1. עניינה של החלטה זו בבקשה להישפט באיחור מיום 03.03.2022 על הודעת תשלום קנס שמספרה 0055102032 שנרשמה לחובתה של המבקשת בשל עבירה על סעיף 11 (א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (פיקוח על כלבים ובע"ח אחרים), תשס"א-2000 מיום 14.06.2021 בגין החזקת כלב שאינו קשור ברצועה או בשרשרת במקום ציבורי.
2. המבקשת בבקשתה טוענת כי בתאריך הנ"ל, טיילה עם כלבה בפארק מדרון יפו בתל אביב, לפתע הבחינה ברכב סל"ע, אשר ממנה ירדו שני פקחי סיירת ירוקה ושני סיירי סל"ע, כאשר סיירי הסיירת הירוקה סרקו את כלבה, כאשר היא שואלת אותם האם תקבל דו"ח, עקב כך שהכלב הינו משוחרר, ואמרו לה לדבריה, שלא. אבל ביקשו ממנה לקשור אותו ברצועה בכדי להפסיק את העבירה, כך כלשונה, עוד ציינה כי לא נמסרה לידיה כל הודעת קנס. ורק בחלוף 5 חודשים התקבלה אצלה הודעת תשלום כפל קנס, כאשר בין האירוע לבין מועד קבלת הודעת כפל הקנס, התקשר אליה שליח של דואר ישראל ואמר לה שיש לו מסירה משפטית עבורה וניסה לתאם עמה מועד מסירה. בסיום בקשתה דורשת לבטל את הדו"ח אשר ניתן לדבריה בחוסר תום לב.
3. המשיבה בתגובתה ציינה כי הדו"ח נשלח אל המבקשת בדואר רשום עם אישור מסירה וזה לא נדרש על ידה. ועל כך יש להחיל את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד-1974,לפיה "רואים את ההודעה לתשלום קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעות מלקבלה".
4. אף המבקשת לא סתרה את חזקת המסירה, ולא הסבירה מדוע לא דרשה את דבר הדואר לאחר שתי הודעות שנשלחו אליה על מנת לקבלן (המשיבה צירפה העתק מעקב אחר משלוחי ההודעות)
5. המבקשת צירפה לבקשתה את שיחת הטלפון עם שליח הדואר, אך ללא שציינה כל נימוק מניח את הדעת מדוע לא דרשה את דבר הדואר,, ודבר זה אינו מהווה נסיבות שאינן תלויות בה, אלא להיפך. על כן יש לראות בהודעת תשלום הקנס כאילו הומצאה למבקשת במועדה ומהווה חזקה כמסירה כדין.
6. לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה ואת תגובת המשיבה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
7. מדובר בדו"ח חלוט בהתאם לפי סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן – "החוק"), אם לא שילם המבקש את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעות תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), לא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס.
8. בנוסף, סעיף 230 לחוק קובע, שבית המשפט יהיה רשאי לקיים משפט לאדם שהגיש בקשה להישפט לאחר תקופת תשלום הקנס רק אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד מיד לאחר שהוסרה המניעה, או מנימוקים מיוחדים (ראה רע"פ 1260/09 שלבי עאטף נ' מדינת ישראל, ובעפ"ת 3236-12-12 מג'דוב נ' מדינת ישראל, ולמען השלמת התמונה ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל אשר עליה חזר העליון בע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם).
9. המבקשת אף הגישה את בקשתה להארכת המועד להישפט ללא צירוף תצהיר תומך, בשיהוי אשר לא הוסבר כדבעי, ואף מבירור שעשתה המשיבה עם הפקח שערך את הדו"ח נראה על ידה, כי בשום שלב לא נאמר למבקשת כי הוא מוותר על עריכת הדו"ח, ראיה לכך שלקח את פרטיה, סרק את השבב, וצילם את העבירה, כך שידעה המבקשת כי הינה צפויה לקבל דו"ח בדואר, וניסתה להימנע מקבלתו (ראה רע"פ 8407/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם).
10. לגופו של עניין יאמר, כי המבקשת אינה מכחישה ביצוע העבירה המיוחסת לה, וכי הכלב שברשותה היה במועד הנ"ל ללא רצועה כנדרש בחוק, אלא טוענת שנאמר לה שלא ינתן דו"ח אלא שתקשור את הכלב ברצועה 'בכדי להפסיק את העבירה' כך כלשונה בבקשה. המשיבה לאחר בירור מכחישה האמור. לאור כל האמור לעיל, הבקשה הוגשה בשיהוי, ללא צירוף תצהיר ערוך כדין, ללא אסמכתאות, וללא טענת הגנה בהתייחס לעבירה נשוא הודעת תשלום הקנס,ועל כן לא יגרם עיוות דין מדחיית הבקשה.
11. בסיום דבריה ציינה המשיבה כי לפנים משורת הדין ומתוך כוונה לחסון בזמן שיפוטי, תסכים כי ככל שישולם קנס המקור בסך 475 ₪ תבוטל יתרת תוספת הפיגורים והוצאות הגבייה על החוב.
12. אשר על כן הבקשה להישפט באיחור נדחית. בהתאם להסכמת המשיבה כנ"ל, אני מורה כי החוב יופחת לסכומו המקורי, בסך 475 ש"ח, אשר ישולם בתוך 30 יום. אי תשלום במועד יגרור תוספת פיגורים כחוק.
13. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כדין.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשפ"ב, 13 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.