בפני תביעה בגין נזק רכוש לרכב התובע בעטיה של תאונת דרכים מיום 29.12.20 (להלן: "התאונה");

התובע העיד כי בהגיעו לצומת 'T' פנה שמאלה כשהוא מבחין ברכב הנתבעת, טרקטור, מתקרב לעברו משמאל, ובעת שהוא מבצע את הפניה ממשיך הטרקטור בנסיעתו קדימה ופוגע עם שיני כף הטרקטור ברכב התובע בדופן שמאל ותולש ממנו את דלת הנוסע;

נהג הטרקטור העיד מצדו כי נעמד בקו העצירה כאשר הגיע אל הצומת, אלא שרכב התובע פנה תוך שהוא סוטה אל נתיב נסיעתו של הטרקטור, ולכן נפגע מכף הטרקטור.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, עיינתי במוצגים, בתמונות ובסרטון, שמעתי את הנהגים וסיכומי באי כח הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, כפי שאנמק להלן;

מהתמונות שהוצגו בפני עולה בבירור כי הטרקטור נעצר בנתיבו כשגלגליו הקדמיים מצויים בדיוק על קו העצירה בטרם נכנס אל תוך הצומת. אינני מקבל טענת התובע לפיה נהג הטרקטור נסע לאחור לאחר התאונה, שכן, כפי שציין ב"כ הנתבעת, שברי רכב התובע, הדלת ושברי זגוגית החלון, נמצאים ממש ליד מיקומה של כף הטרקטור; התובע ביקש להסביר כי הזיז את החלקים לפני שתיעד את המקום על מנת שלא יפריעו לנוסעים בדרך. טענה זו לא עלתה קודם לכן, וגם אם הייתה עולה, הרי שלא היה מקום לקבלה. ניחא היה התובע מזיז את הדלת שנפלה, אולם אין כל הגיון בטענה כי הזיז מהדרך גם את שברי זגוגית החלון עד ממש לפני כף הטרקטור, ודווקא לשם, וכל זאת למרות שטען כי ביקש מנהג הטרקטור שלא יזיז את הטרקטור לפני שיתעד המקום.

עוד עולה מהתמונות המתעדות את מקום התאונה כי בעוד שגלגליו הקדמיים של הטרקטור מצויים כאמור על קו העצירה בכניסה אל הצומת, הרי שכף הטרקטור מצויה מטר וחצי לערך מעבר לקו העצירה. יש לציין כי אף על פי כן, אין הכף גולשת לעבר נתיב נסיעתו של התובע, כפי שניתן להיווכח הן מהתמונות והן מהסרטונים.

אשר על כן, ובשים לב לאמור לעיל בנוגע למיקום הטרקטור ושברי רכב התובע, הרי שאין מנוס מן המסקנה כי נקודת המפגש בין רכב התובע לטרקטור התרחשה בנתיב הנגדי לנתיב נסיעתו של התובע – רוצה לומר, כי בעת ביצוע הפניה שמאלה סטה התובע מנתיבו אל הנתיב הנגדי כשבמהלך הפניה פגע רכבו בכף הטרקטור.

זאת ועוד, תמונות רכב התובע במקום התאונה מלמדות כי דלת הנוסע נתלשה ממקומה ממרכז דופן שמאל של רכב התובע, כלפי חוץ ולאחור. לו הייתה מתקבלת גרסת התובע, הרי שהיה לצפות כי דלת רכב הנוסע הייתה נהדפת פנימה ל תוך רכב התובע בהתאם לכיוון נסיעת הטרקטור.

חיזוק נוסף למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה כי רכב התובע לא נהדף כתוצאה מהפגיעה עם כיוון נסיעתו של הטרקטור, כפי שנטען ע"י התובע, אלא המשיך בביצוע הפניה ונעצר אך לאחר שהשלים את הפניה ואף עבר את הטרקטור; תרחיש זה הוא היחיד המתיישב עם מוקדי הנזק, מיקום הרכבים ומיקום השברים הנראים במוצגים שבפני. ועל כן מצאתי את התובע כאחראי לגרימת התאונה.

בשולי הדברים אציין כי על אף שכף הטרקטור בלטה באופן ניכר אל תוך הצומת כשהיא עלולה להוות מכשול בדרך, הרי שעדיין נותרה הכף בנתיב הנסיעה המנוגד לנתיב נסיעתו של התובע. כך שגם אם היוותה מכשול, הרי שלא בפני התובע – שכן עליו היה להישאר בנתיבו גם בעת ביצוע הפניה.

כמו כן, הגם שאיני נדרש לסוגיה זו מעת שהתבקשה המסקנה כי התובע הוא האחראי לגרימת התאונה, הרי שזה האחרון כלל לא טרח להגיש קבלות המעידות על תיקון רכבו, כפי שהודיע כי בכוונתו לעשות, לאחר שהודה כי תיקן את רכבו. משכך, הרי שממילא לא הוכיח את הנזק הנתבע. כך שגם מהטעם הזה יש לדחות את תביעתו.

סיכומו של דבר -

הגעתי לכלל מסקנה כי התובע סטה מנתיבו אל נתיב הטרקטור, ומכאן כי הוא האחראי לגרימת התאונה, וכי ממילא לא הוכיח את רכיב הנזק מושא תביעתו, הרי שדין התביעה להידחות;

משנדחתה התביעה, יישא התובע בהוצאות הנתבעת ושכר עו"ד בסך של 3,561 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק;

הודעת ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 60 ימים.

ניתן היום, א' שבט תשפ"ג, 23 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.