1. לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערובה.
2. המבקש הגיש ערעור על פסק דינו החלקי (בשאלת החבות בלבד) של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט אהרון שדה) מיום 11.1.22 בת"א 44417-06-19 במסגרתו קבע בית המשפט כי התאונה בה נפגע המבקש ביום 12.4.18 אינה מהווה תאונת דרכים, ומשכך דחה את התביעה נגד קרנית. התביעה נגד המשיבה 1 על פי עוולת הרשלנות, התקבלה, תוך ייחוס אשם תורם למבקש בשיעור של 10%, וההתביעה נגד המשיבות 3 -4 נדחתה בהיעדר חבות.
3. המבקש טוען כי התאונה בה נפצע מהווה תאונת דרכים, על פי הגדרת החזקה המרבה בחוק הפלת"ד, וכי סיכויי הערעור גבוהים. בנוסף, טוען המבקש, כי העובדה שהתוצאה הסופית של פסק הדין היא קבלת תביעת נזיקין שלו נגד המשיבה 1 וצפי לקבלת פיצויים בסכום גבוה נוכח שיעור הנכות הגבוהה שנותרה לו, אין חשש שהמשיבות לא תוכלה בעתיד לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתן במידה והערעור יידחה.

לעניין מצבו הכלכלי, טוען המבקש כי הוא נפגע קשות בתאונה ונקבעה לו במל"ל נכות רפואית משוקללת בשיעור 60%. מאז התאונה הוא אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות מעבודה בסך של 3,110 ₪ בנוסף לגמלת שיקום בסך 4,280 ₪ שהתחיל לקבל מזה מספר חודשים, אך לא ידוע תקופת התשלום והיא עלולה להיפסק בכך עת. עוד טוען המבקש כי הוא בן 28 שנים מאורס לקראת נישואין בשנה הקרובה, וטרם ביסס את מצבו הכלכלי, אין לו נכסים או חסכונות והוא מנהל חשבון בבנק הדואר אליו מופקדות קצבאות המוסד לביטוח לאומי המשמשות למחייתו. מוסיף המבקש כי לפי כחודשיים נפטר אביו בגיל 65 ואמו אינה עובדת, כך שלעת עתה הוא נאלץ לתמוך בה כלכלית כנגד מגוריו אצלה.

1. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש לא הציג בפני בית המשפט את התמונה המלאה בדבר מצבו הכלכלי ולא את המאמצים שעשה לגיוס הערבון מהקרובים לו. נטען כי המבקש לא פירט מי מבני המשפחה גר עמו בבית, מה מצבם הכלכלי והאם יש בידי בני משפחתו לסייע לו. כן לא פירט את הירושה המגיעה לו מעיזבון אביו, היכן יגור לאחר נישואיו, מי עזר לו לרכוש בית ומהיכן גייס כפים לחתונה. המבקש אף לא הסביר מה מונע ממנו לעבוד ולא פירט את הוצאותיו, כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי, ואם פנה ללשכה לסיוע משפטי. עוד טוענת המשיבה 1 כי היה על המבקש למסור פירוט מקיף לגבי רכושו לרבות מקרקעין, רכב ונכסים פיננסיים כולל אסמכתאות.

לעניין סיכויי הערעור, טוענת משיבה 1 כי אלה קלושים וכי מעיון בכתב הערעור עולה כי מדובר בערעור על ממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י בית המשפט קמא והלכה היא כי ערכאת הערעור לא תתערב במקרים כגון אלה אלא במקרים חריגים.

1. המשיבה 2 הותירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. יתר המשיבים לא הגישו תגובה מטעמם.
2. תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") קובעת כי:

"(א) עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.

(ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה."

1. השיקולים שעל בית המשפט לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערובה הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום העירבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל.

מדובר בתנאים מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק דחיית הבקשה לפטור. בכל הנוגע ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את הערובה ממעגל חברים וקרובים.

ביחס לסיכויי ההליך, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכוי אמיתי, ובבקשה לפטור מהפקדת ערובה, הרף הנדרש בכל הקשור לבחינת סיכויי ההליך גבוה מזה הדרוש לצורך מתן פטור מתשלום האגרה (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07); בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.14)).

1. מתצהיר המבקש ומהמסמכים שצורפו לבקשה, עולה אמנם, כי הוא אינו עובד מאז התאונה ומקבל קצבאות נכות מהמוסד לביטוח לאומי, אך לבקשה לא צורפו תדפיסי חשבון בנק וריכוז יתרות בחשבון הבנק לתקופה של שישה חודשים לפחות. בנוסף, המבקש לא הוכיח כי ניסה לקבל עזרה במימון הסכום הנדרש להפקדת העירבון. כמו כן לא פירט המבקש את הוצאותיו החודשיות ואם יש לו מקורות הכנסה אחרים.
2. בתוספת השלישית לתקנות, נקבע כי גם מי שנמצא זכאי לסיוע משפטי, אינו פטור לחלוטין מהפקדת ערובה, ומכאן שפטור מלא יינתן רק במקרים מיוחדים וחריגים, ולא שוכנעתי כי כזה הוא המקרה שלפניי.
3. ביחס לסיכויי הערעור, בהתחשב בכך שעיקר המחלוקת היא משפטית, ואינה מבוססת על מסקנות עובדתיות ומהימנות עדים, לא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי סיכויי הערעור קלושים.
4. לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי מצבו הכלכלי של המבקש, כפי שהוכח, אינו מצדיק פטור מלא מהפקדת ערובה, אולם מצאתי להורות על הפחתת סכום הערובה.

אני מעמידה את סכום הערובה על 7,000 ₪, ומאריכה את המועד להפקדתו עד יום 25.4.22.

אם לא יופקד סכום הערובה עד 25.4.22 יובא התיק בפני ראשת ההרכב, לשקול מחיקת ההליך.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, ג' ניסן תשפ"ב, 04 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.