1. לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.
2. עסקינן בתביעה שהוגשה ביום 06.03.22 לקבלת פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעים לטענתם כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 01.03.2015 (להלן: "התאונה").
3. לטענת הנתבעת, משחלפו למעלה משבע שנים, שהן תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ובשים לב להוראת סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח 1958, יש לדחות התביעה מחמת התיישנות.
4. התובעים מתנגדים לבקשה. לטענתם התביעה הוגשה ביום 06.03.22, היינו לאחר ששה ימים מתום תקופת ההתיישנות וזאת בשל התפרצות מגיפת הקורונה והמצב ששרר במדינה, לרבות השבתת מערכת בתי המשפט. התובעים טוענים, הלכה למעשה, כי בשל מגיפת הקורונה, נמנעה הגשת התביעה במועד ועל כן יש להורות על הארכת מועד התיישנות התביעה לששה ימים נוספים, דהיינו עד להגשת כתב התביעה בפועל. התובעים עותרים אפוא להארכת מועד ההתיישנות מטעמי צדק.
5. נוסף על כך טוענים התובעים, כי בטרם הגשת התביעה, הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן, אשר בגדרו אף הציעה הנתבעת לתובעים הצעת פשרה לסיום המחלוקת שביניהם.

       דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה ובכלל החומר שצורף לכתב התביעה, מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל.
2. תכליתם של דיני ההתיישנות היא ליצור איזון עדין בין האינטרס של המזיק הפוטנציאלי לבין האינטרס של הניזוק הפוטנציאלי, תוך שמירה על אינטרס הציבור כולו. הגינות כלפי המזיק משמעה יצירת חיץ של פרק זמן שממנו ואילך יוכל המזיק לשחרר עצמו מסכנתה של תביעה, ובהתאם גם מהדרישה לשמירת ראיות לזמן בלתי מוגבל. הגינות כלפי הניזוק משמעה אפשרות הוגנת וסבירה שתינתן לו לצורך הכנת תביעה שתתייחס למלוא הנזקים שלטענתו נגרמו לו. האינטרס הציבורי הוא, שזמנו המוגבל של בית המשפט יוקדש לטיפול בבעיות ההווה, וכי בתי המשפט לא יעסקו בעניינים שאבד עליהם הכלח (ר' למשל ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח(4) 554 (1984); ע"א 4381/08 ‏קופת חולים כללית נ' מוסקוביץ (16.1.2012)).
3. על פי ס' 5 (1) לחוק ההתיישנות, התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה בשאינו במקרקעין, היא שבע שנים.   

על פי סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. מועד "לידתה" של עילת התובענה לצורך מניין ההתיישנות הוא המועד בו מתגבשות העובדות המהותיות המזכות את התובע בקיום החיוב כלפיו על ידי הנתבע.

1. ככלל, בתביעות נזקי גוף שנגרמו בתאונות דרכים על פי חוק הפלת"ד מרוץ ההתיישנות יחל ביום בו התרחשה תאונת הדרכים מושא התביעה (ר' למשל: ע"א (מרכז) 32142-12-11 קרספל נ' ביטוח ישיר איי .דיי.איי חברה לביטוח בע"מ (3.6.12), פסקה 5 לפסה"ד).
2. בענייננו, אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהתביעה הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות. לטענת התובעים, למרות חלוף המועד, יש להאריך את תקופת התישנות מטעמי צדק לאור פרוץ מגפת הקורונה ותקנות החירום שתוקנו בעניין.
3. בהתאם לפסיקה, הארכת מועד להגשת הליך שנקבע בחיקוק תינתן רק בהתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת (תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט 2018(. שאלת קיומם של טעמים מסוג זה נבחנת לפי נסיבותיו של כל מקרה. בכלל זאת יש לבחון את משך האיחור, הטעם העומד בבסיסו, מידת הסתמכות הצד שכנגד וסיכויו הלכאוריים של ההליך (בע"מ 9201/20 פלוני נ' פלוני (25.03.2021)‏‏).
4. אין כל הסבר בכתב התביעה ו/או בתגובה לבקשה שהוגשה מטעם המשיבים, מדוע לא פנו התובעים מאז חודש 02/2015 ועד חודש 02/22 , במשך שבע שנים, לבית המשפט. התובעים לא הצביעו על נימוק כלשהו, לא כל שכן נימוק המפסיק את מירוץ ההתיישנות בהתאם להוראות חוק ההתיישנות.            
   אשר למגיפת הקורונה הרי שבית המשפט העליון קבע כי שיבוש העבודה עקב מגיפת הקורונה אינו "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד (בש"א 8509/20 מיטל אפטר נ' בנק הפועלים בע"מ (10.12.2020) ; ער"א 1785/21 סאדר חברה לעבודות בניין נ' אלמיר יזום והנדסה בע"מ (17.3.2021)‏‏). עוד נקבע כי אכן, בעת בחינת בקשות להארכת מועד הנובעות מהשלכות התפשטות נגיף הקורונה על דפוסי העבודה במשק, בהחלט יש מקום לנקוט גישה ליברלית. עם זאת, אין די בהקשר זה בהעלאת טענות לקוניות וסתמיות ועל מבקש הארכה מוטלת החובה לפרט באופן סדור, מפורט ומנומק מדוע נדרש לו פרק הזמן המבוקש לצורך הגשת ההליך, תוך תמיכת טענותיו בתצהיר (בש"א 6636/20 כריסטינה אוסוב נ' כונס הנכסים הרשמי (23.11.2020)‏‏)
5. הנה כי כן העלאת טענה בדבר הגשת התביעה לאחר תום תקופת ההתיישנות, בשל התפרצות נגיף הקורונה, אינה מהווה כשלעצמה "טעם מיוחד" להארכת מועד תקופת ההתיישנות. על התובע מוטלת החובה לפרט באופן סדיר, מפורט ומנומק מדוע נדרש לו פרק הזמן המבוקש לצורך הגשת ההליך, תוך תמיכת טענותיו בתצהיר. דומה כי לא צריך להכביר מלים, אשר לעובדה, כי התובע לא עמד בנטל זה. למעשה מלבד טענה לקונית וסתמית בדבר התפרצותו של נגיף הקורונה, אין בפי התובע כל נימוק או טעם שיכול להצדיק את מבוקשו. אני שב ומדגיש כי התובע אף לא צירף תצהיר לאימות העובדות הנטענות כמתחייב. משבחרו התובעים שלא לנצל את פרק הזמן הארוך שעמד לרשותם עד להתפרצות המגיפה ולא הגישו את תביעתם בזמן ללא כל סיבה מוצדקת לכך, אין מנוס מקבלת הבקשה ולהורות על דחיית התביעה מחמת התיישנות. בהקשר זה יש לזכור, כי תקופת הסגרים, לרבות השבתת מערכת בתי המשפט הייתה תקופה קצרה יחסית.
6. אשר לטענה, כי הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן וכי הנתבעת אף הציעה לתובעים הצעת פשרה, טענה זו אינה מעלה ואינה מורידה לעניין הארכת תקופת ההתיישנות. ראשית, טענה זו הועלתה בעלמא וללא כל ביסוס או הוכחה. שנית, גם אם ניטיב עם התובעים ונצא מנקודת הנחה, כי אכן התובעת הציעה להם פשרה כלשהי לסיום העניין, הרי שאין די בכך כדי להשפיע על המועד שבו תתחיל תקופת ההתיישנות להימנות. למעלה מן הצורך, התובעים לא טענו וממילא לא הוכיחו, כי הנתבעת הודתה בזכות או במקצת הזכות המגיעה להם על פי הנטען בכתב התביעה.

       סוף דבר      

1. הבקשה מתקבלת, התביעה נדחית מחמת התיישנות.
2. כל אחד מהתובעים ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪.

המזכירות תסגור את תיק.

ניתן היום, כ' סיוון תשפ"ב, 19 יוני 2022, בהעדר הצדדים.