בפניי תביעה לתשלום 11,998 ₪ בגין נזקי רכב שנגרמו לתובעת בגין תאונת דרכים מיום 2.11.21.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, עיינתי במסמכי התיק ובצילומים ושמעתי את הצדדים ועדיהם, הנני מוצאת לקבל את התביעה בחלקה, כפי שיוסבר להלן:

המדובר בתאונה בין רכב פרטי לאוטובוס, כאשר הרכב הפרטי שייך לנתבעת 1 ואילו הנתבע 2 היה הנהג ברכב בעת התאונה.

דומני כי המחלוקת מצטמצמת משמעותית באשר הנתבע 2 הודה בחקירתו בדיון מיום 1.9.22 כדלקמן: "חניתי מתחת לתחנה, בינתיים עברו רכבים. הוא עמד בתחנה. אני לא שמתי לב. יצאתי בנסיעה לאחור. כמה אני יוצא? על 4,5 קמ"ש אני לא יודע להגיד. שמעתי משהו קטן לא התייחסתי". כן ר' לעניין זה חקירת הנתבע 2 שהעיד: "היתה נגיעה בסדר, לא מתווכח איתך... כן" (עמ' 7 לפרו').

גם העד מטעמם הנתבעים, מר רפאל שטרנבוך, העיד כי הנתבע 2 נסע לאחור: "הוא עשה רוורס אחורה והתחיל לצאת בזהירות אחורה..." (עמ' 8 לפרו').

גם בהודעת הנתבע 2 שהוגשה בתצהיר ביום 14.9.22, הוא הודה כי נסע אחורנית ופגע באוטובוס.

באשר לאוטובוס יצוין כי הוא עמד עם מנוע דולק, בתחנת אוטובוס לצורך הורדת ואיסוף נוסעים, על כך לא היתה מחלוקת.

כידוע, תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ברורות לעניין זה וקובעות כדלקמן:

"45.  נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –

(1)   סיכון או פגיעה;

(2)   הטרדה או הפרעה."

בנסיבות העניין ובשקלול מכלול הנתונים, האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של הנתבע 2.

באשר לנזק הנטען כאמור, התובעת עתרה לתשלום של 11,998 ₪ לפי המפורט להלן:

נזק לרכב - 6,405 ₪

שכר שמאי – 850 ₪

ירידת ערך – 2,581 ₪

ימי עמידה – 2,161 ₪

עיינתי בחוו"ד השמאי מטעם התובעת ובצילום האוטובוס. סבורתני כי הצילום משקף את נזקי האוטובוס, המתיישבים עם נסיבות המקרה בהן רכב הנתבעת 1 נוסע אחורנית ומתנגש בו, והשפשוף שניכר מלמד באשר לאופן קרות התאונה.

הצילום שצורף לכתב התביעה צולם מיד לאחר קרות התאונה. נטען ע"י עד התובעת כי הוא (כמו כל נהגי האוטובוס) מחויבים בביצוע סריקה סביב הרכב לפני ואחרי נסיעה ע"מ לוודא כי האוטובוס ללא נזקים. התרשמתי מעדות עד התובעת, כי אילו היה נמצא נזק עובר לתאונה, חובה היה עליו לדווח על כך וממילא אין לו על עניין להטיל האחריות דווקא על הנתבעים.

מכאן עליי לבדוק האם חווה"ד משקפת את הנזקים שנגרמו לרכב. המדובר בחוו"ד מקצועית שלא נסתרה באמצעות חוו"ד נגדית/אחרת. הנתבעים לא הביאו חוו"ד מצידם שיש בה כדי לסתור את חוו"ד התביעה. יחד עם זאת, עלה בי ספק באשר לסכום התיקון הנדרש, כאשר מחד מדובר בחוו"ד חיצונית שהתובעת נדרשה לשלם עבורה ומאידך התיקון נעשה במוסכי התובעת עצמה, אשר מטבע הדברים, תשאף לצמצמם עלויות.

התובעת אף לא צירפה אישורים כי אכן שילמה עבור התיקונים את הסכום הנטען על-ידה.

אי לכך, דומני כי התוצאה הראויה הינה להפחית סך של 25% מהשיעור הנטען ע"י התובעת באשר לנזקי הרכב כך.

באשר לתביעה בגין ימי עמידה, התובעת לא הוכיחה תביעתה וצירפה מסמך מאת סמנכ"ל הכספים שלה לפיו הנזק בגין אובדן ימי עבודה מסתכם ב-1,081 ₪ אולם לא ביססה טענתה זו, ולכך יש להוסיף כי בכתב התביעה נתבע סכום של 2,161 ₪ בגין אובדן ימי עבודה – בסתירה למסמך שהוגש ע"י התובעת.

סוף דבר:

התביעה מתקבלת באופן בו הנתבעים יישאו בתשלום נזקי התובעת לפי האמור להלן:

בגין נזקים לאוטובוס - 4803.75 ₪

שכר שמאי – 850 ₪

ירידת ערך – 2,581 ₪

החזר שכר העד מטעם התובעת – 300 ₪

הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד – 2,000 ₪ בתוספת מע"מ

אגרת בימ"ש – 386 ₪

_____________________________

סה"כ 10,920.75 ₪

הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 ימים שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה.

ניתן היום, כ"ב אלול תשפ"ב, 18 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.