ביום 27.3.22 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה.

מבקשת הנאמן מיום 4.10.22 עולה כי היחידה לא מילאה אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות בשל אי תשלום צו התשלומים השוטף (פיגורים בסך של 2,650 ₪), אי הגשת דו"חות בגין הכנסותיה והוצאותיה החודשיות למן ראשית ההליך ועד היום, אי שיתוף פעולה עם הנאמן ועוד.

לאור התנהלות היחידה, עתר הנאמן להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים.

בהתאם להחלטה מיום 7.10.22 היה על היחידה להגיב לבקשה שאחרת היא תשיקל בחיוב, אולם כל תגובה לא התקבלה מטעם היחידה, חרף חלוף המועד שנקבע לכך.

ביום 18.11.22 הגיש הנאמן הודעה ובקשה חוזרת לביטול ההליך וזאת נוכח אי הסרת מחדלי היחידה.

מעבר לכך שצבירת הפיגורים מהווה הפרת חובה בסיסית של היחידה בהליך, הרי שאי הגשת הדוחות החודשיים אינה מאפשרת כל בקרה ופיקוח על התנהלותה הכלכלית של היחידה. אי הגשת הדוחות אינה מאפשרת לבדוק באם היחידה יוצרת חובות במהלך ניהול ההליך, פועלת למיצוי כושר ההשתכרות, והדבר חותר תחת התכלית השיקומית של ההליך .

חוסר שיתוף הפעולה מצד היחידה ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחידה. זכותה של היחידה לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידה, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחידה תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחידה כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור הנאמן, בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי פגרה באים במניין), בדבר סילוק מחדלי היחידה בתוספת תשלום לקופת הנשייה בסך 1,500 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.

למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

כספים שהצטברו בקופת היחידה אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה היא תחולק בין נושי היחידה, בכפוף לכל דין תקף.

המזכירות תבטל הדיון הקבוע ליום 12.9.23 ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשפ"ג, 20 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.