לפני בקשת רשות ערעור על החלטות כבוד רשמת ההוצל"פ מיום 29.03.22.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה החלטתי לדחות את הבקשה ללא צורך בתגובה.

לטענת המבקשת החלטת כבוד הרשמת לפיה עליה לפעול בהתאם לסעיף 19ב(ג) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז – 1967, הינה שגויה, שכן בענייננו מדובר בהסכם שנכרת בין הצדדים, במסגרת דיון בהתנגדות לביצוע שטר, שקיבל תוקף של פסק דין, ולפיכך הוראות סעיף 19ב לחוק אינן חלות.

המבקשת לא תמכה טענותיה בפסיקה רלוונטית ואף אני לא מצאתי פסיקה התומכת בטענותיה של המבקשת. לכך אוסיף כי מסקנת כבוד הרשמת הבכירה עולה בקנה אחד עם לשון הסעיף הרלוונטי. המבקשת גם לא הציגה את דברי ההסבר של הסעיף הרלוונטי, ולא הצליחה להראות מה בלשון החוק תומך בגישתה דווקא. כך או כך לא מצאתי שיגרם נזק משמעותי למבקשת ככל ותידרש למלא אחר הוראות סעיף 19ב(ג) לחוק. החובה לעדכן את הקטנת קרן החוב, ככל והתקבלו תקבולים על פי ההסכם, חלה גם מכוח חובת תום הלב (כך או כך דומה לכאורה כי לא שולם ולו תשלום אחד, כך שממילא שאין מה לעדכן). לכך אוסיף כי יש היגיון רב בהטלת חובה לשלוח התראה לחייב במקרה דנן, בשים לב שעולה לכאורה כי הבקשה לחידוש ההליכים הוגשה יום או יומיים לאחר חלוף אותם 7 ימים שנקבע בהסכם, שאינם מהווים הפרה.

אשר על כן הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח לצדדים.

ניתנה היום, י"א ניסן תשפ"ב, 12 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.