בקשה זו מטעם התובעת עניינה עתירה לקיים את חקירת העדה מטעמה (במסגרת דיון בבקשת סף שהגישה הנתבעת) על דרך היוועדות חזותית, זאת על יסוד שני נימוקים עיקריים: האחד, מרכז החיים של העדה הוא גרמניה, כך שיקשה עליה להגיע לדיון; והשני, קושי במתן עדות בארץ נוכח ההגבלות הכרוכות במעבר בין מדינות עקב מגפת הקורונה.

עוד נטען בבקשה כי עסקינן בדיון במסגרת בקשה מקדמית, שאינו דיון לגופו של ההליך, ועל כן, גם מטעם זה, שעה שחקירת העדה אינה נוגעת ללב המחלוקת ואינה מהותית, יש להיעתר לבקשה.

מנגד, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את הבקשה, בין משום שהיא אינה נתמכת בתצהיר, בין משום שמדובר בניסיון לנהל את ההליך בישראל "בשלט רחוק", בין משום שאין תחליף להתייצבותו הפיזית של עד בבית המשפט לצורך מתן עדות, על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי, ובין משום שלא התקיימו התנאים המצטברים בתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרים שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית.

כן נטען כי ממילא שהטעמים המפורטים בבקשה אינם מצדיקים קיום הדיון בדרך המבוקשת, שכן אין מדובר בטעמים הנוגעים לבריאותה של העדה, התחייבויות קודמות שלה, אשר לא ניתן להשתחרר מהן, וכיוצא באלה טעמים שהוכרו בפסיקה, אלא כל שנטען הוא כי מרכז חייה של העדה בגרמניה ויקשה עליה להגיע לדיון בשל נגיף הקורונה – נימוקים שאינם מצדיקים היעתרות לבקשה.

בנסיבות אלה, טוענת הנתבעת כי יש לאפשר לה לחקור את העדה בין כתלי בית המשפט, תוך שהיא מדגישה כי עסקינן בעדות הנוגעת ללב המחלוקת ונחוצה על מנת להכריע בטענות הסף שהועלו, וכן מטעימה כי רק באופן זה ניתן יהיה להבטיח קיומה של חקירה אפקטיבית, תוך שמירה על איזון מהותי בין הצדדים.

לאחר עיון ושקילה, על אף מגמת הפסיקה להרחיב, בנסיבות המתאימות, את האפשרות לקיים דיונים בהיוועדות חזותית, ועל אף שעסקינן בדיון בבקשת סף ולא במתן עדות בתיק העיקרי, אינני יכול להיעתר למבוקש.

תקנה 72(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") מונה את התנאים המאפשרים שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית, ובהם כי הגעת העד לבית המשפט "תקשה עליו מאד" והוא מסכים למתן עדות בדרך זו; כי עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת; וכן כי אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת העדות בדרך של היוועדות חזותית בתחומה.

לפי הפסיקה, העדת עד באמצעות היוועדות חזותית תתאפשר רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, שכן "דרך המלך" היא שמיעת העדים באולם בית המשפט, על מנת שניתן יהיה להתרשם מהם באופן ישיר ובלתי אמצעי (רע"א 4945/21 פלוני נ' פקיד שומה בעכו (18.07.2021)). עוד נקבע באותה פסיקה כי השיקולים לעניין בקשה להעיד עד באמצעות היוועדות חזותית הם כי הבקשה הוגשה בתום לב; כי העדות רלוונטית לשאלות העומדות במחלוקת; וכי קיימת "סיבה טובה" לכך שהעד אינו יכול למסור את עדותו בבית המשפט בישראל. הפסיקה באותו עניין אף הטעימה כי בית המשפט מקפיד במיוחד בבחינת התקיימותן של דרישות אלה כאשר מדובר בעדות התובע.

במקרה שלפנינו, יש לפתוח ולהדגיש כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כנדרש, אף ביחס לטענות עובדתיות המועלות בה, ובפרט ביחס לסעיף 4 לבקשה, שעניינו בטענה כי מרכז חייה של העדה הנו בגרמניה והיא תתקשה להגיע ארצה להיחקר על תצהירה שצורף לתשובה לבקשה העיקרית. העובדה כי טענה עובדתית מעין זו אינה נתמכת בתצהיר, די בה על מנת להצדיק דחיית הבקשה (השוו: רע"א 2086/11 פלוני נ' פלוני (08.02.2012); רע"א 1920/12 אהרון לוינגר נ' עו"ד ניצה פוזנר, כונסת הנכסים (03.05.2012)).

לא התרשמתי גם כי קיימת "סיבה טובה" לכך שהעדה אינה יכולה למסור את עדותה בבית המשפט בישראל, וכל שנטען בהקשר זה הוא כי עצם עובדת המגורים בגרמניה היא זו שמקשה על הגעה ארצה. נימוק סתמי זה, שעיקרו בשיקולי נוחות גרידא, אינו יכול להצדיק, כשלעצמו, בקשה להתיר לעדה שלא להגיע להעיד בישראל, שעה שלא נטען (ובוודאי שלא הוכח), כי קיימת מגבלה אמתית אחרת להתייצב לחקירה בארץ. אף השיקול שעניינו המצב השורר בעולם עקב נגיף הקורונה, נדמה כי איבד מכוחו, לפחות בנסיבות רגילות ומקום שלא נטען לבעיות רפואיות משמעותיות אחרות. הדברים אמורים בפרט מקום בו מדובר בבקשה המוגשת בהקשר של עדה מטעם התובעת, יוזמת ההליך (השוו בעניין לפסק הדין בעניין פקיד שומה עכו, הנזכר לעיל).

יצוין כי לא זו בלבד שהתובעת עותרת לקיים את החקירה בדרך של היוועדות חזותית, כי אם גם באמצעות מתורגמן לשפה הגרמנית. ניהול החקירה בהיוועדות חזותית באמצעות מתורגמן עשוי להיות מסורבל ולפגוע בזכותה של הנתבעת לקיים חקירה נגדית אפקטיבית, על כל המשתמע מכך.

יתירה מכך, הבקשה אינה מפרטת באיזה אופן מתקיימים תנאים נוספים בתקנה 72(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, לרבות התנאי בסעיף קטן (3) שעניינו כי אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה. הואיל ולא הוכח כי אין מניעה מבחינת מדינת החוץ (גרמניה) לשמיעת העדות בדרך של היוועדות חזותית, לא הוכח כי מתקיימים כל תנאי תקנה 72(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ודין הבקשה להידחות גם בהיבט זה.

אם לא די בכך, הרי שאינני סבור, גם לגוף הנימוקים שהועלו בבקשה, כי התייצבות העדה למתן עדות בפני בית משפט זה, יש בה כדי להקשות או להכביד עליה במידה בלתי סבירה, בפרט מקום שהדיון במסגרתו צפויה העדה להיחקר עתיד להתקיים בעוד כחמישה חודשים, כך שבהחלט מדובר בהתראה מספקת וניתן להיערך לקיום הדיון בארץ די זמן מראש.

על יסוד כל המפורט לעיל, הבקשה נדחית.

הוצאות בקשת ביניים זו תישקלנה בהתאם לתוצאות הדיון בבקשת הסף.

בקשה מתאימה לזימון מתורגמן לשפה הגרמנית (שהועלתה בשולי סעיף 6 לבקשה) תוגש בנפרד.

ניתנה היום, ב' שבט תשפ"ג, 24 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.