פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית בהתאם לתקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

בהליך זה נטל השכנוע חל על התובע , החובה עליו להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה", וזאת על אף שמדובר בתביעה קטנה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה ולהלן אנמק:

1. לפני תביעה בסכום של 3,000 ₪. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת לפצות אותה בגין נזקים שנגרמו לה עקב אירוע מיום 19.1.22 עת נסעה לאט לעבודה והיה יום גשום וערפל כבד, הרכב שלה נכנס לבור אשר גרם לפיצוץ שני הצמיגים הימניים. התובעת טענה כי חשבה לתומה כי רק צמיג אחד התפוצץ, ברגע שיכלה עצרה בצד עד שאדם עצר והחליף לה את הצמיג הקרוע, היא התחילה בנסיעה ולאחר כמה שניות הבינה כי צמיג נוסף התפוצץ , בקושי עצרה בשוליים, התקשרה לבעלה שהגיע, פירק את הצמיג, נסע לתקן אותו וחזר והרכיב אותו ואז היא נסעה לפנצ'רייה להחליף את שני הצמיגים כאשר בכל העת הזו ניידת משטרה עצרה ונשארה לאבטח אותה. התובע מבקשת לחייב את הנתבעת בעלות הצמיגים בסכום של 600 ₪ , בגין אובדן ימי עבודה שלה ושל בעלה ובגין עגמת נפש. התובעת צירפה תמונות של הבור וכן חשבונית מס/קבלה מתאריך 19.1.22 בסכום של 600 ₪ בגין צמיגים.
2. הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי דין התביעה להידחות שכן מעיון בתמונות עולה בבירור כי אין בכוחו של "המפגע" לגרום לנזקים הנטענים וכי אין מדובר בבור אלא בקילוף שכבת אספלט עליונה בלבד, כי הנתבעת לא הפרה חובת זהירות כלפי התובעת, כי הנתבעת מפעילה בכבישים הנמצאים תחת אחריותה מרכז שליטה ובקרה וכן מוקד שירות לקוחות במשך 24 שעה ביממה וכל ימי השנה הפועל בשיתוף פעולה עם אנשי משטרת התנועה וצה"ל וכי התקשורת המידית בין שלושת הגופים מאפשרת שיתוף מידע מהיר המסייע בטיפול מהיר באירועים. הנתבעת טענה כי היא עושה כל שביכולתה לגלות מפגעים באמצעות סיורים יזומים ע"י צוותי יחדות סיור וכי במוקדי החברה לא התקבל דיווח אודות האירוע או המפגע נשוא התביעה. עוד טענה הנתבעת כי הנזקים מוכחשים וכי האירוע הנטען אירע עקב רשלנות התובעת הבלעדית או התורמת בשיעור של 100% או המכרעת בכך שבין היתר לא נהגה בזהירות , לא שמה לבה ולא הבחינה למתרחש בכביש ולא הייתה ערנית למניעת התרחשות האירוע.
3. הצדדים זומנו לדיון אליו התייצבו התובעת ונציג הנתבעת.
4. התובעת העידה לגבי נסיבות קרות האירוע וכי עת נסעה לעבודה בקצרין והיה גשם וערפל כבד באותו בוקר, לא הייתה לה אפשרות לברוח מהבורות בגלל הערפל ובגלל שהיו מכוניות בצד השני ולכן נכנסה בבורות חזק וכתוצאה התפוצצו שני הצמיגים. גרסת התובעת הייתה עקבית, ברורה והחלטית ונתמכה בחשבונית מס/קבלה בסכום של 600 ₪ מיום האירוע 19.1.22 בגין שני צמיגים וכן, בתמונות הבור.
5. גם נציג הנבעת אישר בדיון כי מדובר בכביש ישן ובתקופת הגשמים תמיד נפתחו בורות וכי זה דבר טבעי בכבישים ישנים עם אספלט . נציג הנתבעת טען כי הם תמיד עושים סיורים תקופתיים ובודקים את המקומות האלה וכי יש להם צוותים עם כלים המיועדים לטפל בבורות עם אספלט קר שמתאים לתיקון בעת גשם אולם, מאחר ואורך החיים שלהם קצר הם מוכרחים לחזור לאותם מקומות במהלך סיורים תקופתיים ובמידת הצורך לסגור אותם שוב.
6. מכאן אין חולק כי הנתבעת ידעה כי מדובר בכביש ישן וכי בעת גשם "מפגע" בדמות הבור שנראה בתמונות יכול להיווצר אולם, לא עמדה בנטל ההוכחה ולא הוכיחה כי נעשו סיורים תקופתיים באותו מקום של האירוע בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה. בנוסף, הנתבעת לא הוכיחה כי במוקדי החברה לא התקבל דיווח אודות האירוע או המפגע נשוא התביעה שכן, לא הוצג תיעוד או רישום של המוקד בסמוך למועד האירוע. איני מקבלת את טענת הנתבעת כי אין בכוחו של "המפגע" לגרום לנזקים הנטענים וכי אין מדובר בבור אלא בקילוף שכבת אספלט עליונה בלבד שכן, מעיון בתמונות נראה מפגע בדמות בור והתובעת צירפה חשבונית מס/קבלה מאותו יום של האירוע בגין שני צמיגים.
7. אולם, אין להתעלם מהעובדה כי התובעת נוסעת כל יום לעבודה בכביש זה וידעה כי יש בורות בכביש, בהתאם לעדותה בדיון, ומשכך חובה הייתה עליה לנהוג ביתר זהירות . אוסיף כי טענת התובעת כי נסעה לאט לא הוכחה שכן, התובעת לא ביקשה לזמן לעדות את השכנה שלטענתה הייתה אתה ברכב על מנת להעיד ולתמוך בגרסתה כי נסעה לאט.
8. משכך, מצאתי להטיל על התובעת אשם תורם לקרות הנזק בשיעור של 15%. טענת התובעת לאובדן ימי עבודה שלה ושל בעלה לא הוכחה שכן, לא צורפו מסמכים כלשהם להוכחת טענה זו לרבות להוכחת גובה הנזק.
9. לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 510 ₪ וכן, הוצאות משפט לרבות אגרת בית משפט בסכום כולל 300 ₪ ובסה"כ 810 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא.
10. המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק הדין הוא 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.
11. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' חשוון תשפ"ג, 30 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.