1. לפניי תביעה כספית בסך 61,810 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בגין תאונת דרכים מיום 13.4.2021.

1. לפי האמור בכתב התביעה, במועד הנ"ל, עת נסע רכב התובע כדין בנתיבו, לפתע הגיחה משאית הנתבעת מחניה בצדי הכביש, קיפחה את זכות הקדימה של רכב התובע וגרמה לתאונה.
2. בדיון, מסר התובע:

"פניתי ימינה לסמטה. בסמטה הזאת ראיתי את האוטו שמדובר בו עומד עם שני גלגלים על המדרכה. הכביש היה פתוח. נסעתי פשוט ישר, בבת אחת הוא שבר שמאלה ונכנס לי בכנף השמאלית בעצם. כתוצאה מכך. סליחה, כנף ימין. כתוצאה מכך, שאני המשכתי לנסוע, נמשך על הדלת הקדמי האחורית עד שהספקתי לעצור.

ש. יש פה תמונות שהנתבע צילם, אתה צילמת. לטענתו, הוא היה במאנך לכיוון שער אתר בנייה, הוא רצה להיכנס ברברס ואתה עקפת אותו.

ת. לא עקפתי ולא כלום. הכביש היה פנוי, הנסיעה הייתה ישרה. הפועלים שהיו איתו יצאו החוצה. הכל נראה בסדר, נכנס בי ומחליפים פרטים ובזה נגמר הסיפור. "

1. נסיבות התאונה לפי כתב ההגנה: במועד הנ"ל, עמדה משאית הנתבעת בעצירה מוחלטת והמתינה לפתיחת שער של אתר בניה, כאשר הגיח רכב התובע וניסה לעקוף את משאית הנתבעת ופגע בה.
2. מטעם הנתבעת העידו נהג משאית הנתבעת ועובד אחר ששה מחוץ למשאית במועד התאונה.
3. נהג הנתבעת מסר:

"באנו בבוקר לאתר הבנייה. הרחוב היה רחוב ממש צר. באתי, הלכתי ונסעתי רברס אחורה. עמדתי עמידה מוחלטת, לא יודע באיזה מהירות, הגיע רכב מאחור ונתן לי מכה בכנף של האוטו. הרחוב עצמו היה ממש צר, בקושי רכב עובר. עמדתי, חיכיתי שיפתחו את השער ובום. זה עניין של שניות.

ש. אומר הנהג השני שלמעשה שאתה עומד במקביל למדרכה, וכשהוא עובר לידך, אתה יוצא קדימה?

ת. ממש לא. הוא נסע במהירות של 40 קמ"ש אולי קצת יותר. זה עניין של שניות. לאחר התאונה הוא נעצר מקדימה שלושה, ארבעה מ'. "

1. העד הנוסף מטעם הנתבעת מסר:

" היינו הולכים לעבודה בבוקר, היינו באתר בנייה חיכינו שיפתחו את השער. אני ירדתי מאחורה והסתכלתי ופתאום מישהו דפק את האוטו שלנו. מדגים איך קרתה התאונה. הוא בא במהירות מהצד הזה ודפק את האוטו.

ש. הנהג השני טוען שחיים יצא קדימה?

ת. לא. האוטו היה עומד."

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדי הצדדים ולאחר ששבתי ועיינתי בתמונות שצורפו לכתב ההגנה, הגעתי למסקנה כי האחריות לקרות התאונה רובצת על כתפי נהג הנתבעת, כאשר לתובע אשם תורם בשיעור של 15%. להלן נימוקיי:
2. ראשית, עדותו של התובע הייתה ברורה, אמינה וקוהרנטית ומצאתי לתת בה אמון.
3. שנית, מוקד הפגיעה ברכב התובע (לאורך צד ימין ובגלגל הקדמי) מתיישב יותר עם גרסת התובע מאשר עם גרסת הנתבעת.
4. שלישית, לא מצאתי סתירה בין גרסת התובע – לפיה החלה משאית הנתבעת לנסוע ישר על הכביש- לבין גרסת הנתבעת – לפיה עמדה המשאית להיכנס לאתר הבניה בנסיעה לאחור- שכן לא מן הנמנע כי משאית הנתבעת החלה לתמרן לשם כניסתה לאתר הבניה.
5. חיזוק לכך אני מוצאת בעצם ירידת עד הנתבעת מהמשאית בכוונה לסייע לנהג לתמרן את כניסתו תוך שימת לב למתרחש בכביש.
6. הנה כי כן, לא שמרו הנתבעים את עיניהם על הכביש שכן לא הבחינו ברכב התובע.
7. עוד מצאתי כי עדויותיהם של עדי הנתבעת לא התיישבו זו עם זו כאשר נהג הנתבעת טען כי התובע ניסה לעקוף את המשאית בעוד הכחיש זאת העד הנוסף.
8. גם מצאתי סתירה בין האמור בכתב ההגנה- לפיו המשאית עמדה בעצירה מוחלטת – לבין עדות עדי הנתבעת בדיון, לפיה המשאית תמרנה לשם כניבה לאתר הבנייה.
9. לבסוף, טענות הנתבעת בכתב ההגנה, לפיה ניסה רכב התובע לבצע עקיפה, לא הוזכרו בדיון וגם לו היו מוזכרות, לא היו מתיישבות עם גרסת הנתבעת שכן מדוע היה קם צורך לבצע עקיפה לו עמדה המשאית ולא נסעה אותה עת?
10. מכל אלה, שוכנעתי כאמור, כי האחריות לקרות התאונה רובצת על כתפי נהג הנתבעת.
11. יחד עם זאת, מצאתי כי בשים לב לתוואי הדרך, כאשר הבחין התובע במשאית הנתבעת בצדי הדרך בתחילתו של רחוב צר, מצופה היה מנהג זהיר שהיה מאט את מהירות נסיעתו. ככל שהיה נוסע במהירות נמוכה יתור, יכול היה התובע למנוע את התרחשות התאונה. בשל האמור, מצאתי להשית על התובע אשם תורם בשיעור של 15% אשר אינו מקים עילת תביעה.
12. סרטון ממקום התאונה אשר הוצג בדיון יישמר בטלפון עד לחלוף המועד להגשת הערעור.
13. גובה הנזק לא הוכחש ולא הוגשה חוו"ד שמאי נגדית. שמאי התובע לא זומן לעדות והצדדים לא טענו בעניין בסיכומיהם.
14. אי לכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 52,539 ₪. בתוספת ריבית והצמדה כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
15. הנתבעת עוד תישא בשכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מהיום וכן באגרה כפי ששולמה ובשכר העדים כפי שנפסק. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
16. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
17. פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, י' שבט תשפ"ג, 01 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.