1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב' הרשם הבכיר אבנר יפרח) מיום 8.3.22 בת"ק 26283-12-21 ולפיו נדחתה תביעת המבקשת נגד המשיב.

2. המבקשת הגישה תביעה קטנה בסך 7,000 ₪ נגד המשיב, אשר הוזמן על ידה בפברואר 2020 לתקן רטיבות בדירתה.

נטען כי למרות שגבה 1,200 ₪ התקלה לא תוקנה והמשיב סירב לבצע תיקונים נוספים. רק ביוני 2021 הגיע, נתן הצעת מחיר שלא התקבלה.

התובעת הביאה שרברבים אחרים. הפעילה ביטוח ושילמה השתתפות עצמית.

3. בדיון שהתקיים ביום 8.3.22 העידו התובעת – המבקשת והנתבע – המשיב.

4. בפסק הדין נקבע כי ניתן היה לדחות התביעה בשל כך שטענות התובעת לא נתמכו בחוות דעת כדין כדי להוכיח שעבודתו של הנתבע היתה כושלת והיא זו שהובילה לנזילה שהתפתחה לאחר מכן. מה גם שממכתב חברת הביטוח מיום 3.8.21 עולה, כי נציג חברת הביטוח החליף צינור ולא כנטען על ידי התובעת כי צינור לא הוחלף.

נקבע כי התובעת שנטל הראיה עליה לא הוכיחה ,כי התיקון שביצע הנתבע בביתה היה לקוי וכן לא הוכיחה כי הנזילה הנוספת שאירעה היתה קשורה במישרין לעבודתו של הנתבע.

בית משפט קיבל את הסברו של הנתבע שהוא איש מקצוע ותיק בתחום.

בית משפט לא מצא לנכון לבקש חוות דעת מומחה מטעמו, שכן עלות חוות הדעת עלולה להיות גבוהה מעבר לשוויו הריאלי של התיק.

התביעה נדחתה ולא נפסקו הוצאות.

5. בבקשת רשות הערעור מתפלמסת המבקשת עם כל קביעה וקביעה בפסק הדין.

על מנת לתמוך טענותיה היא מצרפת גם מסמכים שלא היו חלק מהראיות בבית משפט לתביעות קטנות וזאת מבלי שבית משפט שלערעור התבקש לאשר זאת וממילא מבלי שניתן אישור שכזה.

ראה למשל: מכתב חברת הביטוח מיום 22.3.22 (פסק הדין ניתן ביום 8.3.22).

נטען כי המבקשת פנתה למשיב בפברואר 2020 ולא כפי שסבר בית משפט ב- 2021. בבקשת רשות הערעור מציינת המבקשת כי אינה יודעת מדוע חברת הביטוח כתבה כי הוחלף צינור וכי חברת הביטוח שלה לא מוכנה לתת חוות דעת לגבי עבודת הנתבע שכן "הם אינם יודעים איזה תיקון ביצע הנתבע, יש נזילה והם באו לתקן".

המבקשת טוענת כי לא היה מקום למצוא את עדותו של הנתבע כמהימנה וכי בית משפט הציע הצעת פשרה, שלא נכתבה בפרוטוקול והיא מרגישה שלא נעשה צדק.

6. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.

ראה לעניין זה: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' נתנאל מור (9/8/18) סעיף 6, רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18/3/15) ורע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26/12/16).

ב) במקרה דנן, אין בפסק הדין סוגיה משפטית שיש לדון בה, ככלל, וסוגיה משפטית בעלת השלכת רוחב בפרט.כמו כן אין זה המקרה החריג המצדיק התערבות בשל עוול שנגרם למבקשת.

עסקינן במחלוקת עובדתית בין בעלי הדין.

התובעת – שנטל ההוכחה עליה, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ,היתה צריכה להוכיח כי הנתבע לא ביצע תיקון כנדרש וכן היתה צריכה להוכיח כי הנזילה שאירעה לאחר מכן, מקורה בתיקון לקוי שביצע הנתבע.

התובעת לא השכילה להוכיח זאת. היא אף מאשרת בבקשת רשות הערעור שחברת הביטוח שלה לא מסכימה ליתן חוות דעת בעניין, שכן איננה יודעת מה ביצע הנתבע.

ג) ערכאת ערעור מתערבת רק במקרים חריגים ביותר בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות, אליהם הגיעה הערכאה הדיונית.

המקרה שלפנינו לחלוטין אינו נכנס לגדר חריגים אלו.

על סמך הראיות שהוצגו, לרבות העדויות ,הגיע בית משפט למסקנה כי התביעה לא הוכחה. התקבלה גרסתו של הנתבע ואין זה המקרה החריג שבו תתערב ערכאת ערעור בקביעות אלו.

7. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) הערבון יוחזר למבקשת.

ד) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ג' ניסן תשפ"ב, 04 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.