בישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה היום בהליך זה חזר ב"כ התובעת על הבקשה שהעלה במסגרת כתב התשובה, להיפוך נטל הראיה בהליך. כמו כן העלה ב"כ התובעת במהלך הישיבה – לראשונה – בקשה לפיצול שלב בירור האחריות משלב בירור גובה הפיצוי, בהתאם לסעיף 22(2) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע). יוער, כי הצדדים לא הגישו בהליך זה רשימת בקשות (וממילא, בקשות להיפוך נטל הראיה ולפיצול הדיון לא נכללו ברשימת הבקשות מטעם התובעת, שכלל לא הוגשה כאמור). על כן ובשים לב להוראת תקנה 49 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ספק רב בעיני אם ניתן היה להעלותן בין אם במסגרת כתב התשובה ובין אם לראשונה בעל-פה במהלך ישיבת קדם המשפט. מכל מקום, וחרף הפגמים הדיוניים האמורים, לא ראיתי למנוע מב"כ התובעת להעלות בקשות אלה, אך לאחר בחינתן – ראיתי לדחותן וזאת בלא צורך בקבלת תשובה בכתב, ואנמק.

הכלל הוא כי בתביעת לשון הרע, הנפקות המעשית של הקביעה לפיה התובע יחל בהבאת ראיות בתובענה לפיצויים בגין לשון הרע אינה רבה. זאת, נוכח פועלה של הוראת סעיף 18 לחוק איסור לשון הרע המעניקה לתובע זכות מלאה להביא ראיות סותרות (ראו, רע"א 2721/14 פלוני נ' פלונית, פיסקה 6 (4.9.2014)).

אמנם, ברע"א 1379/14 רוטר נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (בפירוק זמני) (25.8.2014) נקבע כי כאשר הנתבע אינו חולק על עצם הפרסום, וכאשר מפוצל הדיון, כך שסוגיית הנזק אינה עומדת לדיון בשלב הראשון של המשפט, כי אז "עשוי להיווצר מצב שהנתבע יחל בהבאת הראיות" (שם, פיסקה 8). עם זאת, בענייננו, איני סבור כי קמה הצדקה לפיצול הדיון, כאמור. זאת, בעיקר משום שהתובעת כרכה בתביעתה עילות תביעה נוספות הן מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות), הן מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. גם אם הייתי נענה לבקשת ב"כ התובעת לאפשר את מחיקת חלק מעילות התביעה על מנת שניתן יהיה להורות על פיצול הדיון, עדיין היו נכללות עילות נוספות, שאינן רק מכוח חוק איסור לשון הרע, אלא גם מכוח חוק הגנת הפרטיות, ולא הוצג בפניי כל טעם מבורר המלמד כי קיימת הצדקה לפיצול הדיון בנוגע לעילות התביעות מכוח חוק אחרון זה. די בכך בעיני כדי להוביל למסקנה כי אין מקום להורות על פיצול הדיון. זאת, בשל הצורך בקידום ההליך ועל מנת למנוע את סרבול הדיון ופגיעה אפשרית ביעילות הדיונית (והכל מבלי שהדבר יפגע בזכותה של התובעת להציג ראיות סותרות ככל שיהיה בכך צורך). לנוכח מסקנה זו, שלפיה אין מקום לפיצול הדיון, ממילא אף אין מקום להורות על היפוך נטל הבאת הראיות. הבקשות בעניין זה נדחות. משלא נתבקשה תשובה בכתב לא ייעשה צו להוצאות.

בהמשך לדברים האמורים, נקבעות בזאת הוראות להמשך קידום ההליך:

א. תצהירי התובעת יוגשו בתוך 30 יום מהיום.

ב. תצהירי הנתבעת יוגשו בתוך 30 יום לאחר מכן.

ג. כל צד יצרף לתצהיריו את המוצגים מטעמו ולא יהא רשאי להסתמך על מוצגים שלא צורפו. התצהירים יוגשו לתיק בית המשפט ויומצאו ישירות לצד שכנגד. ככל שמוגש תצהיר רב נספחים, פרט להגשתו הממוכנת, יש להגיש עותק כרוך ומדוגל למזכירות בית המשפט.

ד. עד שאינו בשליטת בעל הדין ויסרב לתת תצהיר, יוזמן ע"י בית המשפט עפ"י בקשה שתוגש לא יאוחר מ- 30 יום לפני מועד הדיון.

נקבע לקדם משפט ליום 12.1.2023 שעה 12:00.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ג, 19 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.