מהות הבקשה

לבית המשפט הועברה מרשות האכיפה והגבייה התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה על ידי המבקשת.

ביום 11.07.2022 התקיים בפניי דיון בבקשת רשות להתגונן, כנגד השטר, מטעם המבקשת 2, "סביוני ויצמן בע"מ", שהינה הנתבעת (להלן: "המבקשת").

המשיבה, "אקסיו מעטפות הון בע"מ" (להלן: "המשיבה") נתנה הסכמתה ליתן למבקשת רשות להגן, בכפוף להפקדה.

המבקשת סירבה;

יאמר כבר עתה שלאחר ששמעתי את טענת הצדדים, ועיינתי בכל אשר הובא בפניי, לא ראיתי לנכון להורות על הפקדת ערובה, ואבאר;

רקע ובתמצית טענות הצדדים:

1. בקליפת אגוז, כעולה מהבקשה שהוגשה מטעם המבקשת, עולה, כי היא מכחישה את חתימתה על ההמחאה נשוא התביעה וכן, את הרשאתה לחתימה בשמה.

המבקשת כופרת, כי היתה זכאית לקבל סכום כסף כלשהו ממושכת ההמחאה, וכן, בהיעדר ידיעה אף כופרת בזכותו של הזוכה להחזיק בהמחאה, ושעליו להוכיח מתן תמורה לצדדי ג'.

יצוין, כי הוגש תצהיר מטעם המבקשת, על-יד המצהיר מטעמה - מר יחזקאל פלדמן (להלן: "פלדמן") ונטען, כי המבקשת גם לא סיפקה שירות כלשהו למושכת.

יש לציין כי בהתחשב בכך, שנטען כי השיק "זויף", בית המשפט המליץ למנות מומחה מטעמו, אשר יבחן את טענות הצדדים ומונה מומחה לכתב יד (ראו סיפא הפרוטוקול).

1. לטענת המשיבה, יש להורות על הפקד ערובה; לטענתה, כנגד המבקשת מתנהלים מספר הליכים מקבילים שתחילתם בהתנגדות. בשום הליך, המבקשת לא צלחה את שלב ההתנגדות ללא הפקדת ערובה, תוך קביעה כי למבקשת אין הגנה ולו בדוחק.

לשיטתה, גם כאן, כמו ביתר ההליכים, רב הנסתר על הגלוי. המבקשת מכחישה מעורבות ומסתירה מתצהירה את הקשר העסקי הרלוונטי עם "א.א. גרופ", איתו ניהלה עיסקאות ניכיון במיליוני ₪. שיקים של המבקשת, במסגרת אותן עיסקאות נפרעו אצל המשיבה. המבקשת העלתה טענת זיוף בעלמא, תלונה במשטרה הוגשה רק לאחרונה, לכן, גם כאן אין למבקשת הגנה; ההתנגדות הוגשה אך ורק על מנת לדחות את הקץ ולהמשיך בניהול פרויקטים מטעמה, כאשר מושכת שיקים בשם חברת "בונים ומוגנים" בבעלות יחזקאל פלדמן, הגישה אף היא התנגדויות במסגרת תיקים אחרים, עם אותן עובדות. ההתנגדויות נזנחו על ידה, ניתנו פסקי דין ופועלים נגדה במסגרת תיקי ההוצאה לפועל.

לפיכך, מבקשת הפקדה בשיעור של 20%.

1. לטענת המבקשת, אין להורות על הפקדת ערובה, במקרה דנן. המבקשת הפנתה את בית המשפט לפסק דין תא"ק מחוזי 39852-01-19 כחלון נ' אברהם – סעיפים 16-17 מפי השופטת גרוסמן.

טענת זיוף, מאחר וככל שתינתן רשות להתגונן, נטל ההוכחה הוא כולו של הטוען לאמיתות החתימה ושלו בלבד. לא ניתן לטעון כי מדובר בהגנת בדים או טענה מסוג זה.

למיותר לציין, את הפסיקה המושרשת, לפיה אם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה, אז יש לו סיכוי בהליך ולכן, ניתנת הרשות להתגונן כבעניין של יום יום (ע"א 518/17 בטלג'אן נ' בנק איגוד).

המבקשת מתנגדת להעלאת טענות מהליכים אחרים שבית המשפט לא חשוף ומבחינתנו, בהינתן שבית משפט שם הסתמך על כך שלא הוגשה תלונה על זיוף באופן שמעורר תמיהה ומאחר שמאז הוגשו תלונות מסודרות ביחס לכלל תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים, הרי שטענה זו עצמה נשמטת ושומטת עמה את הטיעון המצדיק את הפקדת הערובה.

1. המשיבה הגיבה וטענה לעניין טענת הזיוף, שלא נכון לומר שנטל ההוכחה רובץ על התובעת. הנטל על הטוען לטענת זיוף, והפנתה לפסיקה.

במסגרת בקשת רשות להתגונן, לטענתה, גם לגבי סוגיה זו יש פסיקה. טענת זיוף, אינה מטה קסמים וצריך להוכיח ולפרט; לשיטתה, זאת לא נעשה בענייננו.

דיון והכרעה

1. כאמור, בנסיבות נחה דעתי כי אין מקום להפקיד ערובה, ולהלן יבוארו הנימוקים;
2. בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, עת הוגשה התנגדות לפי תקנה 106, יצווה רשם ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את הבקשה לביצוע השטר, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם.
3. סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב, או תביעה בסכום קצוב, המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר. אשר על כן יש לבחון את ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר.
4. סעיף 20(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018 (להלן: "התקנות") קובע, כי בית המשפט רשאי להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים, לרבות בדבר מתן ערובה. תקנה זו החליפה את תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בהתאם להלכה שנפסקה לגבי תקנה 210, יעשה בית המשפט שימוש בסמכות זו כאשר תצהיר ההגנה "כמעט" לא מגלה הגנה, וההגנה נראית על פניה קלושה ביותר או כאשר ההגנה לוקה בחוסר בהירות. בקביעת התנאים על בית המשפט להתחשב בסכום התביעה ובסיכויי ההגנה (ראה לעניין זה רע"א 3532/06 עזבון המנוח יוסף הבי ז"ל נ' בנק הפועלים בע"מ (12.6.2006).
5. רשות להגן ניתנת עת יש בתצהיר המבקש להצביע על הגנה לכאורה, ולוּ בדוחק, מפני התביעה. בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות המבקש או את הראיות לגופן, אלא בוחן את הראיות על פניהן [ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ' Warner Home Video (Ltd) U.K., פ"ד מו(2) 273 (1992)].
6. בהתאם לפסיקה, במסגרת הדיון בבקשת התנגדות לביצוע שטר, בית המשפט בוחן תחילה את טענות המבקש בעניין עסקת היסוד. לאחר מכן, יש לבחון את מעמד המשיב, והאם אוחז כשורה בשיק אם לאו; שאלה זו מתבררת לאחר שבית המשפט משתכנע כי יש למבקש טענות ביחס לעסקת היסוד ושיש ליתן למבקש רשות להגן.
7. הלכה היא, כי המבקש רשות להגן ובמקרה דנן, המתנגד לביצוע שטר, חייב להביא את פרטי הגנתו. משמע, טענות כלליות אינן עומדות בקריטריונים שנקבעו בפסיקה המצדיקים מתן רשות להגן (ע"א 13/80 הסמינר למורות ובית ספר מקצועי בית רבקה נ' סולל בונה בע"מ פ"ד לו(1) 267).
8. יודגש, הפסיקה קובעת כי גם הגנה קלושה מצדיקה מתן רשות להגן, יחד עם זאת, אין בכך כדי לייתר את הצורך להתכבד ולהיכנס לפרטי ההגנה.
9. בענייננו, מעבר לכך שהועלתה טענת הזיוף, בעקבותיה אף מונה מומחה, עלו טענות עובדתיות, הדורשות ליבון ובירור, כגון – שהמבקשת לא סיפקה שירות למושכת השטר ועוד (ראו בפירוט תצהיר פלדמן; כן ראו הצורך שעלה לחקור אותו בהמשך – עמוד 2, שורה 30 לפרוטוקול). בית המשפט סבור שבנסיבות אלה, אין הצדקה להפקיד ערובה כתנאי, ויש לברר את ההליך כסדרו וללא משוכות, כגון הפקדת ערובה.
10. לאור האמור והמפורט לעיל, השתכנעתי כי אין להורות על הפקדה במקרה שבפניי.

סוף דבר

1. הבקשה להפקדת ערובה נדחית, ובהתחשב בטענות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשפ"ב, 12 יולי 2022, בהעדר הצדדים.