1. לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערובה.

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט יניב הלר) מיום 14.2.22.

בפסק הדין, דחה בית משפט קמא את בקשת רשות הערעור על החלטות כב' רשמת ההוצאה לפועל בחיפה בהליך למימוש משכנתא בתיק הוצאה לפועל 521677-01-19 וכן דחה את בקשת המבקשים להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בחיפה.

1. לטענת המבקשים, סיכויי הערעור טובים, שכן מדובר במחלוקת אמיתית שהתגלעה בין הצדדים על היקף הריבית ודורשת הכרעה לאחר שהמשיבים לא הסתפקו בפירעון מלוא החוב בתיקי ההוצל"פ שפתחו נגד המבקשים ובמקביל המשיכו לפתוח נגדם הליכים חדשים באותו העניין נשוא הערעור, קרי היקף הריבית שלטענתם מגיעה להם. מוסיפים המבקשים כי תשלום הוצאות המשיבים בהליך זה אם יפסקו לטובתם, ממילא מובטחים בעיקול שהם הטילו על כספי מכר של נכס אחד המערערים ועיקול זה מבטיח שלא יעמדו בפני שוקת שבורה.

ביחס להיעדר יכולתם הכלכלית, טוען המבקש 2 כי הוא, אשתו המנוחה ובתם הגישו בקשה דומה בערעור בבית משפט זה, וכב' השופט באומגרט בהחלטה מיום 15.3.20 קיבל את הבקשה תוך שהוא קובע כי הוא מסתפק בהיותם של המבקש ואשתו המנוחה פנסיונרים שקיומם רק מקצבאות זקנה וסיעוד ובכך שדירתם מושא המחלוקת היא דירת מגוריהם. מאז מתן ההחלטה איבדו המערערים את דירתם היחידה ומצבו הכלכלי של המערער הורע עוד יותר לאחר שאיבד את אשתו, ועם מותה הופסקו כל קצבאותיה מביטוח לאומי, דירתם היחידה נמכרה ולא נותר להם כל כסף מכספי מכירתה, למעט סך 45,000 ₪ לטובת דיור חלופי שעבר למערער 1 וזאת ביתר שאת הודות להיקף הריבית המצטברת ולשכר טרחת כונס שקיבל משיב 3 בניגוד לדיון ובשיעור בלתי מידתי. מוסיף המבקש כי מות אשתו דרדר את מצבו הרפואי והוא מוכר כיום במוסד לביטוח לאומי כחולה סיעודי בדרגה 4 הנחשבת חמורה. דבר שהביאו למחסור כלכלי ניכר. ביחס ליתר יורשי העיזבון, בתו ובנו, טוען המערער כי נכסים שהיו בבעלות בתם, נמכרו אף הם בהליכי כינוס לכיסוי חובות והיא אינה עובדת מזה שנים מלבד הכנסות יחידות ונמוכות ודמי מזונות. לכן, אין קרובי משפחה או חברים שיהיו מוכנים ליטול סיכון ולהלוות לה. לגבי בנם של המערער והמנוחה, הוא התגורר במשך שנים בדירת המגורים מפאת קשיים כלכליים והיותו גרוש עם שלושה ילדים וכיון מתגורר בדירה שכורה עם אביו ונותר ללא ירושה. בשל מצבו הסיעודי של המערער בן ה-85 נאלץ הבן להישאר כדי להגיח עליו ולטפל בו ואין לו הכנסות אלא רק חובות.

1. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם ריבוי ההליכים שהוגשו על ידי המערערים נגד המשיבים ונדחו והכמות הבלתי נסבלת של בקשות שונות שהוגשו במסגרת ההליכים ממחישים את הצורך בהבטחת ההוצאות למשיבים. מוסיפים המשיבים כי בעצם הגשת הערעור, מגדילים המבקשים את חובם למשיבים אשר צריכים שוב לשאת בהוצאות הגשת תגובות לערעורי ובקשות המערערים, דבר המסב למשיבים נזקים. לטענת המשיבים, טענות המערערים חסרות בסיס שכן תחשיב החוב מבוסס על פסיקתא ברורה ביותר שניתנה ע"י בית המשפט קמא בהסכמת הצדדים ובה תחשיב ריבית יומית עד לסילוק החוב בפועל בידי המערערים כאשר שכר טרחת הכונס נפסק מכוח תקנות שכר טרחת כונסי נכסים ע"פ תקנות ההוצאה לפועל.

דיון והכרעה

1. תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") קובעת כי:

"(א) עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.

(ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה."

1. השיקולים שעל בית המשפט לשקול לצורך מתן פטור מהפקדת ערובה הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, ובפרט האם ידו משגת לעמוד בתשלום; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל. מדובר בתנאים מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק דחיית הבקשה לפטור.

ראו: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.14).

1. מאחר שמטרת הערובה היא הבטחת הוצאותיו המשפטיות של המשיב, ככל שיידחה הערעור, בבקשה לפטור מהפקדת ערובה, הרף הנדרש בכל הקשור לבחינת סיכויי ההליך גבוה מזה הדרוש לצורך מתן פטור מתשלום האגרה (בבש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07).
2. מהמסמכים המצורפים לבקשה, ומתצהיר המבקש, שוכנעתי כי המבקש, אלמן קשיש וחולה, וילדיו שאינם עובדים, נמצאים במצב כלכלי קשה שאינו מאפשר להם להפקיד את סכום הערובה הנדרש. המבקש אף הצהיר כי נעשו נסיונות לגייס את הסכום ואלה לא צלחו.
3. ביחס לסיכויי הערעור, פסק הדין אמנם מתמודד עם הטענות אותן מעלים המבקשים בבקשת רשות הערעור, אך איני סבורה כי סיכויי הערעור כה נמוכים עד שהם לבדם מצדיקים דחיית הבקשה לפטור מערובה.
4. לאור האמור, אני נעתרת לבקשה ופוטרת את המבקשים מהפקדת ערובה.

החלטתי זו ניתנה בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשפ"ב, 12 יוני 2022, בהעדר הצדדים.