם בשפה הערבית) לעניין הבעלות בנכס; אזהרה וצו הריסה מינהלי.

תגובת המשיבה

1. אין ממש בבקשת המבקש.
   1. בוצעו מלוא הפעולות המינהליות הנדרשות לשם הוצאת הצו.
   2. מצילום אוויר מיום 3.9.2021 עולה כי הבינוי לא היה קיים באותו מועד. לעומת זאת, ביום 8.2.2022 נמצאה ע"י המפקח בר העבודה האסורה (צורף גם תצ"א מיום 8.2.2022). מכאן שמדובר בבינוי שטרם חלפו שישה חודשים ממועד סיום בנייתו.
   3. בתצהיר המפקח בר הוא מציין כי טרם חלפו שישה חודשים מיום סיום העבודה האסורה, וכי מבדיקה שערך לא ניתן היתר לעבודה.
   4. על פי חוות דעת תכנונית, במקרקעין חלות התוכניות הבאות: תוכנית המתאר 30/1 לפיה המקרקעין הנם בייעוד "אזור לפיתוח עירוני" ובשטח "מוטה תח"צ"; תוכנית 2263 לפיה המקרקעין עליהם הוקם הבינוי נמצאים בחלקם בייעוד דרך ובחלקם בייעוד מגורים. בנוסף קיימת התייחסות לתוכנית המתאר החדשה לירושלים (2000) שטרם הופקדה ולתוכנית 101-0873570 שטרם אושרה במוסדרות התכנון ומייעדת את המקרקעין חלקם לדרך וחלקם למגורים.
   5. המבקש אינו טוען כי יש בידו היתר להקמת גדר. גם אם הגדר נחוצה למבקש, בהעדר היתר ניתן להורות על הוצאת צו הריסה מינהלי.
   6. אין חובה לערוך חקירה או שימוע טרם הוצאת צו הריסה מינהלי. סעיף 226 קובע כי דרך ההמצאה היא הדבקה על הגדר ולא מסירת הצו בבית המבקש.
   7. אין ספק שהקמת הגדר מהווה עבודה אסורה וטענת המבקש כי לא בוצעה עבודה אסורה בששת החודשים האחרונים נסתרת על-ידי התמונות שצורפו כנספח 2ב' לתגובה.
   8. לזכותה של המשיבה עומדת חזקת תקינות המעשה המינהלי.
2. לתגובה צורפו: העתק צו ההריסה; דו"ח פיקוח מיום 8.2.2022 תשריט ותמונות של העבודה האסורה; העתק תצלומי אוויר מתאריכים 3.9.2021 ומיום 8.2.2022 ומחודש אוגוסט 2021; העתק תצהיר המפקח; העתק אסמכתה להתייעצות עם היועצת המשפטית; העתק אסמכתה להתייעצות עם מתכננת מחוז ירושלים; העתק דו"ח פיקוח ותמונות מיום 22.2.2022; העתק ההודעה על מתן צו הריסה מינהלי; חוות דעת תכנונית.

תשובת המבקש לתגובת המשיבה

1. בהתאם לרשות שניתנה הגיש המבקש (לאחר בקשת ארכה) תשובה לתגובת המשיבה – גם כאן מבלי שצורף תצהיר תומך בטענות שהועלו. טענות שהועלו ולא נכללו בבקשה:
   1. המסמכים שצורפו לתגובת המשיבה לא היו ידועים למבקש.
   2. המסמכים והצילומים שצורפו לתגובה מאשרים כי מדובר בשטח פרטי וכי הגדר שהוקמה אינה פוגעת במאומה, ולכן לא מתקיים אינטרס ציבורי להוצאת הצו.
   3. הגשמת התוכניות המפורטות בתגובת המשיבה אינו נראה באופק.
   4. מדובר בגדר ארעית שנועדה להגן על זכויות המבקש בקרקע.
   5. גם אם התקיימו התנאים להוצאת צו הריסה מינהלי, עדיין חזקת התקינות מחייבת לברר את נחיצות הצו, כשמנגד יש להתחשב באינטרסים של המבקש.
   6. לא הייתה כל חובה לבקש היתר להקמת גדר מסוג זה והקמתה אינה מהווה עברה.
   7. גם אם אין חובת שימוע, מצופה מהרשות לאפשר למבקש לשכנע מדוע ההריסה אינה מוצדקת או לנסות למצוא פתרון אחר שיאפשר לו להגן על רכושו.

הדיון

1. במסגרת הדיון ביום 25.5.2022 נחקרו המבקש, המפקח מטעם המשיבה והאדריכל מטעם המבקש. הדברים מפורטים בפרוטוקול הדיון ולהלן אתייחס לעיקרי הדברים.
2. תמצית עדות המבקש:
   1. המבקש אישר בקשר לתמונה של הגדר מיום 22.2.2022 כי הוא בנה אותה לפני כשלושה חודשים משום שהשכנים היו משליכים פסולת בשטח שלו.
   2. הגדר שנבנתה היא בגובה 2.8 מטרים.
   3. כשנשאל אם הוא מכיר את המפקח גיא בר השיב כי יכול להיות שהוא דומה למישהו שפעם ראה. לאחר מכן שינה את עמדתו ואמר כי המפקח התנכל לו וצעק עליו כי יהרוס לו את הבית משום שהוא עבד בלי היתר. כשנשאל המבקש על השינוי בעדותו, הוא לא השיב עניינית לשאלה אלא טען ששלושה ארבעה אנשים הגיעו לביתו.
3. תמצית עדות המפקח גיא בר:
   1. העד אישר כי הוא עובד כשלוש שנים וחצי כמפקח ברשות האכיפה במקרקעין.
   2. פקחים מבקרים בשכונה המדוברת בממוצע לפחות פעמיים בחודש. במקרה המדובר המפקח הגיע למקום עקב הנחיה של סגן מנהל המחוז, נעשה סיור ואותרה העבירה.
   3. בטרם הוצאת צו ההריסה המינהלי, הוא פנה לעירייה ומפקח אמר לו שלא קיים הליך מטעם העירייה בקשר למבנה המדובר. המפקח לא בדק אם ניתן אישור בע"פ אך לדבריו אם היה אישור היו אומרים לו.
   4. בטרם הוצאת צו הריסה לא מחפשים את הבעלים של המבנה אלא מדביקים אזהרה על המבנה.
   5. הבינוי נמצא על תכנית קיימת והפנה לתוכנית שצורפה לתגובת המשיבה לפיה חלק מהשטח נמצא בייעוד "דרך" וחלק בייעוד "מגורים". כן השיב כי הוא אינו יודע מתי התכנית עתידה להתבצע.
   6. במענה לשאלה מדוע יש להרוס כעת כאשר אין צפי לביצוע התכנית, השיב המפקח כי יש להרוס כעת כדי שלא יהיה צורך להמתין להריה כשיחליטו שיש לבצע את העבודות בהתאם לתכנית.
   7. הגדר אינה פטורה מהיתר בשל גובהה ובשל הייעוד של הדרך. במקרה הזה אין היתר לגדר.
   8. הצו הוצא רק לגבי הגדר החדשה ולא לגבי גדרות שנבנו לפני יותר מחצי שנה שלא ניתן היה להכניס לצו. המפקח סימן על גבי מש/1 איזו גדר מבוקש להרוס וכן את הגדרות הישנות והבהיר כי הן אינן מתחברות לגדר החדשה (מושא הצו דנן).
4. תמצית עדות האדריכל מטעם המבקש, מוחמד אבו זניד:
   1. האדריכל העיד לגבי התכנית שהוא מקדם (אליה התייחס בנספח ב' לבקשה) כי מטרתה היא חלוקה למגרשים והגדלת אחוזי בנייה על הקרקע. לדבריו, לפי התכנית המקודמת הכביש יישאר כמו בתכנית הקיימת.
   2. כשנשאל מתי אמורים לסלול את הכביש השיב כי אין תכנית לביצוע לגבי הדרך הזאת.
   3. המבקש אמר לו כי הוא צריך את הגדר משום ששופכים בשטח שלו פסולת בנייה (יוער כי ממכתב האדריכל עולה דווקא כי האדריכל יזם את הקמת הגדר ולא המבקש). האדריכל דיבר על כך עם שי נחמיה מנהל הפיקוח שאמר לו שאין בעיה לבנות גדר עד לגובה של מטר וחצי. לדברי האדריכל אין צורך בהיתר לשם כך. יחד עם זאת, האדריכל העיד כי מר נחמיה אינו מוסמך לתת היתרי בניה (אלא אחראי לאכיפה), כי לא ראה את הגדר שנבנתה וכי ככל שהגדר שנבנתה היא גבוהה ממטר וחצי, הדבר מנוגד למה שאמר לו שי.
5. עם סיום שמיעת העדויות, ביקש ב"כ המבקש לתת לו אפשרות לשוחח עם מנהל הרשות בטרם תינתן החלטה. על כן, נקבע מועד נוסף לשמיעת סיכומים בעל-פה ליום 9.6.2022.

סיכומי הצדדים

1. עיקרי טענות המבקש בסיכומיו
   1. על בית המשפט לעשות צדק ולא לדקדק בקוצו של יוד משפטית. יש לבדוק את שיקול הדעת המקצועי של הגורם המינהלי ולא להסתפק בבדיקה של החוק.
   2. הגדר מושא הצו אינה פוגעת במאומה וממילא היא תיהרס בשלב מאוחר יותר לכשייסלל הכביש. גם למבקש אינטרס שתבוצע הריסה בהתאם לתכנית והוא יוכל לבנות את ביתו מחדש.
   3. אין צפי ליישום התכנית ואין פגיעה באינטרס הציבורי.
   4. אם גובה הגדר היה מטר וחצי לא היו מגישים את הבקשה, גם אם זה מתנגש עם התכנית, כפי שגם ביתו והגדרות הקיימות פוגעים בתכנית וייהרסו בעתיד. אין מדובר בגדר שקובעת עובדות בשטח.
   5. אין הצדקה לכך שהמפקח לא הגיע לבית הסמוך לגדר חלף הדבקה על הגדר. היה על המשיבה להזמין את המבקש לשימוע והדבר לא נעשה.
   6. צילום שהוצג לבית המשפט מראה כי בטרם נבנתה הגדר השכנים היו מחנים את רכביהם בשטח של המבקש והיו משליכים פסולת במקום. פעם אף הוסלק נשק בשטח של המבקש.
   7. האדריכל העיד כי הוא התקשר ונאמר לו שזה בסדר להקים גדר בגובה מטר וחצי.
   8. הסנגור אמר כי הוא עצמו שלח הודעה למר זעתרי (עובד עירייה) לפיה שהמבקש רוצה להקים גדר וכי הוא השיב "בסדר". לטענת המבקש, גם אם בפועל הגדר גבוהה ממטר וחצי אין זה עניין של מה בכך ומצופה שהרשות לא תעסוק בזוטי דברים.
   9. קיימת אכיפה בררנית כנגד המבקש – לא עושים דבר לגבי חריגות בנייה בבתים של שכנים שנבנו שלא כחוק, אך לגבי הגדר שלא מפריעה לאיש – פועלים.
   10. הריסת הגדר תגרום למבקש נזק של עשרות אלפי שקלים, וכן להכנסת פסולת ופלישת זרים, כפי שהיה בטרם נבנתה הגדר.
2. עיקרי טענות המשיבה בסיכומיה
   1. טענותיו של המבקש מלמדות על כך שהיה עליו להוציא היתר לגדר. המבקש מודה שאין לו היתר ושהבניה מנוגדת לתוכנית, ומאידך הוא מודה כי למרות שיצא צו להפסקת עבודה, הוא המשיך בבניית הגדר. על כן, אין מקום לטענתו שייגרם לו נזק כספי אם תיהרס הגדר.
   2. לא ניתן ללמוד מאי מתן מענה לפנייה של ב"כ המבקש לעירייה כי ניתן היתר.
   3. החוק קובע כי צו הריסה לא נמסר ידנית למבקש אלא נמסר בהדבקה. אילו היו מוסרים ידנית, המבקש היה טוען כי המסירה אינה כחוק.
   4. המפקח העיד שכל החומרים שנמצאים בפני בית המשפט הועברו לבעל הסמכות.
   5. אין כאן אכיפה בררנית. המפקח הסביר כי הוצא צו נגד גדר זו ולא נגד הגדרות האחרות, הואיל והיא נבנתה בטווח הזמנים שאיפשר להוציא נגדה צו מינהלי. על כן אין שום בסיס לטענה לאכיפה בררנית ולא הוצגה שום תשתית לכך.
   6. בית המשפט אינו רואה את התמונה הרחבה, אינו מכיר את הבנייה המתבצעת באזור ולא את העובדה שגדרות כאלה הופכות עם השנים למבנים יותר משמעותיים שיכולים לסכל ביצוע תכניות. מנהל מחוז ירושלים, מר וולביץ, מכיר את הפרטים טוב מבית המשפט והוא פועל בתום לב ובשיקול דעת.
   7. לטובת הרשות עומדת חזקת תקינות המעשה המינהלי. הנטל על המבקש להוכיח כי נפלו פגמים חמורים בצו שיורדים לשורשו של עניין. המבקש לא הוכיח דבר.
   8. הניסיון לטעון שהמפקח גיא בר ומפקחי הרשות התעמרו במבקש כשל – תשובותיו של המבקש לעניין זה היו תשובות מתחמקות. כשהדברים נשאלו במפורש, המבקש לא היה יכול לומר דבר לרעה על התנהלות המפקח. הנטל לעניין זה רובץ לפתחו של המבקש.
   9. מר שי נחמיה מהעירייה לא העיד ועל כן מה שנאמר לגבי דבריו הוא עדות שמועה. המסמכים שהוצגו סותרים את הטענה שהעיירה אישרה את הבנייה.
   10. המפקח העיד כי הגדרות הקיימות אינן מתחברות לגדר המדוברת.
   11. הוצאת הצו במקרה הזה היא מידתית, ובכל אופן לא הוכח אחרת.

דיון והכרעה

1. חזקת תקינות המעשה המינהלי

לטובת המשיבה עומדת חזקת תקינות המעשה המינהלי. ראו: רע"פ 1088/86 סברי חסן מחמוד ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המזרחי, פ"ד מד(2) 417, 419 (1990); רע"פ 9174/08 גבריאל פרץ ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב (16.11.2008); רע"פ 2958/13 תייסיר סבאח נ' מדינת ישראל (8.5.2013); רע"פ 9242/16 כמאל מרזוק נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז צפון (8.5.2018).

הנטל לסתור את החזקה האמורה מוטל על כתפי המבקש.

1. הוראת הדין לגבי ביטול צו מינהלי

קובע סעיף 229 לחוק:

"לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו".

עילות ההתערבות של בית משפט בצו מינהלי שניתן – מצומצמות. לרשות ישנו מתחם שיקול דעת רחב. הביקורת השיפוטית על המעשה המינהלי לא מתבססת על השאלה מה בית המשפט היה עושה לו היה הרשות אלא האם מעשה הרשות חורג חריגה קיצונית ומהותית ממתחם הסבירות. ראו למשל: רע"פ 2341/14 קבועה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (28.5.2014).

1. מהות הבינוי

מדובר בגדר ברזל יצוקה בבטון באורך של כ-70 מטרים. המבקש העיד כי גובה הגדר 2.8 מטרים (עמ' 1 לפרוטוקול, שו' 21-22) ובכל אופן הצדדים אינם חלוקים על כך שהגדר גבוהה ממטר וחצי. הגדר הוגדרה על-ידי המבקש כגדר שנועדה להגן על השטח שלו מפני פולשים ומפני השלכת פסולת.

1. מועד הבניה

המבקש העיד כי הגדר נבנתה 3 חודשים לפני מועד הדיון (עמ' 1 לפרוטוקול, שו' 16-20) ודי בכך כדי לקבוע כי מדובר בבינוי שניתן היה להוציא לגביו צו הריסה מינהלי מבחינת מועד הקמתו, בהלימה לדרישת סעיף 221(א) לחוק.

1. הקמת הגדר - עבודה הטעונה היתר

בהתאם לסעיף 145(א)(3) לחוק ותקנה 1(2) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967, הקמת גדר טעונה היתר.

לא בכדי נקבעו בתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014 (להלן: "תקנות הפטור") תנאים מסוימים שבהם גדר תהא פטורה מהיתר, אולם בכל מקרה שהתנאים אינם מתקיימים, לא קיים פטור ונדרש היתר בניה כאמור.

אין מחלוקת כי לא נתבקש היתר להקמת הגדר וכי לא ניתן היתר כאמור.

עדותו של האדריכל מטעם המבקש לפיה מר שי נחמיה אמר לו "אין בעיה. אתה יכול לבצע גדר עד גובה 1.5 מטר" (עמ' 10, שו' 1-3) – אינה יכולה לסייע למבקש. אמנם אין מדובר בעדות מפי השמועה כטענת המשיבה (שהרי האדריכל שוחח עם מר נחמיה ויכול להעיד על מה שאמר לו בשיחתם), אך ממילא גם האדריכל העיד כי מר נחמיה אינו מוסמך לתת היתרי בניה, כי לא ראה את הגדר שנבנתה וכי ככל שהגדר שנבנתה היא גבוהה ממטר וחצי, הדבר מנוגד למה שאמר לו שי נחמיה.

1. אי עמידה בדרישות תקנות הפטור המתייחסות לגדרות
   1. בבקשת ביטול הצו או בדיון לא צוינה התקנה אשר לפיה נטען שקם פטור להקמת הגדר.
   2. תקנה 5 לתקנות הפטור מתייחסת לגדר וקיר תומך וקובעת חמישה תנאים אשר בהתקיימות כולם יקום פטור מהיתר. די באי-התקיימות של תנאי אחד מבין החמישה על מנת שהפטור לא יחול. במקרה דנן, הבינוי מושא ההליך דנן אינו מקיים למצער את התנאי שנקבע בתקנה 5(א)(1) לתקנות הפטור, שהרי אין חולק כי גובה הגדר שנבנתה עולה בהרבה ממטר וחצי. שעה שהגדר גבוהה בהרבה מהגובה האמור, גם אין מדובר בעניין של מה בכך כטענת המבקש. על כן, תקנות הפטור אינן חלות על הבינוי והיה צורך בהוצאת היתר כדין (שאיננו).
2. הטענה לפגם בהליך הוצאת הצו
   1. המבקש טען כי קיים פגם בהוצאת הצו בכך שהמפקח לא דפק על דלת ביתו של המבקש אלא הדביק את ההתראה על הגדר. אין ממש בדברים לאור האמור בסעיף 226(ב) לחוק, הקובע כי "... צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור...".
   2. כן נטען כי היה על המשיבה להזמין את המבקש לשימוע. דא עקא, שאין חובה לקיים שימוע בטרם יוצא צו הריסה מינהלי. ראו למשל: רע"פ 2034/06 מוחמד שקיר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים (21.3.2006).
   3. אין מקום לקבל את טענת המבקש כי ניתן לו אישור בע"פ להקמת גדר בגובה מטר וחצי, משום שממילא אין חולק שהגדר שהוקמה גבוהה יותר ומשום שלא הוכח בפניי כי ניתן אישור כזה ע"י גורם הרשאי לתיתו.
   4. אין ממש בטענה לאכיפה בררנית. בפסק הדין ב-עש"ם 5205/01 פרנס נ' יושב-ראש רשות השידור, פ"ד נו(2) 9 (2001) נקבע: "כדי להוכיח אכיפה בררנית, יהא על הטוען להראות בראש וראשונה כי אכן עסקינן בהבחנה בין מי שהדמיון ביניהם רלבנטי לעניין, כמצדיק התייחסות דומה בשאלת הגשתו של כתב אישום; בשלב השני, על הטוען להראות כי בבסיס ההבחנה ניצב מניע פסול, כמו למשל שרירותיות, או התחשבות בשיקולים שאינם מן העניין, או שאינם ראויים. מטבע הדברים, מדובר בשני שלבים השלובים זה בזה, ואשר רב המשותף להם. הנטל להוכיחם מוטל על הנאשם, שכן הרשות המינהלית נהנית ככלל מן החזקה לפיה פעולותיה נעשות כדין...".
      במקרה שלפנינו המפקח הבהיר כי הסיבה לכך שהצו יצא רק נגד גדר זו היא סד הזמנים שקובע החוק להוצאת צו הריסה מינהלי. ממילא לא הובא ולו בדל ראייה כי סמוך למגרש של המבקש בוצעה בנייה חדשה שנתפסה בעיצומה ובכל זאת לא הוצא צו הריסה מינהלי. כך הטענה כי לא מוצאים צווי הריסה נגד גדר כדוגמת הגדר מושא הצו אינה נכונה. ראו למשל: בב"נ ( שלום י-ם) 52607-10-20‏ ‏ מנאל סיאם נ' מדינת ישראל - יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (28.10.2020).
   5. גם לא הוכח בפניי כי הייתה התעמרות במבקש מצד המפקח. המבקש לא ידע לומר תחילה אם המפקח שהעיד אכן הגיע לביתו ולאחר מכן התחמק מלהשיב לשאלה אם הייתה התעמרות מצדו.

בכל הטענות שהובאו לעניין זה אין כדי לסתור את חזקת כשרות המעשה המינהלי ואף לא כדי להרים נטל קל יותר של הוכחת פסול בהתנהלות המשיבה. לא מצאתי פגם בהליך. נהפוך הוא: המשיבה הציגה את מלוא המסמכים שנעשו לקראת הוצאת הצו. הוצגה מערכת מלאה ומהימנה של בדיקה ועמידה בדרישות הדין טרם הוצאת הצו. לאור האמור לעיל, אין ממש בטענה לגבי פגם בהליך הוצאת הצו.

1. סבירות ומידתיות בהוצאת הצו

בבקשת ביטול הצו הועלו טענות בדבר אי סבירות ואי מידתיות בהוצאתו:

• 1. אינני מוצא לנכון לקבל את הטענה כי אין מקום להרוס את הגדר משום שהיא ממילא תיהרס כשייסלל הכביש ובפרט כאשר אין צפי לביצוע התכנית. גם בהנחה שהתכנית לא תבוצע בעתיד הנראה לעין, קיים אינטרס ציבורי להרוס בנייה בלתי חוקית חדשה ולמנוע קביעת עובדות בשטח (למשל: רע"פ 9242/16 כמאל מרזוק נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז צפון (8.5.2018)).
  2. גם טענת המבקש כי הגדר הוקמה כדי למנוע השלכת אשפה וחניית רכבים זרים בשטחו אינה יכולה לסייע לו. ראשית, גם ככל שכך הם פני הדברים, היה על המבקש להגיש בקשה להיתר בטרם החלה הבנייה. בוודאי לא היה מקום להמשיך בבנייה לאחר שהובהר לו כי מדובר בבניה אסורה. שנית, ככל שניתן לראות מהתצלום האווירי שהוצג (מש/1), הגדר מושא הצו ממילא אינה מונעת לחלוטין כניסת זרים לשטחו של המבקש, משום שהגדרות הקיימות והגדר מושא הבקשה אינן מתחברות זו לזו. למעלה מן הדרוש יוער, כי ספק אם טענות מסוג "כורח", "צורך" או "צידוק" (סע' 34יא-34יג לחוק העונשין, התשל"ז-1977) לביצוע העבודות יכולות לעמוד למבקש, הואיל ובמקרה שלפנינו אין מדובר בהליך פלילי אלא מצו הריסה מינהלי, שאינו מכוון נגד העושה הסובייקטיבי אלא כנגד המעשה האובייקטיבי.
  3. אין ממש בטענות המבקש כי הצו אינו מידתי, משום שההריסה תגרום לו לנזק של עשרות אלפי שקלים. איש לא כפה על המבקש לבנות גדר מבלי לקבל היתר קודם לכן. איש לא כפה עליו להמשיך בבנייה לאחר שהובהר לו כי היא אסורה. אין חולק (וגם האדריכל מטעם המבקש העיד על כך) שגדר שגובהה עולה על מטר וחצי מחייבת הוצאת היתר. המבקש ידע על כך מבעוד מועד, למצער בינואר 2022, כאשר יצא צו להפסקת עבודה ולמרות זאת הוא המשיך בבניית הגדר. משבחר להפר את החוק ולהמשיך בבנייה, לא תישמע טענתו לעלויות שהשקיע בהקדמת הגדר וירדו לטמיון.

1. סוף דבר

עסקינן בבינוי חדש וטעון היתר אשר נבנה שלא כדין. הליך הוצאת הצו היה תקין ובוודאי שלא נמצא פגם חמור בהוצאת הצו המצדיק את ביטולו.

התוצאה

ההתנגדות לביצוע צו ההריסה המינהלי נדחית.

ביצוע הצו - בהתאם לסעיף 222(ב)(1) לחוק.

לפנים משורת הדין, המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ₪ בלבד.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשפ"ב, 22 יוני 2022, בהעדר הצדדים.