בפניי בקשה להותיר על כנו את צו הארעי שהוצא במעמד צד אחד ביום 21.4.22, עד מתן הכרעה בתביעת המבקש נגד המשיבים לסילוק יד ומתן צו מניעה קבוע.

מדובר במגרש מס' 38 בגוש שומה 30513 בואדי אלג'וז, מקרקעין בלתי מוסדרים. לטענת התובע הוא ואחיו הינם הבעלים היחידים של המגרש, מכוח ירושת אביהם, אשר רכש אותם בשנת 2001 ומאז ועד לחודש האחרון הוחזקו על ידם ושימשו אותם כחלק בלתי נפרד ממוסך שבדיירות מוגנת שלהם, ואשר ממוקם בגבול המגרש נשוא בקשה זו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וקיימתי דיון בבקשה, אני נענית לה ואלו נימוקיי בתמצית:

1. התובע שנחקר על תצהירו הוכיח לכאורה החזקה במקרקעין לאורך עשרות שנים, בעוד שאיש מהנתבעים אשר נטען כי ניסה להפקיע ממנו החזקה על ידי הריסת הגדר, לא הגיש תצהיר תשובה שיפריך טענה זו.
2. כידוע, תביעה נגד פולש יכולה להתבסס הן על זכויות קנייניות או אובליגטוריות (תביעה פטיטורית) והן על העובדה שהחזקה של התובע במקרקעין קדמה לזו של הנתבעים, אשר תפסו המקרקעין שלא כדין (תביעה פוססורית).

די בהחזקה הקודמת של התובע כדי להיענות לבקשה לצו מניעה זמני. הטעם העומד ביסוד ההגנה על השימוש וההחזקה במקרקעין, אם אם אינם כדין, הוא בעיקרו שמירה על הסדר הציבורי ומניעת השימוש בכוח הזרוע כדרך לפתרון סכסוכים. ראו רע"א 1798/16 אבו אלדבעאת נ' אלג'עברי (14.3.2017). "אובדן ההחזקה, בכל המצבים שבהם נתפסים מקרקעין שלא כדין, אינו שולל את תוקפה של ההגנה המוקנית מכוח סעיף 19 לחוק המקרקעין ממי שהחזיק במקרקעין עובר לשלילת החזקתו. ההגנה שמקנה סעיף 19 היא אפוא הגנה למחזיק שנושל מן המקרקעין והינו למעשה "המחזיק-לשעבר". וככל שמגיש זה את תביעתו ללא שיהוי הוא זכאי להיכנס לגדריו של המונח "מחזיק" (פס"ד אבו אלדבעאת הנ"ל).

1. ב"כ המשיבים טען בסיכומיו כי מדובר במגרש ריק ושומם שלא נעשה בו כל שימוש, אולם טענה זו נסתרה הן בעדות התובע והן בצילומים שצירף. זאת ועוד, ככל שמדובר במגרש שומם, הרי שלא ייגרם כל נזק למי מהמשיבים, אם צו המניעה הארעי יוותר על כנו.
2. יתר טענות המשיבים, הנוגעות לאי צירוף צו ירושה, אי רישום הזכויות, אי פיצול החלקה או לביסוס הזכויות על סמך מסמכים מזויפים (אף שהוצג יפוי כוח נוטריוני מקורי), דינן של טענות אלו להתברר בתביעה העיקרית שכבר הוגשה. על פניו, לתובע ראיות לכאורה להוכחת החזקתו במגרש 38 המהווה חלק מחלקה 9, ואילו הנתבעים לא טרחו להציג גרסה נגדית התומכת בעמדתם, לפיה יש למי מהם זכות נוגדת.

אשר על כן אני נענית לבקשה. הצו הארעי יוותר על כנו עד הכרעה בתביעה העיקרית או עד מתן החלטה אחרת. צורפו לבקשה התחייבות עצמית וערבות צד שלישי ואני מסתפקת בהם.

אני מחייבת את הנתבעים בהוצאות הבקשה והדיון בסך של 5,850 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

כתב הגנה יוגש עד ליום 8.7.22 לאחר מכן יועבר התיק לקביעת מותב שידון בתביעה.

ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"ב, 01 יוני 2022, בהעדר הצדדים.