כללי

זהו ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה מיום 22.5.22, החלטה שניתנה ע"י כב' השופטת ג'אדה בסול, ואשר במסגרתה דחתה הצעתו של העורר, אמל חלב, לאפשר שחרור כלי – רכב, שנתפס מרשותו, להמיר הפקדה כספית אשר הוטלה עליו לצורך זה בהטלת שעבוד על מקרקעין של צד ג' שאיננו מעורב בתיק, כשערך המקרקעין גבוה באורח משמעותי מהסכום שאותו הוא אמור להבטיח. החלטת בית משפט קמא ניתנה לאחר שבמסגרת החלטה קודמת הורה הוא על החזרת כלי – הרכב האמור לידי העורר בתנאים, אשר כללו, בין השאר, הפקדה כספית על סך של 165,000 ₪ (האמור בדיון שעניינו היה בקשת העורר להורות על ביטול הקפאת חשבונות הבנק שלו ועל החזרת תפוסים - ובהם כלי הרכב המדובר בערר זה).

ההחלטה הנתונה לערר לפניי כעת עסקה בבקשה לשינוי "תנאי השחרור" של כלי – הרכב, שכן משלא עלה בידי העורר לגייס את סכום הכסף הנ"ל (165,000 ₪), פנה העורר לבית – המשפט קמא שיאפשר, במקום הפקדה כספית במזומן, שתשועבד חלקת אדמה בבעלות סבו לצורך השגת איזון בין זכויות העורר לבין האינטרס הציבורי.

המשיבה התנגדה, לפני הערכאה הראשונה, להמרת הרכב המוחזק בחלופה כאמור, באשר החלופה המוצעת היא מורכבת ובעייתית ומערבת בעניין אדם (סבו של העורר), שאינו חשוד או מעורב בהליך הפלילי. נטען, כי משהתנאים שנקבעו ע"י בית - המשפט בכגון דא נועדו לשמור על ערך הרכב בהליך החילוט ולא לשמש חלופת חילוט מלאה תמורת הרכב, הטלת שעבוד על החלק היחסי בסכום הנקוב בהפקדה אינו בעל כדאיות כלכלית.

נימוקי הערכאה הראשונה

בית – המשפט קמא קיבל את עמדתה הנ"ל של המשיבה, שכן אליבא דידו, המרת ההפקדה הכספית בשעבוד מקרקעין שבבעלות סבו של העורר איננה נותנת מענה ראוי לצרכים, שכן מימוש הנכס אינו פשוט אלא מסורבל וקשה, צפוי להכביד על המדינה וישים לאל את מטרת התפיסה.

כן צוין, שהמשיבה הציעה למכור בעצמה את הנכס בהסכמת העורר וכך לתת מענה לחשש ירידת ערכו של הרכב בתקופה בה יוחזק בידי המשיבה.

עיקר נימוקי הערר

במסגרת עררו הכתוב ובטיעונים לפניי, חזר ב"כ המלומד של העורר, עו"ד בולוס על טענותיו לפני הערכאה הראשונה והדגיש את המצב המיוחד שאליו נקלע העורר ואת העובדה שהעורר שרוי במצוקה אישית וכלכלית. צוין, שבחקירתו, בהיותו יועץ מס אשר טיפל בתיקים של חשודים בעבירות הלבנת הון בהיקפים גדולים, שיתף פעלה עם חוקריו והפליל מעורבים מסוימים הוא נעשה, לפי הנטען "יעד לחיסול"; נעשו מספר ניסיונות לפגוע בו, ירו לעבר ביתו, עסקו ורכושו והמשטרה לא נתנה כל מענה לכך. הוא אינו עובד לאור מצבו; אין בידיו הכנסה ואין לו אפוא דרך להשיב את סכום ההפקדה הגבוה שנקבע.

נטען, כי במקום להגן על העורר כעד מטעמה, המשיבה "מהדקת החבל סביב צווארו".

ב"כ העורר ציין, תוך הפנייה לפסיקת בית – המשפט העליון, שיש לנהוג בכגון דא כפי שנוהגים במי שאינו מצליח להשתחרר מן המעצר באשר ידו אינה משגת לתשלום העירבון הכספי הנדרש לצורך כך.

נטען, כי מצבו המיוחד של העורר מהווה שינוי נסיבות ביחס למצבו עת ניתנה ההחלטה המקורית ולפיכך, כי היה מקום להיענות לבקשתו לעיין מחדש בהחלטה.

ההליכים בערר – הצעות חלופיות מטעם העורר

לאחר דיון בע"פ לפניי, התבקש ב"כ העורר להציע הצעות חלופיות אחרות בשים לב לקשיים המעשיים אשר אותם מעוררים הצעתו המקורית (שיעבוד חלקת אדמה השייכת לסבו). ב"כ העורר הציע, אפוא, שעבוד רכב נוסף (בבעלות אביו) שמחירו 334,000 ₪, בגדר בטוחה לתשלום סך של 165,000 ₪. כן הציע חתימה של ערבות צד ג' בידי אחיו, עובד שב"ס ותיק;

הודגש, כי הרכב שנתפס היה מלכתחילה משועבד לבנק; ערכו, לאחר סילוק ההלוואה, עומד אפוא על 340,000 ₪ בלבד. החשש הוא שמכירת הרכב התפוס בתמורה ל-70% מערכו האמיתי; לאור זאת, נטען, שהעירבון הנכון צריך להיות 51,150 ₪ ולא בסכום שנקבע (165,000 ₪).

ההצעה לשעבד רכב בשווי 334,000 ₪ או להפקיד ערבות צד ג' היא, לפי טענתו, הצעה ריאלית ובטוחה. לחלופין, התבקש ביהמ"ש להפחית את סכום הערובה ולהעמידו על 51,150 ₪.

הדיון בערר – תגובת המשיבה להצעות החלופיות

גם הצעות אלו לא התקבלו על דעת היחידה החוקרת. צוין, כי המשטרה מסרבת לקבל נכסים או ערבויות של צדדי ג' כחלופה שתאפשר את שחרור הרכב. צוין, שהביטחונות שהוצעו אינם משתווים לגובה ההפקדה עליה הורה בית – המשפט. נטען, שהיקף העבירות המיוחסות לעורר עומד על מאות מיליוני שקלים; ערך הרכוש שנתפס ממנו עומד על פחות ממיליון ₪. צוין, כי העובדה שעל כלי – הרכב שנתפס הוטל משכון איננה מפחיתה את היקף בעלותו של הנאשם ברכב.

צוין עוד, שמאחר שהרכב מאבד מערכו בחלוף הזמן והעורר אינו מסוגל לפדות אותו בתנאים שנקבעו, מתבקש בית – המשפט לקבוע מסגרת זמנים, שבמהלכה ישוחרר הרכב בתנאים שנקבעו על – ידי בית – המשפט וכי, בחלוף זמן זה, תוכל המדינה למכרו באמצעות האפוטרופוס הכללי.

צוין, כי שמירה על ערך התפוס היא אינטרס של המדינה ושל העורר כאחד, שכן ככל שהרכב יוחזר לו לבסוף, ערכו יפחת במשך הזמן.

דיון והכרעה

סוגיית המרת הרכב התפוס במסגרת חקירה המתנהלת בעניינו של העורר כאן בבטוחות אחרות אכן מציבה כמה דילמות בפני בית – המשפט.

מחד גיסא, מקום בו התפיסה בוצעה על – מנת להבטיח חילוט עתידי של רכוש אשר הוגש באמצעות ביצוע עבירות כלכליות למיניהן (הלבנת הון, קבלת דבר במרמה או עבירות מס למיניהן דוגמת אלו שבעשייתן נחשד העורר), ראוי להימנע מפגיעה כלשהי בערכו של הרכוש שנתפס מידיו.

מאידך גיסא, יש לזכור, שלעורר עומדת חזקת – החפות וכי בשלב הנוכחי התפיסה היא זמנית באופייה ופגיעתה בזכויות – היסוד שלו (כגון זכות הקניין) צריך שתהיה מדודה ומידתית.

בית – המשפט קמא אפשר את שחרור הרכב התפוס ובלבד שיופקד סך של 165,000 ₪ (כ-30% מערכו) ותיאסר מכירתו. סירוב המדינה לקבל חלף סך במזומן של 165,000 ₪, ערבות צד שלישי או משכון רכוש של צד שלישי ברור. אין האמור בערבות תאורטית המופקדת למקרה שיקרה דבר כזה או אחר אלא בסכום המופקד לצורך שיפוי המדינה על הירידה בערכו של הרכב פועל יוצא של השימוש בו עד לחילוטו הסופי (ככל שזה יקרה) ומכירתו.

בנסיבות אלה, הצעות ההגנה אינן נותנות מענה נאות לצרכים הרלוונטיים.

אכן, ככל שתוצע ערבות בנקאית אוטונומית או שווה כסף אחר כערבון הרי שהדבר יאפשר את שחרור הרכב.

התוצאה היא, שהערר נדחה.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו באופן מידי לצדדים ותוודא את קבלתה.

ניתנה היום, ו' תמוז תשפ"ב, 05 יולי 2022, בהעדר הצדדים.