1. לפניי תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אשר הוגשה ביום 23.12.2014 על ידי המשיבה/ התובעת ללשכת ההוצאה לפועל בחדרה. התביעה הוגשה על סך 4,260 ₪ כנגד המבקש/ הנתבע.
2. התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בין היתר בשיווק, מכר והתקנת מכשירי רדיו וטלפונים סלולריים וכן במתן שירותים למכשירים אלה (להלן "השירותים"). הנתבע, אדם פרטי אשר התקשר עם התובעת בהסכם לקבלת שירותים (ראה הסכם לקבלת שירותים המצורף כנספח "א" לכתב התביעה).
3. עיקרי טענות התובעת הן שבמסגרת ההסכם התחייב הנתבע לשלם לתובעת דמי שירות בגין השירותים אשר יסופקו לו על ידה, ולשם כך חתם על הוראת קבע לחיוב חשבונו בבנק. התובעת לטענתה, סיפקה לנתבע את השירותים אשר הוזמנו על ידו והמציאה לבנק חיובים בהתאם. הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו כלפי התובעת ולא שילם הסכומים המתחייבים ונשאר חייב לתובעת סך של 3,714 ₪ (קרן החוב) בגין הוראת קבע אשר הוחזרה לתובעת על ידי הבנק מבלי שכובדה. לקרן החוב הצטרפו הוצאות גבייה בסך של 533 ₪ להן זכאית לכאורה התובעת מכוח ההסכם וכן הפרשי ריבית והצמדה בסך של 12 ₪. סה"כ החוב נאמד בסך של 4,260 ש"ח (להלן "סכום התביעה"). לטענת התובעת, למרות דרישותיה החוזרות והנשנות הנתבע לא שילם סכום החוב.
4. ביום 05.04.2022 הגיש הנתבע בקשת התנגדות לביצוע התביעה, ובתצהיר שצורף לבקשה ציין כי הוא גר ברחוב משנת 2014 וכי הוא פושט רגל. כן ציין שהוא מתקיים מקצבה של ביטוח לאומי הכוללת גם קצבת זקנה בסך של 3,600 ₪. לטענתו, אדם לקח בשמו פלאפון ולכן לא הגיב לכתב התביעה עד למועד זה.
5. בקשת ההתנגדות הועברה להידון בבית המשפט בבת ים, שם ניתנו מספר החלטות מפי רשמים שונים; וביום 26.04.2022 ניתנה החלטתו של כב' נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט צחי עוזיאל, שהתיק יישמע בבית משפט השלום בתל אביב.
6. ביום 02.05.2022 התיק הועבר להידון לפניי וביום 07.06.2022 התקיים דיון בבקשת ההתנגדות.
7. במהלך הדיון, העלו הצדדים טענותיהם. המבקש הוזהר לומר את האמת והעיד כי בתקופה הרלוונטית היה הומלס מוכר מטעם עיריית תל אביב, וכי לא היה לו פלאפון של חברת פלאפון. הנתבע הכחיש קבלת שירותים מהם, ציין שלא שילם להם מעולם תמורה כלשהי ואיננו מבין איך הגיע מתל אביב לחדרה לקחת מכשירים בעודו הומלס שלא היה ברשותו כסף להתנייד באוטובוס. לדידו, פנתה אליו התובעת בשנת 2015 בפעם הראשונה אך הוא הכחיש זיקתו לעסקה מושא התביעה דנא.

עיקרי טענות ב"כ המשיבה הן שנגרם לאחרונה נזק ראייתי עצום נוכח הזמן שעבר (כמעט 10 שנים) מיום הגשת התביעה ללא כל פרט שמצוי אצלם במערכות. לטענת בא כוח, הוא מתנגד לכל הרחבת חזית ומבקש שהמבקש ייצמד לתצהירו שם העלה טענה שאולי מישהו חתם בשמו על הסכם ההתקשרות עם המשיבה. ב"כ המשיבה הוסיף כי השיהוי הינו קריטי.

1. בין לבין השמיע ב"כ המשיבה לבית המשפט, במהלך הדיון, שיחה בין המבקש לבין הנציגה שהייתה בשנת 2013 ומיום 10.03.2014. המבקש הכחיש שמדובר בקולו וכי לא קיבל המכשיר. הצדדים הציגו עמדותיהם באריכות וב"כ המשיבה הוסיף שההתנגדות שהוגשה מטעם המבקש הינה לאקונית ולא עומדת ברף שנקבע בפסיקה, עמד על כך שנגרם למשיבה נזק ראיתי וכי אין מקום לדידו לקבל את ההתנגדות ו/או לחילופין יש מקום להתנותה בהפקדת ערובה שתבטיח הוצאות המשיבה בהתאם לתגובות המפורטות שהוגשו מטעמה, ההסכמים, צילומי תעודות הזהות וכולי.
2. בתום הדיון בית המשפט נתן החלטתו והציע הצעה לסילוק מלא וסופי של התביעה, במסגרתה ישלם המבקש למשיבה סך של 1,600 ₪ בתשלומים שייקבעו על ידי בית המשפט לאחר שישמע את מצבו הכלכלי של המבקש. המשיבה ביקשה שהות למתן הודעה בנושא.
3. בהמשך הוגשה בקשה על ידי המבקש לתיקון פרוטוקול וכן תגובת המשיבה, שבעיקרה היא טוענת שיש מקום לדחות ההתנגדות.
4. בשים לב לתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, וכפי שנקבע בע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746, "הופכת הבקשה לביצוע שטר לכתב-תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה, כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה". כמו כן, על פי תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, משניתנה רשות להתגונן, התצהיר שצורף לבקשת ההתנגדות ישמש ככתב הגנה; כן ראה לעניין זה תקנה 20(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
5. עיינתי בכתבי הטענות, בפרוטוקול הדיון, הבאתי בחשבון את הקלטת השיחה שבין המבקש לנציגה של המשיבה שהושמעה במהלך הדיון וכן במסמכים שצורפו. לא הובאה לפני כל ראיה ו/או אסמכתא המעידה או המקנה ראשית ראיה לטענת המבקש שאין המדובר בקולו בשיחה המוקלטת בינו לבין נציגת המשיבה ביחס לעסקה מושא התביעה. כמו כן אין בפניי ראיה לנטען על ידי המבקש לטענה שמישהו חתם בשמו על הסכם ההתקשרות. לעומת זאת, המשיבה הציגה מסמכים המהווים אינדיקציה לזיקתו של המבקש לעסקה מושא התביעה.
6. הלכה היא שבשלב הרשות להתגונן אין על בעל דין להוכיח טענותיו ודי בעצם העלאתן בתנאי כי אם יוכחו כנכונות, יהוו הן טענות הגנה כנגד התובענה (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 804 [מהדורה אחת עשרה, 2013]). כך, די לנתבע להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק (י' זוסמן על סדר הדין האזרחי 677 [מהדורה שביעית). בעניין זה, ראו גם ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41 (2004):

"לעניין זה די לו, למבקש רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדו בהליך של סדר דין מקוצר, אם יראה כי בפיו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, נגד התביעה כדי שבית-המשפט ייעתר לבקשתו, שכן גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית-המשפט, להבדיל ממי שהגנתו "הגנת בדים" (זוסמן [9], בעמ' 677-676). לשון אחרת, אם הראה הנתבע הגנה לכאורה, אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו, ואין בודקים את טיב ראיותיו (ראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (להלן – גורן [10]), בעמ' 310). עם זאת אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו (ראו, בין היתר: ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ [3], בעמ' 722; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ [6], בעמ' 138)".

1. בשלב ביניים זה רשאי צד להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב (ראו לדוגמא ע"א 168/84 אלקלעי נ' בנק אוצר החייל בע"מ, פ"ד מ(2) 335, וע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 128), ואין בית המשפט נכנס בשלב זה לשאלה כיצד יוכיח המבקש טענתו, ואין בשלב זה כדי למנוע העלאת טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד (ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז).
2. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ובנסיבות העניין בשים לב לכך שבשלב הביניים בו אנו מצויים רשאי צד להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב ואין בית המשפט נכנס לשאלה כיצד יוכיח המבקש את טענתו; ניתנת למבקש רשות להתגונן מותנית בהפקדת ערובה בסך של 1,000 ₪ אשר יופקדו בקופת בית המשפט תוך 30 יום מהיום.
3. לכשיופקד הסך הנ"ל תינתן רשות להתגונן וייקבעו המשך ההליכים בתיק.
4. ככל שאין בידו של המבקש להפקיד הסך הנ"ל, יגיש בקשה בצירוף אסמכתאות לביהמ"ש המעידות על מצבו הכלכלי ובית המשפט יבחן גובה ההפקדה בשנית.
5. מזכירות בית המשפט תדוור החלטתי דנא לידי הצדדים.

תז"פ – 30 יום למעקב אחר ההפקדה.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשפ"ב, 23 יוני 2022, בהעדר הצדדים.