בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 24.8.22.

בבקשה נטען, כי אין ממש בתביעה, בהעדר עילה וראיות. המבקש נטען גר בארה"ב ואינו שולט בשפה העברית, כאשר התקשה בשל מצב בריאותי להתנהל בתקופת הקורונה, כאשר בשל נסיבות אישיות וכלכליות לא תפקד המבקש בתקופה הרלוונטית. לגופו של התביעה נטען, כי לאחר שהודע למבקש על קיומה של רטיבות ולאחר שקיבל דו"ח שנערך במצלמה טרמית, הזמין המבקש בחודש מרץ 2021 תיקון לנזילה. המבקש סבר כי בכך נשלם הטיפול בבעיה ולהפתעתו הוגשה תביעה זו. לטענתו, גובה התביעה העומד על סך של 80,000 ש"ח הינו סכום "אסטרונומי" והנזקים הנטענים אינם מגיעים לסכום זה, ולראיה התביעה לא נתמכה בראיות מספקות להוכחת סכום התביעה.

לכן מבוקש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין ולאפשר למבקש להגיש הגנתו ולברר התביעה.

המשיב התנגד לביטול פסק הדין וטען, כי הבקשה הוגשה שלא במועד הקבוע בתקנות מבלי שמועד זה הוארך ודי בכך כדי לדחותה. לטענתו הנזק לא תוקן, אף שהנתבע מודה בקיומו ולכן לכל הפחות אין לבטל את הרכיב הממוני שנפסק, בסך של 20,000 ש"ח שנפסק בשל סבל המשפחה ולא בשל הנזק.

ככלל, ברע"א 8570/21 אבועזיז דוד נ' עו"ד ארנון אפרים ז"ל (נבו 27.12.2021)‏ נפסק ברורות, כי- "הסמכות להורות על ביטול החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד קבועה בתקנה 131 לתקנות שעניינה ביטול החלטות שניתנו במעמד צד אחד ובכלל זה פסק דין שניתן בהעדר הגנה (תקנה 130 לתקנות). בהקשר זה יש להבחין בין שני אפיקים אפשריים. הראשון – ביטול 'מחמת הצדק', השני – ביטול 'בשיקול דעת בית המשפט'. כאשר ההליך פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין מבלי לייחס משקל לעוצמת טענות ההגנה ולסיכוייה. כאשר אין מחלוקת שבוצעה המצאה כדין, על בית המשפט להידרש לסיבת המחדל ולסיכויי ההצלחה של המבקש בהליך העיקרי (ראו: רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט נכסים ובניין בע"מ, פסקה ז(2) [פורסם בנבו] (27.2.2005) (להלן: עניין גולדסיל); וכן אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי כרך א' 920-916 (מהדורה 13, 2020) (להלן: גורן))."

בבקשתו טען אמנם המבקש כי מצבו לא אפשר היזקקותו למשלוח הגנה ואולם לא נסתרה לחלוטין הטענה למסירת כתב התביעה לאשתו.

אשר למועד הגשת הבקשה, גם בהקשר זה לא ניתנה התייחסות מפורשת פרט למצבו של המבקש כפי שנטען ופורט.

ב"כ המשיב הותיר לשקול דעתו של בית המשפט ככל שיראה לנכון לבטל את פסק הדין, אבל לא ביחס לפיצוי בגין הנזק שאינו ממוני שנגרם עת עתה לטענתו.

שבתי ועיינתי בפסק הדין שניתן בהעדר הגנה. עפ"י פסה"ד חיוב הנתבע בסך כולל של 80,000 ש"ח. בכתב התביעה התבקש פיצוי בסך של 60,000 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לתובעת ו-20,000 ש"ח בגין עוגמת נפש. שעה שהוגשה בקשה לביטולו של פסק הדין ועל יסוד נוסחו של כתב התביעה, נראה כי שני הרכיבים הכספיים בגובהם זה טעונים הוכחה. לפיכך, איני סבורה כי יש להשית על המבקש חיוב בסך 20,000 ₪ מבלי שישמעו הצדדים כלל.

בפסיקה הורונו- " אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין שפסק הדין ניתן נגדו; זאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה ההזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל דין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכוי הגנה כלשהם. יהיו מקרים בהם סנקציה זו, של אי ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ומניעת גישה לערכאות, לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה, ולאיזון שבין סיבת אי ההתייצבות לבין סיכויי ההגנה. (רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (נבו 22.05.2012)‏‏

במקרה דנן, המסכת העובדתית והרכיבים הכספיים טעונים בירור, תוך שמיעת עדויות והיזקקות לראיות שצורפו בהתאם לנטל הראיה ונטל השכנוע. המבקש אמנם התרשל בהגשת הגנתו ואלם, לא שוכנעתי כי בנסיבות המתוארות מדובר בזלזול החוסם גישתו לבית המשפט.

ולכן, בבואי לאזן בין נימוקי הבקשה, מועד הגשתה, העדר הגשת כתב ההגנה על יסוד הנימוקים האמורים ומנגד הטלת חיוב כספי משמעותי בהעדר הגנה, תוך איון זכות הגישה ומתן יומו של הנתבע ואף יומו של התובע בפני בית המשפט, אני סבורה, כי יש להיעתר לבקשה בתנאים הבאים:

1. על מנת לקדם בירור התביעה, כתב הגנה יוגש בתוך 7 ימים אחרת יאושרר פסק הדין.

2. המבקש ישלם למשיב סך של 2,000 ש"ח בגין המחדל בהעדר הגנה בנסיבות האמורות והוצאות המשיב בשל כך.

3. עם הגשת כתב הגנה ותשלום ההוצאות יבוטל פסק הדין ויוקצה לדיון בפני שופט.

ניתנה היום, ז' שבט תשפ"ג, 29 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.