לפני: כב' השופט יעקב אזולאי

פסק דין

בדיון מיום 5.12.22 הסמיכו הצדדים את בית הדין ליתן פסק דין על דרך הפשרה, תוך שביקשו כי הסכום שייקבע יהיה בגבולות 5,000 ₪ ל-23,000 ₪, כפי הסמכות הנתונה מכח חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בנוסף, הוסכם כי מתוך הסכום שייפסק, ישולם שכר טרחת עו"ד.

למען הסר ספק אבהיר כי אין בפסק דין זה, שניתן כאמור לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, משום קביעת ממצאים או קביעות בענייני מהימנות. בית הדין הבהיר כי פסק הדין יינתן על יסוד החומר הקיים בתיק, על סמך הטענות כפי שהשתקפו במהלך הדיון ביחס לסוגיות שבמחלוקת לרבות סוגיית ההתיישנות והנזק הראייתי שנגרם בשל העיתוי בהגשת התביעה.

אחר שנתתי דעתי למלוא טענות הצדדים להלכה הנוהגת, לסילוק מלא, סופי ומוחלט של התביעה ולנוכח העובדה כי חלק מרכיבי התקופה מושא התביעה (01/2010-03/2015) התיישן, תשלם הנתבעת לתובע סך כולל של 14,000 ₪ בגין פיצויי פיטורים מוגדלים והוצאות משפט.

מתוך הסכום לעיל, ישולם סכום של 3,500 ₪ המשקפים (25%) בגין שכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ כנגד חשבונית מס כדין.

לסיכום, הנתבעת תישא בתשלומים הבאים באופן הבא:

• תשלום כולל לפקודת התובע בשני תשלומים שווים. כל תשלום בסך 5,250 ₪. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 6/01/23 והשני לא יאוחר מיום 6/3/23
• תשלום לפקודת ב"כ התובע בסך 3500 ₪ בתוספת מע"מ כנגד חשבונית מס כדין, לא יאוחר מיום 6.2.23.

למען השלמת התמונה ייאמר, כי הסכום נקבע על יסוד איזון בין כלל השיקולים וההיבטים שחברו יחדיו בנסיבות העניין.

בהינתן כי פסק הדין ניתן על דרך הפשרה, אני מורה על השבת האגרה בכפוף להוראות התקנות.

טרם סיום אציין, כי ראויה לשבח הסכמת הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה, נוכח נסיבות ההליך דנא.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לידי ב"כ הצדדים, ותסגור ההליך ברישומי המזכירות.

ניתן היום, י"ב כסלו תשפ"ג, (06 דצמבר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.