בפני בקשה להורות על הארכת תנאי שחרורם של המשיבים בתנאי מעצר בית מלא בפיקוח אנושי עד לתום הליכים ההליכים. בקשה זו, הוגשה ביום 4.4.2022, בד בבד עם הגשת כתב אישום כנגד המשיבים, המייחס להם עבירות של חבלה חמורה ותקיפת סתם בצוותא חדא עם רמי עליאן (להלן: רמי/ אחר).

כעולה מכתב האישום, בין רמי, חברם של נאשמים 1 ו 2 לבין עבד אלראוף זיאדה (להלן: המתלונן) נתגלע סכסוך. ביום 21.03.22, ניסה רמי ליצור קשר עם המתלונן, בין היתר בשיחות טלפוניות, והודעות וביקש להיפגש עמו. ביום 22.3.2022 בשעה 20:00 לערך, התקשר מחמוד אחמד חדר (להלן: חדר) למתלונן ממספר חסום והציג עצמו כרמי, וביקש להיפגש עם המתלונן בכדי ליישב את הסכסוך. בשעה 20:15,לערך התקשר רמי למתלונן ואמר לו " אני אזיין אותך, אפתח לך את הראש...אני בא לבד לעקם אותך ואת חבר שלך". בעקבות שיחה זו, תיאמו רמי והמתלונן להיפגש ברח' שבתאי הנגבי, בשכונת גילה בירושלים (להלן: מקום המפגש). בהמשך, התקשר רמי לחבריו, ביניהם נאשמים 1 ו 2 וקבע איתם שיגיעו למקום המפגש. בשעה 21:00 לערך, הגיע המתלונן למקום יחד עם חברו מועאז אבו חלף (להלן: מועאז). בשעה 21:30 לערך, הגיע רמי למקום המפגש יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, וכן עם הישאם עוידה (להלן: עוידה) ונאשמים 1 ו 2 (להלן: האחרים). רמי יצא מהרכב ומיד כשפגש במתלונן, הכה אותו בפניו, כשהמתלונן ניסה להניס את רמי, האחרון הלם בו באמצעות ידיו. מיד ובסמוך, רמי, נאשם 1, נאשם 2 והאחרים התקרבו למתלונן, תוך שהם אוחזים במקלות ואלות בידיהם. רמי הכה את המתלונן בפניו עם אלת בייסבול, בעוד נאשם 1, נאשם 2 ועוידה הכו את המתלונן בגופו, בין היתר באמצעות מקלות. המתלונן נפל ארצה, ובעודו שוכב על הרצפה, המשיכו הנאשם ומי מאחרים להכותו, ומנעו ממועאז לגשת אל המתלונן ולסייע לו, תוך שמי מהם התיז גז פלפל לפניו. בהמשך, הצליח המתלונן לברוח לרכב באמצעות חבריו, בעוד הנאשמים והאחרים דולקים אחריו. נאשם 2 רץ לעבר הרכב כשהוא אוחז מקל בידו, וכן הכה ברכב באמצעות המקל. חברו של המתלונן הרחיק את משיב 2 מהרכב והמתלונן נסע עם מועאז לקבלת טיפול רפואי. כתוצאה ממעשים אלו, נגרמו למתלונן חבלות, דימום בראשו ובפניו, חתכים בפניו, שבר בעין שמאל, חבלות בגופו, והמתלונן נזקק לטיפול רפואי שכלל אשפוז למשך חמישה ימים.

רקע והשתלשלות העניינים

1. ביום 30.3.22 הורה קצין החקירות על שחרור המשיבים בתנאי מעצר בית מלא, וביום

1.4.22 הורה בית המשפט על הארכת התנאים עד ליום 4.4.2022 בשעה 12:00.

2. דיון בבקשה להארכת תנאים הוגשה כאמור ביום 4.4.2022. הגם שהמשיבים זומנו על ידי משטרת ישראל, נעדרו מהדיון. בית המשפט בהחלטתו מיום זה, הורה על הארכת תנאים, ובהמשך דיון נקבע ליום 10.4.22.

3. ביום 14.4.2022 התייצבו המשיבים לדיון, ולאחר שנמסר להם כי עליהם לשהות בתנאים מגבילים בהתאם להחלטה מיום 4.4.2022 שנמסרה להם, נדחה הדיון ליום 24.4.2022.

4. בדיון שהתקיים בפניי ביום 27.4.2022 שטחו הצדדים את טענותיהם, ובהמשך הגישו את עיקרי טיעוניהם בכתב.

טענות הצדדים

5. ב"כ המבקשת עתר לקבוע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה ברף גבוה להוכחת אשמתם של המשיבים וכפועל יוצא עילת מעצר. בעניין זה, צירף את תיק החקירה מסומן לחומרי החקירה הרלוונטיים והפנה לעדות המתלונן מיום 23.2.2022 (עמ' 2, ש' 19 ) [סעיפים 11-12 לסיכומי המאשימה]; חקירתו של הישאם עוידה מיום 23.2.2022 (עמ' 2, ש '36) [ סעיפים 13-14 בעמ' 3 לסיכומי המאשימה]; עימות בין המתלונן לרמי מיום 28.3.2022 [סעיפים 15-16 לסיכומים]; לגרסאות המשיבים (סעיפים 17-18 לסיכומים).לדידו של ב"כ המבקשת, ראיות אלו, מפריכות את טענות המשיבים ומוכיחות כי אלו לא הצטרפו לתקיפת המתלונן כדרך אגב, אלא תוך תכנון מוקדם. בהקשר זה, טען כי גרסאותיהם אינן עולות בקנה אחד, עם גרסת המתלונן, תיעוד מצלמת האבטחה, זיהוי המשיבים על ידי יתר המעורבים. באשר לעילת המעצר, ביקש ב"כ המבקשת ללמוד מבקשת המעצר שהוגשה בעניינם, על חלקם באירוע, על הנזק שנגרם למתלונן הכולל חבלות והצריך טיפול רפואי המלמדים על עוצמת מעשיהם של המשיבים, כל זאת, כאמור, תוך תכנון מוקדם ובצוותא חדא. בנוסף הדגיש, כי לא ניתן כלל לשקול את ההקלות המבוקשות, בייחוד שהמשיבים לא התייצבו לדיונים בעניינם- דבר המלמד על מיהות העושה ועל האמון שבית המשפט יכול ליתן בהם. זאת ועוד, משיב 1 הפר את התנאים המגבילים בהם שהה ויצא לעבוד. בנסיבות אלה, לדידו של ב"כ המבקשת, מדובר במסוכנות גבוהה לצד העדר אמון במשיבים. לפיכך, יש להידרש לחלופת מעצר הדוקה הכוללת פיקוח אנושי כמפורט בבקשת המעצר.

6. ב"כ משיב 1, עו"ד וסים דכוור טען כי הראיות לכאורה עליהן נסמכת המאשימה מבוססות למעשה על ראיות חלקיות סלקטיביות תוך בחירת אמרות נקודתיות של המתלונן והעדים. לדידו, ניתן להפריך את ראיות התביעה ובעניין זה הפנה למזכר של רס"מ ניר אליהו מתאריך 27.3.22, הודעת הקורבן זיאדה מיום 28.3.22 (ש' 50) שבה השיב כי לא ראה את מי שתקף אותו. לדידו, המבקשת בחרה את אמרותיה באופן סלקטיבי, וכאמור ראיות אלו עומדות בסתירה להודעה אליה מפנה המאשימה בבקשתה בסעיף 1(א). עוד הפנה לסרטון בו לא ניתן לראות את משיב 1 תוקף ולא ניתן לזהות את הפנים של אף אחד, לעימות בין הקורבן לרמי, להודעת הנאשם רמי עליאן מיום 23.3.22 שמסר כי המשיבים לא תקפו את הקורבן, גרסאות העדים שאינן מתיישבות עם גרסאות המשיב. לדידו, לאור המתואר לעיל, אין בידי המבקשת ראיות לכאורה בכתב האישום, ולכל הפחות קיים כרסום משמעותי. משכך, מאחר שמדובר באדם צעיר, נעדר עבר פלילי, עובד ומתפרנס תוך שמסייע למשפחתו- לא קיימת עילת מעצר. באשר לעילת המסוכנות, טען כי זו לא מתקיימת שכן המשיבים שהו כשבועיים ללא מעצר בית ועבדו ולא התקרבו לאף אחד מהמעורבים, קל וחומר לקורבן. המדובר בסכסוך שהמשיבים אינם צד לו. זאת ועוד, קיימת אכיפה בררנית, שכן כלפי מעורב נוסף שהשתתף בקטטה, מר הישאם עוידה, לא התבקשה בקשה, ומטעם מדיניות המעצרים האחידה והאכיפה הבררנית יש לדחות את בקשת המבקשת. מהאמור לעיל, עתר לדחות את בקשת המאשימה להארכת תנאי מעצר הבית, ולחלופין, להיוותר תחת מעצר בית לילי בין השעות 23:00-05:00.

7. ב"כ משיב 2, עו"ד נמיר אדלבי טען בעיקרי הטיעון שהגיש לבית המשפט כי המבקשת הציגה את ראיותיה כלפי משיב 2 באופן סלקטיבי וחלקי. לדידו, עיון בחומר החקירה מלמד כי לא קיימות ראיות לכאורה כלל להוכחת אשמתו של משיב 2, ולכל הפחות קיים כרסום משמעותי בראיות שאינו מצדיק את המשך החזקתו במעצר בית מלא. ב"כ משיב 2 לא חלק שמשיב 2 היה בזירת האירוע, אולם טען כי לא קיים סכסוך בינו לבין המתלונן או שהשניים שוחחו, וכי יריעת המחלוקת היא חלקו של משיב 2 באירוע. על מנת ללמוד על חלקו של משיב 2 באירוע הפנה לגרסאות המתלונן, כאשר לדברי ב"כ משיב 2 "המתלונן לא מפרט בהודעתו באיזה אופן משיב 2 תקף אותו" (סעיף 7 לעיקרי טיעוניו), לעימות בין המתלונן לרמי, לסרטון, כשלטענתו בכל הנוגע לגרסאות המתלונן, המבקשת התייחסה באופן חלקי וסלקטיבי להודעות המתלונן ככל שהן נוגעות למשיב 2. עוד הפנה להודעת הישאם עוידה שלא הבחין במשיב 2 תוקף את המתלונן בשום שלב, הודעת רמי שציין בהודעתו כי התקשר למשיבים שיגיעו למקום האירוע- גרסה הנוגדת את גרסת המשיבים. גרסת משיב 2 שאישר בחקירתו שהחזיק קרש. אולם, לדבריו זו הצגה חלקית ומוטה של הדברים שכן משיב 2 ציין זאת בחקירתו טרם הוצג לו הסרטון שבו נצפה מחזיק באלה. ובהמשך, טען כי ירד מהרכב כדי להפריד והרים את האלה מתוך מטרה שחברו לא יעשה דבר. עוד הפנה לסרטון ולדו"ח הצפייה שמחזקים את גרסת משיב 2. ברי, מכל העדויות שנגבו מכל המעורבים באירוע , כי לא נמצאה עדות שמצביעה שמשיב 2 היה מעורב באירוע התקיפה. ב"כ משיב 2 טען ביחס לאכיפה בררנית כלפי מר הישאם עוידה. באשר לעילת המעצר, טען כי ככל שאכן היה מדובר במסוכנות, הרי שקצין החקירות לא היה מורה על שחרורו של המשיב בתום החקירה, לולא סבר שיש בראיות כדי לבסס את מעורבותו באירוע. לאור האמור לעיל, מדובר בצעיר, תלמיד כיתה י"ב שנמצא בתקופת מבחנים והמשך מעצרו במעצר בית אינה מוצדקת בנסיבות העניין. בנסיבות אלו, עתר לביטול מעצר הבית בו נתון משיב 2.

תשתית ראייתית:

1. הודעות

• הודעת המתלונן עבד אלראוף זיאדה (להלן: המתלונן) מיום 23.3.22-כמתואר מהודעה זו ביום האירוע, לאחר ששוחח עם רמי בתואנה שרמי רצה להשלים עמו, נפגשו השניים בגילה בשעה 21:30, הגיע רכב ראשון גולף MKS שחורה שבתוכו ישבו רמי ומחמד עליאן (משיב 1). לאחר מכן, הגיע רכב מסוג יונדאי I10 אפורה נהוג על ידי הישאם עווידה ומוחמד יוסף סלמיאן (משיב 2). המתלונן מתאר כי " רמי עליאן ומוחמד יוסף סלימאן תקפו אותי במקלות בייסבול בכל הגוף (עמ' 2, ש' 21-22) והצטרף אליהם הישאם עווידה ומוחמד סמלאן.
• הודעת המתלונן עבד אלראוף זיאדה (להלן: המתלונן) מיום 28.3.22-מהודעתו עולה שביום האירוע קיבל טלפון מאיים ממספר חסוי שטען שהינו רמי עליאן. המתלונן התקשר לרמי ושאל מדוע שולח אנשים בשמו. בסופו של דבר, השניים קבעו להיפגש בגילה ונפגשו בשעה 21:30. לדברי המתלונן זיהה את רכב חברו של רמי שחנה לידו, ורמי התקשר אליו לשאול היכן הוא נמצא, המתלונן שאל אותו האם הוא ברכב השחור, והשיב בחיוב ואז החל קרב, כשהגיעו 3 רכבים, כשבכל רכב יש 2 גברים. מסר כי הגיעו 4 אנשים עם קרשים ומקלות בייסבול והוא קיבל מכות בגופו עד שחבר שלו בא וסחב אותו לאוטו (עמ' 4-5, ש' 28). מסר שהגיע למקום האירוע עם חבר שלו בשם מועז אבו חלף. בחקירה זו, לא מסר את שמות החברים של רמי שתקפו אותו וטען כי "אני מכיר אותם בפנים" (עמ' 5, ש' 44) ושאינו יודע את שמותיהם. עוד מסר כי "ראמי נתן מכות בפנים ומי שהיה מאחורה נתן מכות בגב. אני לא ראיתי" (עמ' 5, ש' 46). הוסיף כי לא ראה את האנשים שציין בחקירתו הקודמת ונשאל לגביהם כעת כגון המשיבים והישאם עווידה תוקפים אותו באירוע (עמ' 6, ש' 49-50). בעימות שנערך בין המתלונן לרמי -רמי מסר " בא חבר שלי וגם הרביץ לו מכה אחת לא יותר" (עמ' 7, ש' 85). כשהוצג לו הסרטון אישר שנראה שמי שהרביץ זה מוחמד עליאן, המשיב 1 (עמ' 8, ש' 124). הוסיף שבאירוע נכחו גם מוחמד והישאם (עמ' 9, ש' 132).
• הודעת הישאם עוידה מיום 29.3.22- בהודעתו תיאר שהגיע למקום האירוע ברכבו מסוג יונדאי I10 בצבע כחול עם רמי, והיו שם שני חברים מוחמד עליאן ומוחמד סלמאן שהגיעו ברכבו של מוחמד עליאן (עמ' 4, ש' 34-38). בהמשך, הוסיף כי "אנחנו רצינו להיפגש עם עבדאלרוף, שראמי והוא ישלימו ביניהם. לא ידעתי מתי הם קבעו להיפגש. אני סיימתי לעבוד בשעה 21:00 בערך, ואז בשעה 21:30 בערך ראמי אמר לי בוא נסתובב ונעשן סיגריה. ... לא ידעתי שבאותו רגע שאנחנו נעצור אנחנו נפגוש את ראמי. שאני אומר לך שרצינו להפגש עם עבדאלה ראוף שרצינו להיפגש איתו בגדול כדי שיהיה שלום ביניהם. אני וחברים שלי ירדנו מהרכבים לעשן ואז עבד אל ראוף לכיוון של ראמי ושם לו פלפל ואני ישר הלכתי אחורה". (עמ' 4-5, ש' 52).לאחר שהוצג לו סרטון האירוע זיהה את מוחמד סלמן (משיב 2) מחזיק מקל ביד (עמ' 6, ש' 78), עוד זיהה את מוחמד עליאן. תחילה סיפר שרק רמי תקף אותו במכות (עמ' 6, ש' 82) ובהמשך, הוסיף לגבי מוחמד סלמאן "אני ראיתי את המקל רק עכשיו בסרטון אני לא ראיתי אותו באירוע תוקף עם המקל" (עמ' 6, ש' 92). כשנשאל מה ראה את מוחמד עליאן עושה בסרטון, השיב "ראיתי שגם הוא נתן מכות לעבד וזה היה בצד רואים בסרטון שראמי ומוחמד עליאן תוקפים את עבד" (עמ' 6, ש' 96).
• הודעת משיב 1, מוחמד עליאן מיום 30.3.22- בהודעתו מתאר את טרום האירוע והאירוע שלפיו בשעה 19:30-20:00, לאחר ששוחח עם משיב 2, השניים נפגשו והסתובבו ביחד בכפר, קטמון, ובגילה. בגילה ראו 3-4 אנשים " ....חשבנו שיש בעיה ועצרנו וירדנו מהאוטו וראיתי את ראמי והישאם ועוד 3-4 שלא הייתי מכיר והם היו נותנים מכות אחד לשני ואנחנו הפרדנו אותם....". הוסיף כי הפריד בין המתלונן לראמי. (עמ' 3, ש' 12). מכחיש שקבע עם ראמי עובר לאירוע שתוכנן מראש (עמ' 4, ש' 49-50). לאחר שהוצגה לו הודעתו של ראמי השיב " זה משהו לא יפה מה שהוא אמר אולי הוא התקשר אבל הוא לא קבע איתי והוא לא אמר לי בוא לשם ותחכה לי" (עמ' 5, ש' 53). עוד הכחיש שתקף את המתלונן, גם לאחר שהוצגה לו תגובתו של הישאם עווידה לסרטון בו נראה תוקף את המתלונן.
• הודעת משיב 2 , מוחמד סלמן מיום 30.3.22- בהודעתו מסר שרק הפריד בין ראמי לבין השני (המתלונן) (עמ' 3, ש' 12,14). הוסיף כי לאירוע הגיע עם מוחמד עליאן ברכבו ושלא ידע על האירוע, ונקלע לאירוע במקרה וראה את המכות ברחוב (עמ' 4, ש' 19-29). הכחיש שקבע עם ראמי ומוחמד עליאן קודם לכן, וגם לאחר שהוצגה לו הודעתו של ראמי, הכחיש שידע על האירוע הזה (עמ' 5, ש' 36-38). הסביר שידע להגיע לזירת האירוע בכך שהסתובב כפי שנוהג להסתובב בכל בית צפפא, בגילה, בקטמון (עמ' 5, ש' 42). תיאר שראה את ראמי והשני הולכים מכות, והוא ומוחמד עליאן (משיב 1) ירדו מהרכב להפריד ואז לקח את ראמי לרכב (עמ' 5, ש' 45). מאשר שלקח את המקלות ואלת הבייסבול (עמ' 6, ש' 51) אולם, הכחיש שראה מישהו תוקף עם אלה של בייסבול. כשהוצג לו הסרטון, אישר שלקח עץ שראה ליד האוטו , הכניס לרכב של הישאם ולקח את זה לפח..(עמ' 6, ש' 72,76). כשנשאל למה הרים את קרש העץ מהרצפה, השיב " לא רציתי שחבר שלי יעשה כלום ושהצד השני לא יעשה כלום" (עמ' 6, ש' 80). אף שהוטח בפניו כי רמי מאשר שתקף עם אלת בייסבול, משיב 2 ציין כי לא ראה מכות עם בייסבול, ראה את הקרש על הרצפה ולקח אותו ושם אותו ברכב (עמ' 7, ש' 90).
• הודעת רמי עליאן מיום 23.3.22 – מהודעתו עולה כי ביום האירוע המתלונן התקשר אליו ואמר לו שהוא מעוניין לראותו. ראמי השיב בחיוב להצעתו ואמר לו שכשיסיים את עבודתו, יבוא אליו. לאחר כמה דקות חזר אליו ואמר לו שאינו מעוניין לריב ושאל אותו מה הוא רוצה ממנו. (עמ' 3, ש' 13), המתלונן השיב שהוא רוצה לדבר. בדרך אליו המתלונן אמר לו שהוא הולך לקבל מכות. ראמי התקשר למחמד עליאן ומחמד יוסף סלמאן, "אמרתי להם שיחנו בצד אני רוצה לדבר איתו אבל מרגיש לי שהוא הביא מישהו ורוצה להרביץ לי אמרו לי בסדר וחנו בצד. ירדתי מהאוטו לבד שהגעתי אליו והוא ירד מהאוטו שלו עם עוד שני חברים...." (עמ' 4, ש' 13). מתאר את האירוע (עמ' 4, ש' 31)ומכחיש שחבריו תקפו את המתלונן ושרק הוא תקף את המתלונן (עמ' 5, ש' 35,37)

1. סרטון תיעוד האירוע

בסרטון מס' 18 רואים רכב בדקה מס' 01:36 בצבע שחור (לא ניתן לזהות את סוגו).

בסרטון מס' 19 בדקה מספר 23:55 רואים רכב בצבע שחור מגיע (לא ניתן לזהות את סוג הרכב או מי שירד ממנו) בדקה 23:57 שני מעורבים שאינם מזוהים הולכים לכיוון המכונית (להלן: מעורבים א), כשבמקביל שני המעורבים שהיו בתוך המכונית השחורה יוצאים ממנה (להלן : מעורבים ב'), ואז מעורבים א' מתחילים לתקוף את מעורבים ב'. כל אחד ממעורבים א' (שני אנשים סך הכל) תוקף אחר. לפתע, מגיח אדם נוסף (להלן: אחר) בחולצה שחורה עם הדפס לבן ועוזר למעורב א' לתקוף את מעורב ב'. בדקה 24:13 האחר מרים משהו מהרצפה. בדקה 25:18 רואים שלושה אנשים נכנסים לרכב מסוג שאינו מזוהה בצבע שחור ונוסעים משם. בדקה 25:52 רואים את האחר רץ עם קרש או מקל וביחד עם אדם נוסף תוקף אדם אחר, ואז מגיע עוד אדם והשלושה נכנסים לרכב בצבע שחור שחנה שם ונוסעים.

1. דו"ח צפייה- מזכר מאת רס"מ ניר אליהו מיום 28.3.22- כעולה מהמזכר הקובץ הרלוונטי היחידי שבו ניתן לזהות את התקיפה הוא קובץ מס' 12. בדקה ה-23:50 רואים את הרכב שבו הגיע זיאד עבד אלראוף יחד עם חברו אבו חלף מסוג אאודי (על פי הדו"ח לא ניתן לזהות את סוג הרכב אולם כך עולה מחקירות החשודים). לאחר מכן, רואים את רכב היונדאי (לא ניתן לזהות את סוג הרכב. אולם, הדבר עולה מחקירות החשודים) וממנו יורדים הישאם וראמי עליאן. ניתן לראות כי מתחילה התקיפה בין החשודים לבין עבד אלראוף ואז מצטרפים עוד שניים נוספים. צוין כי המתלונן נראה תוקף, ולאחר מכן כולם נעלמים מעין המצלמה ואז רואים את המתלונן חוזר ומלווה בשני חברים ומכניסים אותו לרכב אאודי, ואז רואים את חבריו של רמי באים כאשר בידי אחד החברים מקל ואז אאודי נוסעת. מסעיף 5 למזכר עולה כי לא ניתן לזהות את הפרצופים מהסרטון וכי השמות שנאמרו הינם על פי מה שמסרו החשודים בחקירותיהם.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפני, עיינתי בעיון רב בטענות הצדדים שהוגשו לבית המשפט ובחנתי את חומרי החקירה, סבורני שקיימות ראיות לכאורה במידה המספקת להליך שבפניי.

אין מחלוקת כי המשיבים נכחו בזירת האירוע. המחלוקת הינה האם קדמה היערכות מקדימה ותכנון מראש בין רמי עליאן למשיבים, באיזה שלב הגיעו המשיבים לזירת האירוע, ומה חלקם של המשיבים באירוע האלימות.

תמצית הראיות פורטה לעיל, ואיני רואה צורך לחזור עליה.

אכן, מדו"ח הצפייה מיום 28.3.22 מאת רס"מ ניר אליהו (ראו לעניין זה, סעיף 5 לדו"ח), עולה כי לא ניתן לזהות את הפרצופים מהסרטון, וכי השמות שנאמרו הינם על פי מה שנמסר על ידי המעורבים בחקירותיהם. כמו כן, צפייה בסרטון, אכן לא מלמדת על חלקם של מי מהמשיבים במעשי האלימות, עם זאת, על חלקם של המשיבים באירוע ונוכחותם מראשית האירוע נלמדת בעיקר מעדויות המעורבים באירוע וגם מגרסאות המשיבים המאשרות חלקים מביצוע המעשים המיוחסים להם ומתיישבים עם שאר הגרסאות. כך למשל, ניתן ללמוד מהעדויות כי לאירוע האלימות קדם תכנון מראש והיערכות מקדימה, זאת בניגוד לטענת המשיבים המכחישה זאת.

כאמור, טענתם, היא שנקלעו לאירוע במקרה, לאחר שהסתובבו בגילה, ראו מכות, עצרו בצד וראו "לפתע" את רמי והמתלונן הולכים מכות, או אז ניסו להפריד ביניהם. טענה זו, נשמעת מופרכת, אינה הגיונית וסבירה ואף אינה מתיישבת עם גרסתו של רמי עליאן עצמו מיום 23.3.22, שלפיה, הנ"ל התקשר למחמד עליאן ומחמד יוסף סלמאן, "אמרתי להם שיחנו בצד אני רוצה לדבר איתו אבל מרגיש לי שהוא הביא מישהו ורוצה להרביץ לי אמרו לי בסדר וחנו בצד. ירדתי מהאוטו לבד שהגעתי אליו והוא ירד מהאוטו שלו עם עוד שני חברים...." (עמ' 4, ש' 13). אם כן, נראה כי המשיבים אכן נדברו מראש עם רמי עליאן להגיע למפגש עם המתלונן על רקע הסכסוך בין המשיב למתלונן. מכאן, ניתן לומר שהמשיבים נכחו בזירת האירוע יחד עם רמי עליאן והישאם עווידה, ולא נקלעו לאירוע במקרה כטענתם. עוד ניתן ללמוד מגרסתו של המתלונן מיום 23.3.22, שלפיה ראה רכבים שבכל אחד מהם שני גברים ; מגרסת הישאם עוידה מיום 29.3.22, בה מסר שהגיע למקום האירוע ברכבו מסוג יונדאי I10 בצבע כחול עם ראמי והיו שם שני חברים מוחמד עליאן ומוחמד סלמאן שהגיעו ברכבו של מוחמד עליאן (עמ' 4, ש' 34-38).

על חלקם של המשיבים באירוע ניתן ללמוד כאמור מעדויות המעורבים באירוע. בגרסת המתלונן במשטרה מיום 23.3.22 מתאר המתלונן כי "רמי עליאן ומוחמד יוסף סלימאן תקפו אותי במקלות בייסבול בכל הגוף (עמ' 2, ש' 21-22) והצטרף אליהם הישאם עוידה ומוחמד סלמאן. מנגד, בגרסתו מיום 28.3.22, מסר כי אינו מכיר את שמות האנשים שתקפו אותו וכי גם לא ראה מי תקף אותו. ראמי נתן מכות בפנים ומי שהיה מאחורה נתן מכות בגב. אני לא ראיתי" (עמ' 5, ש' 46; וראו גם בעמ' 6 , ש' 46-50). עיון בגרסאות המתלונן מעלה שינוי בגרסאותיו. עם זאת, שינוי גרסת המתלונן אינה בהכרח מאיינת גרסתו הראשונית, וכבר נקבע שהערכת משקלה של הגרסה המקורית לעומת ההכחשה המאוחרת היא, על פי רוב, עניין שעל הערכאה הדיונית להידרש לו [ראו: בש"פ 770/10 מדינת ישראל נ' פלוני (11.3.2010); בש"פ 6714/11 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה ט (8.9.2011)]. עיון בגרסתו של רמי עליאן מיום 23.3.22, מעלה כי הנ"ל מכחיש שחבריו תקפו את המתלונן ושרק הוא תקף את המתלונן (עמ' 5, ש' 35,37). מנגד, בעימות שנערך בינו לבין המתלונן ביום 28.3.22, לאחר שהוצג לו הסרטון מסר כי " בא חבר שלי וגם הרביץ לו מכה אחת לא יותר" (עמ' 7, ש' 85). בהמשך, מאשר שנראה שמי שהרביץ זה מוחמד עליאן (עמ' 8, ש' 124). עוד הוסיף שבאירוע נכחו גם מוחמד והישאם (עמ' 9, ש' 132). מגרסתו של הישאם עוידה, נלמד כי לאחר שהוצג לו הסרטון זיהה את מוחמד סלמן (משיב 2) מחזיק מקל ביד (עמ' 6 , ש' 78). עוד זיהה את מוחמד עליאן. תחילה סיפר שרק רמי תקף אותו במכות (עמ' 6, ש' 82) ובהמשך הוסיף לגבי מוחמד סלמאן "אני ראיתי את המקל רק עכשיו בסרטון אני לא ראיתי אותו באירוע תוקף עם המקל" (עמ' 6, ש' 92). כשנשאל מה ראה את מוחמד עליאן עושה בסרטון, השיב "ראיתי שגם הוא נתן מכות לעבד וזה היה בצד רואים בסרטון שראמי ומוחמד עליאן תוקפים את עבד" (עמ' 6, ש' 96). המשיבים בגרסאותיהם מזהים את עצמם בסרטון ומשיב 2 בהודעתו מיום 30.3.22 מאשר שהחזיק קרש, ושמאוחר יותר הכניס את הקרש לרכבו של הישאם (עמ' 6, ש' 72,76,90). כמו כן, מזהה עצמו בסרטון מחזיק את הקרש.

באשר לטענות המשיבים כי קיים מעורב נוסף שנטען שהשתתף בקטטה, הישאם עוידה, ולגביו לא הוגש כתב אישום ולחלופין לא הוגשה בקשת מעצר בדומה לזו שהוגשה כלפי המשיבים, ומדובר באכיפה בררנית ומתוקף מדיניות המעצרים האחידה יש לדחות את בקשת המבקשת. טענת האכיפה הבררנית, ככלל, אין מקומה בהחלטת למעצר עד תום הליכים או לחלופין בהחלטות שחרור בתנאים מגבילים. ככלל, השלב הדיוני המתאים להעלאת טענות מסוג זה הינו במסגרת התיק העיקרי [ ראו: בש"פ 5764/19 אביחי עמר נ' מדינת ישראל (09.09.2019); בש"פ 7148/12 עז אלדין כנאנה נ' מדינת ישראל (14.10.2012); כמו כן בש"פ 4068/15 מלכה נ' מדינת ישראל (22.6.2015) נקבע:

"דרך המלך להעלאת טענת הגנה מן הצדק מהסוג של אכיפה בררנית היא בהליך העיקרי, הגם שאין לשלול לחלוטין את האפשרות להעלותה במסגרת הליך המעצר. המשוכה הראשונה שעל הטוען לאכיפה בררנית לצלוח היא להראות כי בנסיבות העניין ההבחנה שננקטה בינו לבין מעורבים אחרים בפרשה שרירותית ובלתי מוצדקת".

בעניינו, המשיבים לא צלחו משוכה זו, שכן כעולה מהודעותיהם של המתלונן, רמי עליאן ויתר המעורבים באירוע לא ניתן ללמוד על מעורבותו של עוידה באירוע, באופן פעיל, וזאת בניגוד למעורבותם הפעילה של המשיבים כפי שנלמדת מהראיות ופורטה לעיל. לא ניתן לקבוע כי הטעמים להבחנה בין המשיבים לבין עוידה נעדרי תשתית במידה המצדיקה הכרעה בטענה בדבר אכיפה בררנית כבר בשלב המעצר.

ביחס לעילת מעצר, דומה כי לא יכולה להיות מחלוקת בדבר קיומה. האלימות שהפגינו המשיבים כלפי המתלונן מלמדת על מסוכנות, בפרט כשבאירוע מעורב שימוש לכאורה בנשק קר, הרי קיימת חזקת מסוכנות. לצד זאת, נקבע בפסיקת בתי המשפט כי "הפרמטר החשוב ביותר לצורך שחרורו של נאשם לחלופת מעצר הוא מידת האמון שנותן בו בית המשפט" [ ראו: בש"פ 2234/13 נחמני נ' מדינת ישראל, פיסקה 10 (03.04.2013)]. עוד נפסק כי שחרור בערובה הוא מעין חוזה אמון. המשוחרר מתחייב לכך שיעמוד בתנאי שחרורו, ובית המשפט, בהנחה שהוא נותן בנאשם אמון – מורה על שחרורו. כל האמצעים הנוספים, יהיו אלו מפקחים אנושיים, או פיקוח אלקטרוני, כך נקבע: "אינם אלא חישוקים שנועדו להבטיח את קיומו של החוזה, אולם אינם יכולים להוות את בסיסו" (ראו: בש"פ 9854/06 עאטיאס נ' מדינת ישראל, פיסקה 16 (13.12.2006)). בעניינו, המשיבים הפרו את תנאי שחרורם, כך שמשיב 1 יצא לעבודה בעודו נתון למעצר בית. בנוסף, המשיבים לא התייצבו לדיונים בעניינים חרף זימונם כדין, ולכאורה לטענתם כי לא ידעו שמתקיימים דיונים בעניינים. אולם, כעולה מפרוטוקולי הדיונים והמזכרים , המשיבים זומנו לדיונים. חרף זאת הפרו את תנאי מעצרם והוכיחו כי לא ניתן לתת בהם אמון.

במארג השיקולים, מצאתי לקבל את עתירת המבקשת, ובשלב זה, להותיר את המשיבים בתנאי מעצר בית תחת פיקוח אנושי כפי שנקבעו.

כמו כן, נוכח העובדה כי מדובר בצעירים נעדרי עבר פלילי, ראיתי לנכון להזמין בעניינם של המשיבים תסקירי מעצר אשר יבחנו מצבם של המשיבים והאפשרות להקל במעצרם.

התסקירים יוגשו בתוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים ולשרות המבחן.

המבקשת מוזמנת לקחת את תיק החקירה ממזכירות בית המשפט (מדור מעצרים).

ניתנה היום, י"ד אייר תשפ"ב, 15 מאי 2022, בהעדר הצדדים.