1. המבקש ("היחיד") היחיד הגיש הצעת הסדר חוב לפי סעיפים 319יז – 319כז לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 ("החוק"). בבקשה ציין היחיד כי יצר חובות אישיים מכוח ערבויות בסך כ-5,000,000 ₪ לעשרה נושים של חברת זברה שירותי רכב בע"מ (בפירוק) ("החברה"). היחיד הציע לשלם לנושים 550,000 ₪. סך 300,000 ₪ ישולם תוך 60 יום מאישור ההסדר והיתרה ב-50 תשלומים חודשיים. היחיד הוסיף בשולי בקשתו כי "כלל חובותיו ... נוצרו בתום לב ובמסגרת עסקית תקינה...".
2. מעמדת משיב 2, הנאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של החברה מצטיירת תמונה שונה בתכלית מזו שביקש היחיד להציג בהצעת ההסדר. ממצאיו (החלקיים) של משיב 2 הם כי עובר לפירוק החברה, ביצע היחיד פעולות של העדפת נושים, הברחת נכסים בסך 310,00 ₪ מקרן השתלמות שניהל בחברת מיטב דש, ונטילה שלא כדין כספים מן החברה לביצוע רכישות אישיות בהיקף הנאמד, לכל הפחות, בסך 1 מיליון ₪. בסך הכל, מציין הנאמן, הבריח היחיד סך של 475,000 ₪ רק על מנת "להציע" בהסדר תמורה של 450,000 ₪. נוכח התנהלות זו מתנגד משיב 2 לניהול הליך הסדר נושים לפי פרק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018.
3. מנהל ההסדר מצטרף לעמדת הנאמן. לטענתו הממצאים האמורים של משיב 2 בנוגע לנסיבות בהן הגיעו הכספים לידי היחיד מובילים למסקנה כי הסדר נושים איננו ישים, מה עוד שהסכומים שעל פי בירורי משיב 2 הוברחו על ידי היחיד נמוכים מהסך המוצע כתמורה לנושים בהסדר החוב.

דיון והכרעה

1. בשלב זה דין הבקשה להידחות. המשיב 2 בדק ומצא כי הכספים המשמשים את היחיד להצעת הסדר החוב בהליך זה מקורם בכספים אשר הוברחו שלא כדין מן החברה שבפירוק ומנושיה. כידוע, עיקרון תום הלב הוא עיקרון יסוד בשיטתנו לצד העיקרון לפיו "אין החוטא יוצא נשכר". בהתאם, לא ניתן להעניק "פרס " בדמות אישור הסדר נושים למי שנטל לכאורה כספים שלא כדין ומבקש לעשות בהם שימוש על מנת להציע אותם לנושיו בהסדר חוב.
2. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשפ"ג, 16 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.