לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגבג' איה מחאג'נה-קרמאן מיום 20.3.22 בתיק הוצל"פ 521677-01-19 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לתיקון טעות שנפלה בחישוב שבוצע ע"י המבקשת בנוגע לסכום החוב.

1. המבקשת היא הזוכה בתיק ההוצל"פ הנ"ל והמשיבים הם החייבים בו.

2. ביום 29.12.21 קיבלה כב' הרשמת את טיעוניה של המבקשת ביחס לסכום החוב והעמידה אותו על הסך של 1,139,236 ש"ח, אלא שלמבקשת הסתבר כי נפלה טעות סופר בטיעון שהוגש על ידה ואשר עליו הסתמכה כב' הרשמת בהכרעתה, וסכום החוב הנכון הוא למעשה הסך של 1,183,662 ש"ח.

על כן הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטה, שהינה למעשה בקשה לתיקון הסכום שנקבע, ואשר מבוסס – כאמור – על טעות חישובית של המבקשת עצמה (וראו: החלטותיי מיום 10.4.22 ומיום 13.4.22).

הבקשה נדחתה, תוך שנקבע כי עקרון סופיות הדיון מחייב הותרת הסכום שנקבע בהחלטה מיום 29.12.21 על כנו ללא שינוי.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3. ביום 15.5.22 הוגשה תגובת המשיבים, המתנגדים למבוקש, אף טוענים כי הסכום שנקבע ע"י כב' הרשמת הוא הסכום הנכון.

עוד נטען, כי הוגשה ע"י המשיבים בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 29.12.21 לבית משפט השלום בחדרה (עש"א 14621-01-22), אשר נדחתה ולכן הוגשה על ידם בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה לבית המשפט המחוזי בחיפה (רע"א 39002-04-22; להלן – "ההליך בבית המשפט המחוזי").

4. בהחלטתי מיום 22.5.22 ציינתי כי בהתאם להודעת המשיבים עצמם, אם יתקבלו טענותיהם בהליך בבית המשפט המחוזי – ממילא יתקבלו טענותיהם גם בהליך שלפניי, אך אם תתקבל עמדת המבקשת שם – תתקבלנה טענותיה בהליך שלפניי.

בסע' 13 לבקשת המשיבים מהיום (בבקשה מס' 5) – מקבלים ומברכים המשיבים על החלטתי הנ"ל, וטוענים כי היא הגיונית וצודקת.

5. בהתאם להודעות הצדדים מהיום, ביום 21.6.22 התקיים דיון בהליך בבית המשפט המחוזי, בסיומו ניתן פסק דין הדוחה את בקשת המשיבים.

בנוסף, בעמ' 7 לפרוטוקול הדיון ש' 24-30 ציין בית המשפט המחוזי כי לאחר שערך תחשיב בעצמו - סכום החוב הנכון איננו הסך של 1,139,236 ש"ח כפי שנקבע בהחלטה, אלא הסך של 1,182,547 ש"ח, בדומה לטענות המבקשת לפניי.

6. המשיבים ביקשו לבטל את הדיון הקבוע בהליך שלפניי ליום 26.6.22 ולתת להם שהות למצות את זכות הערעור שלהם לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אלא שלמשיבים אין כל "זכות ערעור", וככל שתוגש בקשה לבית המשפט העליון, הרי היא תהא גלגול רביעי של ההליך.

המבקשת ביקשה כי יינתן פסק דין בהתאם להערות בית המשפט המחוזי כמובא לעיל, והדין עימה; איני רואה כל צורך להמתין עד שפסק דינו של בית המשפט המחוזי (המהווה ערעור בגלגול שלישי על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 29.12.21) יהפוך חלוט, ומובן כי ככל שישונה פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבית המשפט העליון - תעמוד למשיבים הזכות לשנות את הקביעות נשוא פסק דיני, המתבססות – בין היתר – על הדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי ועל אמירות בית המשפט שנרשמו בפרוטוקול.

7. בנסיבות העניין, משניתנה למשיבים זכות טיעון של למעלה משעתיים (עפ"י התיעוד בפרוטוקול בהליך בבית המשפט המחוזי), אף בשים לב לכך שהמשיבים עצמם מבינים כי משנדחתה בקשתם בבית המשפט המחוזי – דין טענותיהם לפניי להידחות גם כן (ומשום כך ביקשו דחיית הדיון ועיכוב ההליך עד למיצוי ערעור לבית המשפט העליון, תוך שהם מברכים על החלטתי מיום 22.5.22 בה נקבעה ה"התנייה" בין תוצאות ההליך בבית המשפט המחוזי לתוצאותיו של הליך זה), לאור הערות בית המשפט המחוזי עצמו בפרוטוקול כי החישוב שנעשה שגוי וסכום החוב הנכון הוא כמובא לעיל, ולא כפי שנקבע בהחלטת כב' הרשמת, איני רואה עוד צורך בהמשך בזבוז זמנם של הצדדים או של בית המשפט בקיום דיון ובשמיעת טיעונים בעניין שכבר נשמע, נדון והוכרע ע"י ערכאה גבוהה יותר מערכאה זו.

8. אני מקבלת את בקשת רשות הערעור והערעור וקובעת, כבקשת המבקשת בבקשה מס' 6, כי סכום החוב הינו הסך של 1,182,547 ש"ח ולפיכך המבקשת זכאית לקבל את סכום ההפרש בין סכום זה לסכום של 1,139,236 ש"ח, קרי: את הסך של 43,311 ש"ח.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את המשיבים בהוצאות המבקשת בגין בקשת רשות ערעור זו בסך של 4,000 ש"ח. הסכום ישולם עד ליום 20.7.22 שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הוראות בדבר העברות כספים מגזברות הוצל"פ תינתנה ע"י כב' רשמת ההוצאה לפועל.

הדיון הקבוע ליום 26.6.22 מבוטל.

ניתן היום, כ"ג סיוון תשפ"ב, 22 יוני 2022, בהעדר הצדדים.