בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של צירופה של נתבעת נוספת והוספת טענות.

הרקע העובדתי

1. ביום 4.4.2022 הגישה המבקשת תביעתה כנגד המשיבים, במסגרתה עתרה לסעד של מתן חשבונות. בכתב התביעה טענה המבקשת, כי המשיבות 1-2 חתמו עמה ביום 27.11.2013 על הסכם לפיתוח, שיווק של חלקות קבר שדה, מימון וניהול בית עלמין במקרקעין המצויים בבעלות המבקשת (להלן: "ההסכם"). המשיב 3, בעלים במשיבות 1-2, ערב להתחייבויותיהן כלפי המבקשת.

על פי הנטען בכתב התביעה, בניגוד להתחייבותן בהסכם, המשיבות 1-2 לא העבירו למבקשת כל דו"ח החשבון בנוגע לניהול בית העלמין, על אף דרישותיה החוזרות. לשיטת המבקשת, הדבר עולה כדי חוסר תום לב בקיום חוזה וכן הפרה של חובת האמון והנאמנות של המשיבות 1-2 כלפיה.

1. ביום 6.6.2022 הגישו המשיבים בקשה לעיכוב ההליכים מחמת תניית בוררות, אשר טרם הוכרעה.
2. שעה שבקשת המשיבים למתן ארכה להגשת כתב הגנה עד לאחר הכרעה בבקשה לעיכוב ההליכים נדחתה, הגישו הם כתב הגנה מטעמם ביום 16.6.2022.
3. ביום 5.7.2022 הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי לתיקון כתב התביעה.
4. ביום 10.7.2022 נותב התיק לטיפולי ובהחלטה מאותו היום קבעתי, כי על המבקשת להבהיר הצורך בתיקון כתב התביעה, חלף העלאת הטענות הנטענות בבקשה במסגרת כתב תשובה. כמו כן, הוצע לצדדים לנהל כבר עתה דיון מקדמי, על מנת לחסוך בעלויות משפט מיותרות.
5. ביום 18.7.2022 הגישה המבקשת הבהרה בהתאם להחלטה מיום 10.7.2022. לאחר מכן הועברה הבקשה לתשובת המשיבים.
6. ביום 26.7.2022 הגישו המשיבים תשובתם לבקשה. בהחלטה מאותו היום נקבע כי נוכח הנטען בתשובת המשיבים, תודיע המבקשת אם חלף הוספת נתבעים ניתן להורות על החלפת נתבעים וככל שבסופו של יום יימצא כי הנתבעים הנוכחיים (המשיבים) הם בעלי הדין הנכונים, תהא המבקש רשאית להגיש תביעה כנגדם.
7. ביום 31.7.2022 הגישה המבקשת התייחסותה להחלטה מיום 26.7.2022 ולתשובת המשיבים.

טענות הצדדים

1. לטענת המבקשת, לאחר שהגישה את תביעתה ועוד בטרם הגישו המשיבים כתב הגנה, פנו אליה המשיבים והודיעו כי הם פועלים לאתר את החשבונות הרלוונטיים. מכך עולה, לטענת המבקשת, כי כל החשבונות המבוקשים בכתב התביעה מצויים בידי המשיבים. במסגרת פנייתם לא העלו המשיבים כל טענה, לרבות טענה להיעדר יריבות.
2. המבקשת טוענת, כי רק במסגרת כתב ההגנה שהגישו, לאחר המועד הקבוע בדין, טענו המשיבים לראשונה כי אין בידם ולו מסמך אחד, ואף הודו כי החשבונות המבוקשים מצויים בידי חברת "בשביל מנוחה נכונה בע"מ (להלן: "מנוחה נכונה"). עוד טענו המשיבים, לראשונה, כי בינם לבין המבקשת אין כל יריבות, שעה שעל פי הסכמה בין הצדדים, המאוחרת להסכם מושא התובענה, מנוחה נכונה היא זו שניהלה את בית העלמין, מכרה חלקות קבר וגבתה את התמורות בגינן, ולא המשיבים. לטענת המשיבים, הצדדים למעשה נטשו את ההסכם והוא מעולם לא יושם בפועל ותחתיו פעלו הצדדים בהתאם להסכמה מאוחרת מול מנוחה נכונה.
3. לטענת המבקשת, משאלה הם פני הדברים, אין מנוס מצירופה של מנוחה נכונה כנתבעת נוספת, הגם שלשיטתה אין ממש בטענות המשיבים. לעניין זה טוענת המבקשת, כי בניגוד לנטען על ידי המשיבים, עוד ביום 3.4.2017 הסכימו מנוחה נכונה והמשיב 3 כי ההסכם יישאר בעינו והם יפעלו לפיו. בהמשך לכך הודיעו המשיבים למבקשת ביום 16.10.2010 כי לא יחול כל שינוי בתמורה לה היא זכאית מהם מכוח ההסכם.
4. משכך, טוענת המבקשת, יש מקום להורות על תיקון כתב התביעה, כך שבמסגרתו יבואו לידי ביטוי טענותיהם הכבושות של המשיבים. לבקשתה צירפה המבקשת נוסח מתוקן של כתב התביעה.
5. לטענתה, שעה שמדובר בטענות כבושות של המשיבים, אשר לא היו בידיעתה בטרם הגישו את כתב ההגנה, לא היה ביכולתם להתייחס לטענות אלה במסגרת כתב התביעה. בקשתה הוגשה בשלב דיוני מוקדם, בטרם הוחל בבירור התביעה, טרם החלו הצדדים בביצוע ההליכים המקדמיים ואף טרם נקבע מועד דיון בתביעה. כמו כן, לטענתה, מטרת התיקון היא להביא לחשיפת האמת. על כן יש להיעתר לבקשה.
6. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי אין מדובר בהוספה של עילת תביעה חדשה, כי אם בתיקון עובדתי הנסמך על מסמכי המשיבים עצמם, הסותרים את מצגיהם המאוחרים בכתב ההגנה וכן צירוף מנוחה נכונה כנתבעת נוספת. היא אינה סבורה כי ניתן להסתפק בהגשת כתב תשובה חלף תיקון כתב התביעה, שכן במסגרת התיקון מבוקש להוסיף נתבעת נוספת.
7. מנגד, טוענים המשיבים, כי יש לסלק הבקשה על הסף שעה שלא נתמכה בתצהיר, זאת בניגוד להוראות תקנה 50(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"). משלא צורף תצהיר לתמיכה בבקשה, הרי שהעובדות הנטענות במסגרתה לא גובו באסמכתא כלשהי.
8. עוד טוענים המשיבים, כי המבקשת לא הראתה כל נימוק או הסבר מדוע לא הגישה את תביעתה מלכתחילה כנגד מנוחה נכונה. הטענות המועלות במסגרת הבקשה היו ידועות למבקשת מראש והיא מודה בכך בעצם צירופם של הנספחים לבקשה, אשר היו מצויים בידיה כל העת ואשר מעידים כי מנוחה נכונה היא הגורם הרלוונטי היחיד ביחס למתן חשבונות. אף מטעם זה, לטענתם, אין מקום להתיר את תיקון כתב התביעה.
9. לטענת המשיבים, צירוף מנוחה נכונה כנתבעת כלל אינו נדרש לבירור התביעה כנגדם וזו יכולה להתברר היטב גם ללא מנוחה נכונה. לטענתם, המבקשת במקום לבחור את בעל הדין הראוי והנכון מנסה לדוג ולצרף נתבעים נוספים כאוות נפשה תוך המשך ניהול הליכי סרק מיותרים כנגד המשיבים. לעניין זה מוסיפים המשיבים, כי השאלה העומדת במרכז התביעה היא שאלת חבותם כלפי המבקשת ולצורך ההכרעה בשאלה זו אין צורך להזדקק להכרעה בשאלת חבותה של מנוחה נכונה כלפי המבקשת ושאלה זו חורגת ממסגרת התביעה המקורית.
10. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי שאלת צירופה של מנוחה נכונה להליך אינה צריכה להתברר במסגרת בקשה לתיקון כתב תביעה אלא במסגרת בקשה נפרדת שהכרעה בה תשפיע על התיקון, ורק ככל שבית המשפט יכריע כי צירופה של מנוחה נכונה נדרש ניתן לתקן את כתב התביעה בהתאם לכך.
11. לטענת המשיבים, אין להתיר את תיקון התביעה בדרך של הוספת נתבעת חדשה תוך הותרת הנתבעים הקיימים, שכן על המבקשת להחליט מיהו בעל דינה הנכון ולסלק את התביעה כנגד בעלי הדין האחרים. ככל שלשיטתה של המבקשת מנוחה נכונה היא בעלת הדין הנכונה, עליה למחוק את התביעה כנגד המשיבים במקום לנהל כנגדם הליכי סרק. המשיבים טוענים כי המבקשת יודעת היטב כי מנוחה נכונה היא בעלת הדין הרלוונטית למתן חשבונות. הדברים עולים לטענתם מהנספחים שצורפו לכתב ההגנה. בנסיבות אלה, המבקשת אינה יכולה לטעון כי המשיבים הם בעלי הדין הדרושים לשם מתן חשבונות.
12. המשיבים טוענים, כי שעה שברור כי החשבונות מושא התביעה יכולים להימצא פיסית בידי גורם אחד בלבד, על המבקשת להפנות את תביעתה כלפי הגורם הרלוונטי בלבד. אם לשיטתה החשבונות מצויים בידי מנוחה נכונה הרי שעליה למחוק התביעה כנגד המשיבים, ואם הם אינם בידי מנוחה נכונה לשיטתה של המבקשת, דין הבקשה דנן להידחות. אם לשיטתה של המבקשת החשבונות מצויים בידי זמנית הן בידי המשיבים והן בידי מנוחה נכונה, מדוע מלכתחילה לא הוגשה התביעה כנגד כל הנתבעים הרלוונטיים?
13. כאמור, לשיטת המשיבים, המבקשת לא הבהירה מה מנע ממנה להגיש התביעה אף כנגד מנוחה נכונה, כבר במועד בו הוגשה, שהרי אין כל עובדות שלא היו ידועות למבקשת קודם לכן ועוד בטרם הגישה התביעה.
14. לטענת המשיבים, בבקשתה מנסה המבקשת לכפר על מחדליה בהגשת התביעה כנגד הנתבעים הלא נכונים ומנסה באופן חסר תום לב להפיל את האשם במחדליה על המשיבים. בהתנהלותה מכבידה המבקשת על ההליך ומסרבלת אותו שלא לצורך, וכן גורמת לבזבוז כספי ציבור ולהוצאות מיותרות בגין ניהול הליכים מיותרים כנגד נתבעים שאינם רלוונטיים.
15. בתגובה לטענות המשיבים טוענת המבקשת, כי בניגוד לטענת המשיבים שלפיה יש למחוק התביעה כנגדם, הרי שבמסגרת טיוטת כתב התביעה המתוקן הובהר כי גם המשיבים הם, על פי הודאתם, צדדים להסכם מושא התביעה וכי הם בעצמם הודיעו לה כי לא יחול כל שינוי בתמורה לה היא זכאית על פי ההסכם. משמע, בניגוד למצגי המשיבים, הם עצמם החילו על עצמם את אותה הסכמה חדשה שלה הם טוענים. רק לצרכי ניהול ההליך בחרו הם להתכחש לחבותם, בה הודו בטרם הגישו את כתב ההגנה.
16. עוד טוענת המבקשת, כי החלפת המשיבים במנוחה נכונה לא תאפשר את מיצוי ההליך כלפי כל הצדדים החייבים במסירת חשבונות למבקשת ותביא לסרבול ההליך.
17. לטענתה, אין ממש בטענת המשיבים שלפיה המסמכים המבוקשים במסגרת התביעה יכולים להימצא בידי גורם אחד בלבד. טענה זו לא נתמכה בתצהיר ודי בכך כדי לדחותה. מכל מקום, לטענתה, טעמי יעילות דיונים גוברים על כל שיקול אחר ומחייבים את תיקון כתב התביעה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. ואנמק.
2. תקנה 46(א) לתקנות החדשות מורה כי בית המשפט רשאי להורות על צירוף בעל דין לכתב תביעה "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".
3. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון שקדמה לכניסתן לתוקף של התקנות החדשות השתרשה בפסיקה גישה ליברלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות שלפיה על פי רוב יש לאפשר את התיקון, וזאת בייחוד במקרים בהם הוגשה בקשת התיקון בשלב מקדמי של ההליך, ובטרם החל בירור התובענה לגופה [ראו למשל בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר, פס' 9 לפסק הדין של השופט פוגלמן (נבו 22.11.2012) (להלן: "עניין אינסלר"); רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון, פס' 14 (נבו 28.3.2016), וכן רע"א 8966/20 יוסף מוהנא נ' מוחמד ח'ליל סולימאן (נבו 17.01.2021)].
4. עוד נקבע כי בבואו של בית המשפט לבחון בקשה לתיקון כתב טענות, עליו להביא בחשבון, בין היתר, את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, פוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להתגונן מפני הטענות המועלות בבקשה לתיקון כתב הטענות, מידת התועלת שיש בתיקון וכן האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו [ראו רע"א 6113/13 מירו נ' ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (נבו 19.12.2013)].
5. התקנות החדשות "משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות" [ראו רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו, פס' 9 (נבו 25.8.2021), וכן רע"א 331/22 מרכז מאי בע"מ נ' ארז (נבו 10.2.2022)]. ואולם, גם תחת תקנה 46 לתקנות החדשות מסורה לבית המשפט הסמכות לאפשר תיקון כתב תביעה בכל עת, כאשר יישומה של סמכות זו במקרה נתון הוא עניין המצוי בליבת שיקול הדעת הרחב המסור לבית המשפט [ראו רע"א 5793/21 פי.סי מדיקל (2007) בע"מ נ' אסטרהזניקה (ישראל) בע"מ (נבו 4.10.2021)].
6. בפסק הדין בעניין ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו 4.4.2021) התייחס בית המשפט לתיקון כתבי טענות על פי התקנות החדשות אל מול תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) (להלן: "התקנות הישנות") וציין את הדברים הבאים:

"אציין כי התקנות החדשות מסמיכות אף הן את בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות בכל עת, וזאת "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג" (תקנה 46(א) לתקנות החדשות). השוואה בין לשון תקנה זו אל מול הנוסח של תקנה 92 לתקנות הישנות, מלמדת כי המטרה שלִשמה יתיר בית המשפט תיקון של כתב טענות, שונתה במידת מה בתקנות החדשות. כמו כן, הותוו לבית המשפט שיקולים שעליו לקחת בחשבון בבואו להורות כן, וניתן להיווכח כי אלו נלקחו מהפסיקה שפירשה את תקנה 92 לתקנות הישנות, כמובא לעיל (על רקע זה הובעה הדעה כי מתקין התקנות לא התכוון לשנות מן הדין שנהג לפי התקנות הישנות בנושא של תיקון כתבי טענות (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 270 (2021) (להלן: רוזן-צבי))."

1. כידוע, הפסיקה שפירשה את תקנה 92 לתקנות הישנות נקטה בגישה מקלה עם מבקש התיקון, מקום בו ניתן להתגבר על הפגיעה הדיונית על ידי השתת הוצאות [רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (נבו 25.9.2008)].
2. בהתאם לפסיקה זו, בבוחנו בקשה לתיקון כתב טענות, על בית המשפט לשקול ארבעה שיקולים מנחים: האחד, אם התיקון אכן דרוש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. השני נוגע לאיחור בהעלאת הטענה – סיבתו ומידתו. שיקול שלישי הוא אם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב. שאלה רביעית היא אם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב. ההחלטה תיגזר מאיזון ראוי בין מכלול השיקולים האמורים, שאף אחד מהם אינו קונקלוסיבי. "על רקע שיקולים אלה, התגבש בפסיקתנו הכלל שלפיו בעל הדין המבקש לתקן את כתב תביעתו בשלב מוקדם של ההליך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין- נעתרים לו ברוחב לב, ומרפאים את הפגיעה ביריב באמצעות פסיקת הוצאות לטובתו" (עניין אינסלר, לעיל).
3. בענייננו, הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בשלב מקדמי של ההליך, מיד לאחר הגשת כתב ההגנה, בטרם בוצעו הליכים מקדמיים כלשהם, בטרם התקיים דיון קד"מ בהליך ובטרם החל בירור התביעה לגופה.
4. לשיטת המבקשת, עובר להגשת כתב התביעה סברה היא כי החשבונות המבוקשים במסגרתה מצויים בידי המשיבים, ומשכך הגישה התביעה נגדם. לשיטתה, סברה זו אומתה בהודאת המשיבים עצמם שלפיה הם פועלים לאיתור המסמכים הרלוונטיים. אלא שבמסגרת כתב ההגנה טענו הם לראשונה כי המסמכים המבוקשים מצויים בידי מנוחה נכונה. משכך, לטענתה יש להתיר התיקון על דרך של צירופה של מנוחה נכונה כנתבעת.
5. בנסיבות אלה אני סבורה כי מנוחה נכונה היא צד נדרש לבירור התביעה ועל כן צירופה יסייע לבית המשפט לקיים הליך ראוי והוגן. הגם שהמבקשת לא תמכה בקשתה בתצהיר, הרי שעל סמך מכלול השיקולים המפורטים לעיל ולהלן, אני סבורה כי בנסיבות העניין יש להתיר את תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת נתבעת.
6. מטרת התיקון היא בירור טענות המבקשת באשר לזכאותה לחשבונות במלואן, כנגד מלוא בעלי הדין הרלוונטיים, במסגרת דיונית אחת. בכך יש כדי לייעל ההליך ולזרזו. משכך, אני סבורה כי יש לצרף את מנוחה נכונה כנתבעת להליך. לעניין זה אציין כי אין בידי לקבל את טענת המשיבים כי צירופה אינו נדרש לבירור התביעה.
7. בהקשר זה טוענים המשיבים, כאמור, כי השאלה השנויה במחלוקת היא שאלת חבותם של המשיבים כלפי המבקשת וברי כי מנוחה נכונה אינה צד דרוש לשם בירור שאלה זו. איני סבורה כי כך הדבר. השאלה אותה יש לברר היא אם בהתאם להסכמות הצדדים זכאית המבקשת לסעד של מתן חשבונות. שעה שהמשיבים טוענים כי בהסכמה מאוחרת יותר הומחו חובותיהם למנוחה נכונה, ומאידך טוענת המבקשת כי בהתאם להסכמות הצדדים ההסכמה המאוחרת להסכם לא גורעת מחובותיהם של המשיבים כלפיה, הרי שיש לברר טענות המבקשת כנגד המשיבים וכנגד מנוחה נכונה במסגרת דיונית אחת.
8. משכך, אף יש להתיר את הוספת הטענות המבוקשות בדבר חבותם הנטענת של המשיבים, אשר לטענת המבקשת לא הועלו קודם לכן, שכן הן מועלות בתשובה לטענותיהם "הכבושות" של המשיבים, וזאת גם כן על מנת לייעל הדיון בתובענה ולרכז את טענות המבקשת תחת הליך משפטי אחד.
9. בהינתן האמור אין בידי לקבל את טענת המשיבים שלפיה על המבקשת להחליט מי הנתבע הנכון ולנהל התביעה כנגדו בלבד או את טענתה כי עליה למחוק התביעה כנגד המשיבים חלף תיקון כתב התביעה. שעה שהצדדים חלוקים ביניהם בשאלה מי בעל הדין הנכון, הרי שיש לברר טענותיהם לעניין זה במסגרת בירור התובענה ואין בכך כדי למנוע את צירופה של מנוחה נכונה כנתבעת.
10. בדומה, אף איני סבורה כי יש ממש בטענת המשיבים שלפיה החשבונות המבוקשים במסגרת התביעה יכולים להימצא פיסית בידי גורם אחד בלבד. טענה זו לא נתמכה בתצהיר או באסמכתא כלשהי ואף אינה עולה בקנה אחד עם הנספחים שצירפה המבקשת לבקשתה. ממילא בהחלט ניתן להעלות על הדעת מצב בו חשבונות יהיו מצויים בידי יותר מגורם אחד (כגון שותפים בשותפות, בעלי מניות בחברה שלכולם גישה לחשבונותיה וכיו"ב).
11. עוד אציין כי איני סבורה כי התיקון המבוקש יפגע במשיבים או יקנה למבקשת יתרון דיוני כלשהו. כאמור, הבקשה הוגשה עוד בטרם החלו ההליכים המקדמיים ובטרם החלה התביעה להתברר. הגם שבעקבות תיקון כתב התביעה יהיה על המשיבים להגיש כתב הגנה מתוקן, איני סבורה כי מדובר בפגיעה מהותית, וניתנת לרפא פגיעה זו באמצעות פסיקת הוצאות.
12. עוד אוסיף, כי בניגוד לנטען על ידי המשיבים, איני סבורה כי תיקון כתב התביעה יביא להכבדה יתרה או סרבול של ההליך. ההיפך הוא הנכון, כפי שציינתי לעיל, אני סבורה כי ריכוז מלוא בעלי הדין הדרושים והטענות הרלוונטיות במסגרת דיונית אחת, יביא דווקא לייעול ההליך.
13. עוד אוסיף, כי לא מצאתי כי בקשת התובעת הוגשה בחוסר תום לב, שכן כפי שצוין לעיל, הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה על מנת לאפשר לבית המשפט לברר את השאלות האמיתיות שבבסיס התביעה.
14. לעניין זה, כאמור, טוענים המשיבים כי המבקשת לא הבהירה מדוע לא צירפה את מנוחה נכונה מלכתחילה כנתבעת, שעה שהעובדות העומדות בבסיס בקשתה היו ידועות לה עובר למועד בו הוגשה התביעה ושכבר אז ידעה כי מנוחה נכונה היא הנתבעת הרלוונטית. מנגד, כאמור, המבקשת טוענת כי סברה כי דווקא המשיבים הם בעלי הדין הנכונים, בין היתר על סמך הודאתם.

אכן יש ממש בטענת המשיבים שלפיה המבקשת לא הבהירה מדוע לא עלה בידיה לצרף את מנוחה נכונה כבעלת דין מלכתחילה, שעה שמהנספחים שצורפו לכתב ההגנה עולה כי ניתן למנוחה נכונה רישיון קבורה כבר ביום 1.3.2017. המבקשת אף לא תמכה טענותיה לעניין זה בתצהיר. עם זאת, איני סבורה כי יש בכך כדי להצביע בהכרח על חוסר תום לב מצידה של המבקשת. בהינתן השלב הדיוני המוקדם בו מצוי ההליך ובהינתן המפורט לעיל, מצאתי להתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש.

1. לפני סיום אציין כי לא מצאתי לקבל את טענת המשיבים שלפיה שאלת צירופה של מנוחה נכונה צריכה להתברר במסגרת בקשה נפרדת. בקשות לתיקון כתב תביעה על דרך של צירוף נתבעת מוגשות לבתי המשפט כדבר שבשגרה. אף מלשונה של תקנה 46 לתקנות החדשות עולה כי צירוף נתבעת ייעשה על דרך של תיקון כתב התביעה.

סוף דבר

1. נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה.
2. כתב התביעה יתוקן כאמור בנספח לבקשה. כתב התביעה המתוקן, כאמור, יוגש בעותק נייר כרוך ומדוגל וכן למערכת הנט בתוך 14 יום.
3. בנסיבות העניין, שעה שהבקשה לא נתמכה בתצהיר, שעה שהמבקשת לא הבהירה מדוע לא צירפה את מנוחה נכונה כנתבעת מלכתחילה ושעה שהמשיבים יידרשו להגיש כתב הגנה מתוקן, מצאתי לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪.
4. המשיבים יגישו כתב הגנה מתוקן בתוך 60 יום ממועד קבלת כתב התביעה המתוקן.
5. כמפורט לעיל, ביום 6.6.2022 הגישו המשיבים בקשה לעיכוב ההליכים במסגרתה טענו כי במסגרת ההסכם נקבע מנגנון ליישוב סכסוכים, שלפיו על הצדדים לנהל מו"מ ביניהם, ככל שלא יצלח המו"מ לפנות להליך פישור, וככל שלא יצלח לפנות להליך בוררות. הגם שהמבקשת חולקת על תחולתו של מנגנון זה על המחלוקת מושא התובענה דנן, דווקא בנסיבות העניין, עוד בטרם המשך בירורה של התובענה דנן, מוצע כי הצדדים יפנו בהתאם למנגנון המוסכם ויבואו בדברים ביניהם, או לחלופין יפנו להליך פישור, אשר יהא בו כדי לייתר הכרעה בתובענה.
6. הצדדים יודיעו עמדתם לעמור בסעיף 30 לעיל בתוך 14 יום. ככל שלא יסכימו התובעים לפנות למנגנון חלופי לבירור הסכסוך ביניהם, תינתן החלטה בבקשה לעיכוב ההליכים.
7. ימי הפגרה לא יבואו במניין הימים.

נקבעת תזכורת פנימית ליום 19.9.2022 לשם קבלת עמדת הצדדים, כאמור לעיל.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א אב תשפ"ב, 08 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.