1. לפני תביעה שהוגשה בתביעה קטנה ע"ס של 10,709 ₪, שעניינה נזקי תאונה שאירעה ביום 8.8.2021 ברחוב משה דיין 66 תל-אביב בבני ברק ביום 8.8.2020. בתאונה היו מעורבים שני כלי רכב פרטיים: רכב מונית בו נהג התובע (להלן: "התובע" / "רכב התובע") ורכב שבוטח בביטוח צד שלישי ע"י הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעת").

טענות הצדדים בכתבי הטענות:

1. לטענת התובעת בכתב התביעה, התאונה אירעה שעה שהתובע עצר בצד ימין של הכביש על מנת להוריד נוסע, לפתע נשמעה חבטה חזקה. רכב הנתבעות עקף את רכב התובע מצד ימין וכתוצאה מכך נפגעה דלת אחורית ימנית.
2. מנגד, טענו הנתבעים בכתב ההגנה, כי נסיבות התאונה שונות לחלוטין מהנטען ע"י התובע. לטענת הנתבע, רכבו התחמם ועל כן ביקש לעצור את רכבו בשולי הכביש, נוסע ברכב התובע אשר עמד באמצע הנתיב פתח את דלת הרכב בפתאומיות ובחוסר זהירות מבלי לבדוק כי הוא לא מסכן את באי הדרך ובכך הפתיע את הנתבע 1 וגרם לתאונה.
3. בדיון שהתקיים ביום 30.10.2022 העידו התובע ונהג הנתבעים, הנתבע 1.

דיון והכרעה:

1. לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את טפסי ההודעה, את מוקדי הנזק והתרשמתי מזירת התאונה, כפי שזו משתקפת בתמונות שהוגשו לעיוני, אני דוחה את התביעה. להלן נימוקיי:
2. השאלה המרכזית שטעונה הכרעה היא האם עובר לתאונה הדלת היתה פתוחה ואז חלף רכב ופגע בה או שמא בעת שחלף רכב, נפתחה הדלת וכך נגרמה הפגיעה ברכב הניזוק.
3. במקרה דנן, אין למעשה מחלוקת בין הצדדים. הנתבע העיד כי הדלת נפתחה בפתאומיות – ועל כך העיד: " שמעתי את הבום, הבנתי שהוא פתח עליי את הדלת, הוא פתח את הדלת והעיף לי את ידית שמאל קדמית. כשאני הייתי במקביל אליו הוא פתח בפתאומיות את הדלת. כשאני באתי בעקיפה הדלת הייתה סגורה".
4. גם התובע אישר בעדותו כי הנוסע פתח את הדלת בפתאומיות "פתאום הנוסע פתח את הדלת ושמעתי חבטה. לא הבנתי מה קרה. הרכב נסע במהירות.." (עמוד 3 לפרוקטול הדיון שורה 23).
5. תקנה 80 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובעת: "לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך".
6. ע"פ תקנה זו, על נהג הפותח דלת, חובה לבדוק היטב אם פתיחת הדלת אפשרית, מבלי להפריע למהלך נסיעתם של רכבים אחרים הנוסעים באותו כיוון של הכביש. במקרה הנדון בפני לא יכולה להיות מחלוקת (והדבר משתקף היטב בתמונה שהוגשה , כי התובע עמד באמצע הנתיב

ועצר על מנת להוריד נוסע. בנסיבות אלה התאונה נעוצה בחוסר תשומת לב רגעי של הנוסע היה על הנוסע לבדוק היטב אם תנאי הכביש מאפשרים לו, לפתוח את הדלת. הנוסע לא בדק זאת, והתנהלותו גרמה לתאונה בין שני כלי הרכב.

1. כיוון שהנהג הוא השולט או אמור הלכה למעשה לשלוט ברכב ולמעשה כפועל יוצא מכך גם ברמת הזהירות המצופה ממנו, אזי במקרים שבהם נפתחת דלת על ידי נוסע מאחור או מקדימה מבלי שהנהג דאג מבעוד מועד לנקיטת זהירות שתמנע פתיחתה בפתאומיות, אזי במקרה של תאונה שהתרחשה עקב פתיחת דלת, הנטייה הטבעית תהייה לראות בנהג הרכב שמי שאמור לשאת באחריות המלאה להתרחשותה (עדי סומך בספרו "תאונות פח ושיבוב רכב" עמוד 301).
2. הדבר רלוונטי, וביתר שאת, לגבי הימנעותו של התובע מלהעיד את הנוסע כעד מטעמו, אשר עדותו יכלה לשפוך אור על התנהלות הצדדים. לנוכח האמור חלה כנגד התובע החזקה הראייתית בדבר הימנעות מהבאת ראיה, חזקה הקובעת כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא הייתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו מלהציגה כדי לאשש את גרסת הצד שכנגד (ראו ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, מד(4) 595).
3. ואולם, גם נתבע 1 נהג באופן פזיז ורשלני, עת ביצע עבירת תנועה של נסיעה בנתיב שאינו פנוי ועקיפה מימין. בנסיבות המתוארות צריך היה הנתבע 1 לצפות אפשרות שדלת תיפתח לצורך ירידת נוסע כשהרכב עומד בנתיב הימני בעומס תנועה (ראה פרוטוקול הדיון עמוד 4 שורות 9-12)
4. סיכומו של דבר, אני קובעת כי שני הנהגים נושאים באחריות לתאונה, כאשר חלקו של הנתבע 1 הוא בשיעור של 50 וחלקה של התובע- 50%.

1. לפיכך, הנתבעת 2 תשלם לתובע סך של 4,288 ₪ (מחצית מהנזק הישיר) בצירוף שכר טרחת שמאי 500 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק הדין, אגרת משפט כפי ששולמה. כל הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

5129371

1. באשר לרכיב הנזק בגין אובדן ימי עבודה, יש לצרף לכל הפחות אישור רואה חשבון של הניזוק בדבר ההפסד שנגרם לו בצירוף דוח רווח והפסד ומאזן בוחן של השנה האחרונה לפני התאונה ושל השנה השוטפת לאחריה בכדי להוכיח את הכנסותיו נטו של הניזוק לפני התאונה ואחריה-

נזק זה לא הוכח ועל כן דין הטענה בעניין זה להידחות.

1. פסק הדין יישלח לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ה' חשוון תשפ"ג, 30 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.