לפני דיון בהתנגדות לביצוע שטר. סכום החוב בעת פתיחת התיק עמד על סך של 299,286 ₪. הנתבע הינו שמשום פרג.

במסגרת תצהירו טען הנתבע כדלקמן: "4. יתר על כן לגופן של דברים, מעולם לא חתמתי על השטר נשוא הבקשה כאמור בתיק , אין לי חלק בהסכם נשוא השטר (מיום 21.8.21) וכלל לא ברור לי מדוע שמי שורבב לתיק זה".

זוהי כל התנגדותו של הנתבע בתיק זה.

לטענת באי כוח התובעת, עו"ד עלא מואדי ועו"ד איימן חורי, הנתבע מודע היטב על מה חתם ומודע לרקע של החתימה, שכן הוא חתם בפניהם. לדבריהם:

"הטענה בדבר זיוף חתימה כמו שהפסיקה אמרה וחוזרת כל הזמן, זאת לא טענה בעלמא, לא כל חותם על שטר יכול לבוא כשיש אימות של עו"ד אחד ועו"ד נוסף שאומר הוא חתם בפניו. הוא היה אצלנו במשרדנו בחדר של עו"ד עלאא. הוא מאשר שהשיקים הם של החב' שלו. שני עו"ד מאשרים שהוא חתם בפניהם. אני אישרתי את החתימה. הוא חתם על השטר וכתב הערבות בפני.

אנחנו נמנעים בכוונה מלשים מצלמות במשרד כדי לא להכנס לויכוחים של בעיות אתיקה, אבל כאשר שני עו"ד מאשרים חתימה של בן אדם, הטענה שלא חתמתי לא צריכה לעמוד בחלל ריק, עיון בעין בלתי מזויינת. אומנם אנחנו לא גרפולוגים. עיון בכל החתימות המקוריות גם על שטר הערבות, על שטר החוב, על שלוש החתימות שהנתבע חתם עכשיו במעמד החקירה הנגדית, מדובר בחתימה זהה אחד לאחד.

המבקש הגיע עם אביו על רקע חוב של אביו ואימו, על רקע שננקטו הליכי הוצל"פ והליכי חדלות פרעון גם נגד ההורים, מעולם לא נטען שהחוב מופרז או לא נכון, נחתם הסכם לסילוק חוב עם עו"ד פז גולדהורן שייצג את ההורים בזמנו. היו שיחות מתועדות כולל שיחות מוקלטות ואם אצטרך גם נציג את זה. הם ביקשו להגיע להסדר. האבא הגיע עם הבן. הוא הבין על מה הוא חותם. מסר את השיקים, הוצאנו את הקבלה. רשמתי בכתב היד שהוא חתם על שטר החוב ועל הסכם לסילוק חוב. אני אישרתי את החתימה של האבא שלו. חתם על כתב ערבות על החוב של ההורים ועל שטר חוב. כאשר היה ברור לו ולאבא שלו שהם פורעים את החובות של ההורים באמצעות השיקים של החב'. יש שישים ותשעה שיקים שאני מציג לביהמ"ש. לא יודע מה קרה לחב', לא יודע למי עברו מניות החב', לא יודע מי זה ראמי חורי. המבקש מנסה להתנער מכל מה שקשור לחובות אביו. הבן עושה את עצמו כאילו לא יודע כלום. הטענה לא יודע לא חתמתי לא יכולה לעמוד בחלל ריק. הטענה הזאת עומדת כאשר יש מאחוריה בסיס. לא צירפנו מסמכים מעבר לבקשת הביצוע. כאשר ביהמ"ש נותן תגובה היינו פורסים את כל המערכת העובדתית. אנחנו יכולים במהלך חקירה נגדית וככה אנחנו עושים. אבקש לדחות את ההתנגדות. לא ייתכן אם הטענה כאן תתקבל במסגרת בקשת התנגדות זה מרוקן את המושג מתוכן, זה הופך את דיני השטרות לאות ריקה. מה שווה החתימה שלי ואישור החתימה כלום? המילה שלו שהוא אומר לא חתמתי מול מילה של עו"ד ואם יתברר שזה מזוייף אלך לכלא. אני לא מאשר חתימה בעשרות אלפי שקלים."

לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את ההתנגדות. להלן טעמיי לכך;

סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב, או תביעה בסכום קצוב, המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר. אשר על כן יש לבחון את ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר.

"הנחת המוצא היא כי הנטל בו נושא מבקש הרשות להתגונן קל הוא. הוא "איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית", והרשות תוענק לו כאשר "התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה" (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (25.11.1993)).

יחד עם זאת על מנת "להראות הגנה אפשרית אין די בהצגת טענות כלליות. ניתן לסכם את עמדת הפסיקה בעניין באופן הבא: מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בטענות הגנה-לכאורה ולו בדוחק, אך עליו להתכבד ולפרט בתצהיר מטעמו את העובדות שעליהן מבוססות טענותיו (וראו ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1) 390, 399 (1999); ע"א 5063/08 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (21.12.2011); רע"א 3912/12 אייקום תקשורת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 (11.11.2012)). הנטל המוטל על המבקש אינו רב, אך הוא קיים." [רע"א 8123/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 11.12.18)].

בענייננו, הנתבע, לא רק שלא הראה כל גרסה, הוא לא הראה כל הגנה אפשרית. מדובר בתצהיר לקוני אשר במסגרתו הנתבע מנער חוצנו כליל מעניין החתימה או מקשר כלשהו לשטר.

דא עקא - מתברר כי הנתבע חתם על שטר בנוכחות באי כוח התובעת והם אישרו שהנתבע חתם בפניהם עולה כי גרסתו של הנתבע אינה נכונה. יתר על כן, הנתבע אישר שהוא מכיר את בא כוח התובעת וכי הוא ואביו היו במשרדי באי כוח התובעת. אכן, במסגרת חקירה שנחקר על ידי באי כוח התובעת, הודה הנתבע כי הוא ואביו היו במשרדי באי כוח התובעת, להלן:

"ש. (ב"כ התובעת) אתה מכיר אותי?

ת. (הנתבע) כן

ש. ראית אותי לפני זה?

ת. כן

ש. איפה ראית אותי?

ת. במשרד אצלכם

ש. מי היה במשרד?

ת. אני ואבי

ש. מה נכח גם?

ת. עו"ד עלאא שישב בשולחן מהצד השני."

הנה כי כן, התברר במסגרת החקירה הנגדית כי כאשר הנתבע טען, כי לא חתם על השטר, וכאשר טען כי אין לו קשר לשטר נשוא התביעה, לא אמת דיבר, במודע וביודעין.

יודגש, כי שטר החוב מצורף לתיק. על השטר מתנוססת חתימת הנתבע לרבות מספר תעודת הזהות שלו. מאמת החתימה הוא עורך דין איימן חורי, אשר טען באולם בית המשפט. במסגרת הכתוב בשטר החוב, ציין עו"ד איימן חורי, כי הוא מאשר חתימתו של פרג' שמשום ת.ז 209158625 אשר חתם ביום 11.8.21 על שטר החוב וזאת, לאחר שקרא אותו והביע הסכמה לתוכנו ולכתוב בו, ולאחר שהוסבר לו משמעות חתימתו על שטר חוב זה.

הנה כי כן, עולה כי הנתבע חתם על שטר החוב בפני עורך הדין איימן חורי ומקום שטען כי לא חתם על השטר וכי אין לו קשר לשטר, יש לקבוע, כי הגנתו של הנתבע היא הגנת בדים.

הלכת בית המשפט העליון מורה כי "מקום שבו מתברר לבית המשפט מתוך תצהירו של מבקש הרשות להתגונן או המתנגד לביצוע שטר כי הגנתו אינה אלא "הגנת בדים" (sham defence) או כאשר הגנתו של המבקש מתבדית מניה וביה בחקירה נגדית, לא תינתן רשות להתגונן (ראו: עניין אלפי, שם; עניין זהבי, שם; עניין אוזן, שם; ע"א 3/65 אבניר נ' קרפין, פ"ד יט(4) 85, 87 (1965); ע"א 86/66 פריטל נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ, פ"ד כ(2) 520 (1966); זוסמן, 677-676)."

לאור המקובץ, בקשת ההתנגדות נדחית ותיק ההוצאה לפועל ישופעל. הנתבע ישלם הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ לתובעת תוך 20 יום.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשפ"ג, 20 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.