לפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח מהירות, מצלמה, מסוג ברירת משפט מיום 7.5.20.

לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים הנלווים לה ולאחר שנתתי דעתי לתגובת ב"כ המשיבה אשר התנגדה לבקשה ולנימוקי התנגדותה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982 נדרש לבקשת שפיטה המוגשת באיחור ומפנה לתנאי סעיף 229(ה) בשינויים המחוייבים, קרי, שכנוע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מייד לאחר שהוסרה המניעה, או מ"נימוקים מיוחדים אחרים" שיפרט בהחלטתו.

משלוח הדו"ח באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 15/106 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הדו"ח נשלח לכתובתו הרשומה של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה. עוד יש לציין כי באישור המסירה צוינו תאריך וחתימת הדוור ובנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל פגם באישור המסירה והמשיבה יצאה ידי חובתה.

המבקש לא העלה נימוק מיוחד אחר המצדיק הארכת המועד כמבוקש, ומכל מקום אין די בטענה הכללית בדבר ספק באמינות מכשיר המצלמה האלקטרונית א-3. ראו לעניין זה עפ"ת 51857-11-18 חמדאן נ' מדינת ישראל (3.12.18), עפ"ת 32572-02-19 עבודי נ' מדינת ישראל (1.3.19) ועפ"ת 25389-11-18 סנדרוסי נ' מדינת ישראל (25.12.18).

מעבר לכך, גם הטענה כי אדם אחר נהג ברכב אינה מהווה עילה מוצדקת להיעתר לבקשה משלא הגיש המבקש הבקשה במועד אלא בשיהוי ניכר של כשנה וחצי מהמועד האחרון הנקוב בדו"ח. עוד יש לציין כי המבקש לא פירט בבקשתו מי לטענתו נהג ברכב במועד ביצוע העבירה ואף לא צירף תצהיר מטעם הנהג הנטען.

בנסיבות אלה לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. אמנם דחיית הבקשה משמעותה נעילת שערי בית המשפט בפני המבקש, אך בנסיבות העניין לא מצאתי טעם לזנוח את דיני הפרוצדורה.

לעניין זה יפים דברי כבוד השופט א' רובינשטיין ברע"פ 9580/11 יוסף נ' מדינת ישראל (27.12.11): "בקשת המבקש לזנוח את הפרוצדורה ולהתמקד במהות, שובת לב ככל שתהא, אין בה כל ממש, שכן אם תתקבל טענתו, משמעות הדבר שלא יהיה לכך סוף, ובקשות הסבה יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה. אין להלום דבר זה, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת האפשרות של עבירות ברירת משפט, שכל מהותן לייעל ולקצר הליכים."

לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית. 

המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"ב, 01 יוני 2022, בהעדר הצדדים.