1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 14,400 ₪.

התובע מארגן הימורים ברשת האינטרנט. ביצע הזמנת עבודה אצל הנתבעת.

הנתבעת חברה טכנולוגית .

1. לטענת התובע התקשר עם נציג הנתבעת ביום 13.2.22 לשם בניית תוכנה ייעודית למעקף חסימות IP כאשר דרישת התובע המהותית היתה שהאתר יהיה מחובר דרך כתובת ip שונות וכי אין הוא מעוניין להתחבר דרך vpn. לטענתו הדגיש זאת לאורך כל ההתנהלות וכי פתרון זה הינו בעלות נמוכה יותר ואינה מצריכה התערבות ושירות של הנתבעת.

לצורך חקירת המוצר קיבלה הנתבעת 1,200 ₪ לא כולל מע"מ. בממצאי הבדיקה לא צויין כי הפתרון נשען על vpn כאשר התובע ידע כי פתרון זה אינו מקובל על התובע.

עלות הפרויקט 9,500 ₪ ששולם במזומן , כן נדרש לשלם סכום נוסף בסך 3,500 ₪ עליו לא קיבל קבלה.

לאחר שקיבל הנציג את הסכום בסך 14,400 ₪ הפתרון שהוצע לו הינו VPN חרף הפצרותיו הרבות ותיאום ציפיות מול נציגי הנתבעת השונים שלא יכלו להתפרש לשני פנים.

למחרת הודיע לנתבעת כי לא קיבל שום שירות וכי מבקש שלא ימשיכו בפרויקט.

1. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה לתיק אולם מסרה במהלך הדיון מסמך בו ציינה כי ניתן לבצע את הפרויקט עם ובלי VPN . הנשוא כלל לא עלה לדיון. הופסקה ההתקשרות מאחר ולא הסכים לעבור על החוק ואז עלתה כל סוגיית ה-VPN. השקיע 25 שעות עבודה והחברה ביצעה בדיקה והצלבות של 3 מתכנתים שונים ועוד כ 12 שעות בצורה ישירה של עובד בשם נועם. המדבור בכ-30 שעות עבודה. נועם עצמו ניהל 3 שיחות טלפון עם התובע. התמחור הינו על עבודת הבדיקה של נועם בלבד.

דיון

המסגרת הנורמטיבית

1. סעיף 1 לחוק החוזים , תשל"ג-1973 קובע:

"חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה."

מהעדויות עולה כי ייתכן וכלל לא נכרת חוזה לאחר שההצעה לא היתה מסוימת דיה.

סעיף 2 לחוק לעניין הצעה קובע:

"פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה..."

ב ת"א (מחוזי ב"ש) 1287-07 שלדית בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (נבו 18.03.2014 נקבע:

"סעיף זה קובע שני תנאים מרכזיים שיכול ויובילו הצעה ליצירת חוזה: גמירת דעת ומסוימות. ביסוד גמירת הדעת באה לידי ביטוי הדרישה למפגש רצונות הצדדים והסכמתם ההדדית להתקשר זה עם זה בחוזה המסוים. מבחן גמירות הדעת הינו מבחן אובייקטיבי הנלמד על פי אמות מידה חיצוניות. נסיבות העניין, התנהגות הצדדים, דברים שנאמרו לפני כריתת החוזה ולאחריו ותוכן החוזה עצמו, הם הנתונים שעל פיהם יקבע בית המשפט את קיומה או העדרה של גמירת דעת."

וכן

"התנאי המרכזי השני הוא הדרישה למסויימות - פנייה תחשב מסוימת כאשר די בתשובה חיובית כדי להפכה לחוזה, ללא צורך במשא ומתן משלים. דרישת המסוימות מחייבת כי הצדדים יסכימו על הפרטים החיוניים והמהותיים, אך אין משמעה שהצדדים יסכימו על כל הפרטים, שכן דרישת המסוימות יכולה לבוא על סיפוקה מקרים בהם החוזה ניתן להשלמה חיצונית"

המדובר בדרישות מצטברות ורק פנייה היוצאת ידי חובת שתיהן הופכת להצעה ומקנה לניצע כוח קיבול.

כפי שנראה להלן הצדדים התכוונו למוצרים שונים בעלי תכונות שונות.

סעיף 5 לחוק קובע :

"הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה."

ככל שההצעה אינה מסוימת או לחילופין שהקיבול אינו לפי ההצעה אזי ייתכן שכלל לא נכרת חוזה בין הצדדים.

ב רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' דליה מור, נו(1) 577 (2001) נקבע:

"עדיין יש מצבים שבהם ניתן לקבוע כי הצדדים התכוונו וגמרו בדעתם להתקשר בהתחייבות חוזית, ואף-על-פי-כן כאשר אין אפשרות להיעזר בערוצי השלמה עלול היעדר המסוימות להביא למסקנה כי לא נכרת חוזה".

מהכלל לפרט

1. בין הצדדים אין חוזה כתוב מלבד חילופי וואטספ ומיילים. התובע הציג תכתובת וואטספ בה נכתב:

"1. סקריפט בפייתון שיוגע לעשות masking כלומר להסוות שהשרת שלו שבטורקיה כאילו נמצא בארמניה או מקום אחר

2: תיכנות של קוד שיודע לעשות רוטציה למספרי FILTER IP (ויסות) של הטראפיק שמגיע כי הוא אומר שיהיה לו הרבה טראפיק – אז זה מין גיבוי."

כן הציג תכתובת מייל בו הציג את דרישותיו:

"..אני משכיר פלטפורמה (אתר) אני צריך שתמיד האתר יראה שהוא מחובר דרך כתובות איי פי שונות, מתחלפות של טורקיה

....

במשתמש הזה תוכל להתחבר רק עם חיבור ב VPN על יעד ארמניה.

השתמשנו בעבר ב VPN אך זה גרם לאיטיות וטעינת דף מאוד גרועה אני צריך מהירות לאל האטה ואפילו האצה של האתר השרתים יושבים בחות שרתים בלוקסמבורג ובארמניה...."

מהאמור עולה הסתייגות מהשימוש ב VPN אולם לא ברור אם מדובר ברצון מערכת נטולת VPN לחלוטין או בשדרוג יכולות על VPN . התובע לא הציג בעניין חוות דעת מקצועית או את העבודה שבוצעה בסופו של יום על ידי חברה אחרת.

גם בתשובת הנתבעת מצויין

"אני צריך פה את נועם מהצד שלי שיעבור על הכל וינתח ויא פי ין"

כך שהתובע יכל להבין כי רצונו לא ברור לחלוטין כאשר הנתבעת מדבר על ניתוח VPN.

נציג הנתבעת העיד:

"המוצר העיקרי לספק לו תשתיות אני המלצתי על וי.פי.אן כי זה עדיף בהרבה. אפשר לעשות את זה בלי וי.פי.אן אבל זה יעלה כפליים."

וכן

"וי.פי.אן זה משנה בעבודה. בלי זו עבודה הרבה יותר קלה. מאשר עם וי.פי.אן.

עם וי.פי.אן. יותר קל ליישם את התהלים כי הצרכים מאיתנו הרבה יותר קטנים.

אתה משלם על השירות והקוד שלך קטן יותר. בשבילי ה- וי.פי.אן מקל עלינו.

אחרי שהתחילו הבעיות הוא ביקש בלי וי.פי.אן.

כשיש את זה אתה תלוי בצד שלישי לעד."

במייל מיום 15.2.22 משעה 9:40 מציין התובע-

"חשוב רק לציין שבכלי שאני מבקש אני צריך מצב שאני אוכל גם להחליף יעדים אבל הנורא הכי חשוב זה שזה לא יגרום להאטה בשום מצב נהפוך הוא אני צריך האצה."

אין איזכור לדרישה כי המערכת תהיה ללא VPN כלל.

התובע מצביע על תכתובת וואטספ שכתב –

" למשל האתר הזה הטמיע ...זה סוג של VPN שהוא הטמיע באתר הוא נקרא...ניסיתי אותו זה ממש מאיט זה לא פתרון טוב בכלל כל סוגי ה VPN הם גרועים בהקשר למהירות האינטרנט"

התובע נותן ציון ל VPN לעניין מהירות אולם לא ניתן לשלול פתרון שייתן מענה לאיטיות שגם יושב על VPN.

ראוי לציין כי נציג הנתבעת סיפק הסבר אחר להעלאת הדרישות מצד התובע:

"אין מוצר בסוף. מבחינתי בתהליך שם קרה השבר בינינו והוא אילתר סוגיה טכנולוגית וזה לא בעיה לעשות את זה. הוא רצה שאני אנהל לו הימורים וכדומה.

ברגע שהוא התחיל לדבר על דברים לא חוקיים, אמרתי לו בערך מעל 10 פעמים שאני אוהב כסף אבל לא עובר על החוק. כשהתחיל הדיאלוג הזה (וזה ב- 3 פגישות בחדרה מצור יצחק)."

וכן

"ברגע שהוא הבין שאני לא איתו בקטע הלא חוקי הוא הביא נקודה חדשה וביקש את כל המערכת בלי וי.פי.אן. זה משנה את הכל."

1. מכל האמור עולה ולכאורה גם קיימת הסכמה כי עבודת התכנות לא בוצעה והיתה בראשיתה וכי הפרויקט הופסק בראשיתו. הצדדים חלוקים מה גרם למשבר בין הצדדים. האם דרישות לא חוקיות של התובע בענייני הימורים או העדר מתן השירות. כמו כן חלוקים הצדדים מה סוכם בין הצדדים כאשר כל צד מתכוון למוצר אחר והאם התמחור שיקף עבודה עם או בלי vpn והאם היתה דרישה כאמור. כך שייתכן וכלל לא היתה גמירות דעת בין הצדדים.

התובע העיד :

"מה שאני כיוונתי אליו הוא ללא וי.פי.אן. כי זה מוריד מהירות. מהתחלה ביקשתי בלי וי.פי.אן. לא הייתי משלם 15000 ₪ בשביל וי.פי.אן שאפשר לרכוש ב- 100$ בשנה."

נציג הנתבעת העיד-

"זה לא נכון מה שהוא אומר.

2 סעיפי העבודה אפשר לעשות קידוד עם וי.פי.אן או ללא וי.פי.אן.

בשביל לפתח אתר אינטרנט הכי פשוט בעולם שעולה 3000 ₪, אם רוצים לדוגמא לשים צ'ט אפשר לפתח את הצ'ט מאפס שזה טיפשי ויקר או לעשות מודול צ'ט ומשלמים להם כמה שקלים אבל לא צריך להתעסק עם זה. אני תימחרתי לו עם וי.פי.אן זה הכל.

אני הבנתי שהוא לא מרוצה כשהוא אמר שהוא רוצה בלי וי.פי.אן."

לאור האמור וככל שכל צד התכוון לדבר אחד ייתכן וכלל אין חוזה בין הצדדים.

1. מאידך קיימת הסכמה כי לימוד הדרישות בוצע וגם ההתקשרות כמתווך עם חברה צד ג'.

נציג הנתבעת העיד:

"זה התחיל ב- 2000 ₪. הוא לא סגר על 14000 וזהו. סגרנו על בדיקה ראשונית שנעשתה בדיקה האם אפשר לעשות מה שהתובע רוצה.

אני בדקתי אם הפעולה ניתנת לעשיה.

התשובה היתה שניתן לעשות."

וכן

"3000 תקשורת עם בחור בשם מקס. זה השם שלו. כך הוא כינה את עצמו. הוא לא אמר לי את השם שלו. אני ניהלתי שיחות עם אדם מחו"ל. באנגלית. אני לא יודע מי הוא."

התובע העיד-

"אמרו לי עבור הבדיקה 2000 ₪. עד שלא שילמתי הוא לא הסכים לעשות כלום.

שילמתי הוא עשה את הבדיקה."

לאור האמור מצאתי להורות על השבה של תשלום הפרויקט בסך 9,500 ₪ מאחר ולא בוצע לחילופין בהעדר חוזה מחייב בין הצדדים. לא מצאתי להורות על השבה של שלב הלימוד או עבור ההתקשרות עם צד ג' שבוצעו.

1. הנתבעת תשלם לתובע סכום בסך 9,500 ₪ וכן הוצאות בסך 750 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.
2. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן היום, י"ג אב תשפ"ב, 10 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.