30 אוקטובר 2022

לפני בית הדין ערר המערער על החלטת וועדת הערר שליד לשכת התעסוקה בלשכת ירושלים במחוז ירושלים מיום 10.1.22.

המערער טען כי בתאריך 25.8.19 הגיע לשירות התעסוקה, נכח שם ועל פי הנחיית פקידה ,ובהעדר פקידת ההשמה שלו, הורתה לו לבוא במועד אחר והגיע גם למועד אחר.

המשיב טען כי נספח א' לתגובת המשיב מהווה רשומה מוסדית המצביעה על התייצבות בשלושה מועדים: 4.8.19, 4.8.19 ו 20.8.19 ולפיכך העדר רשומה ביחס ליום 25.8.19, מצביעה כי לא התייצב המערער במועד זה כדין ובדין נדחה הערר.

שני הצדדים טענו לפנינו וטענותיהם נרשמו בפרוטוקול.

הכרעת הדין

1. בשל חשיבות האמור בוועדת הערר תובא כלשונה :

1. אין חולק כי כדברי ב"כ המשיב, הועדה מוסמכת ואין חולק כי נימקה החלטתה.
2. וועדת ערר אומרת במפורש ובין היתר כי "במבחן הראיות שבפנינו, נמצאת עדות המערער ותצהירו בפני עו"ד ונמצאת רשומה מוסדית שיש ליתן לה משקל ראייתי גבוה. לו היה מטביע אצבע הייתה נרשמת שורה של נגיעה במערכת עם יום ושעה, אם היה מתייצב בפני פקיד גם הייתה נרשמת התייצבות במעמד ההתייצבות מול הפקיד, כדי שתקלט התייצבות בלשכת התעסוקה אין די להגיע ללשכה ולהסתובב בין המסדרונות הלשכה להגיד שלום וללכת... אלא במקרה זה המערער עצמו העיד כי הגיע ללשכה, פנה ושאל היכן מתאמת ההשמה וקיבל מענה שאינה נמצאת מכאן ועד לרישום ההתייצבות כדין הדרך רחוקה...". (דגש ש.ש.)
3. טענה ב"כ המשיב כי התצהיר מטעם המערער לא הונח בפנינו ע"י המערער. אולם מאחר והוועדה כותבת במפורש שהונח בפניה תצהיר המערער בפני עו"ד ,הרי שיש להניח שהאמור ע"י הועדה משקף שתצהיר זה עמד בפניה. חזקה שבתיק המערער מונח תצהיר זה אם הוועדה הסתמכה עליו. הנחה זו מגובה בהשתלשלות העניינים לפיה, באותה העת היה מיוצג המערער ע"י עו"ד נאוה אילון זאת כעולה מב"ל 24211-11-19(להלן: ההליך הקודם). לא למותר לציין כי בהליך הקודם הוגש תצהיר מפורט של המערער המאושר ע"י עו"ד נאוה אילון. ועדת הערר מציינת הגשת תצהיר מאושר ע"י עו"ד בפניה.אותה גרסה מפרט המערער בפני הועדה בראשית הפרו'. לפיכך האמור בוועדה כי הוגש בפניה תצהיר וגם העולה מדברי ב"כ המשיב בפניה ומתוכן החלטתה עולה כי הוועדה האמינה לדברי המערער אך סברה שהרשומה המוסדית גוברת .מכל אלה עולה כי הוועדה סברה שיש ממש בטענות המערער שהיה באותו יום 25.8.22 נוכח בשירות התעסוקה אך לגרסתה של הוועדה "הסתובב במסדרונות".
4. השאלה המשפטית העולה ,אף מנימוקי הועדה ,היא מה גובר, האם גרסת המערער, אשר הייתה מגובה בתצהיר אף לפי האמור במסקנות והחלטת הוועדה במפורש, או "העדר רשומה מוסדית" כן ל-25.8.19 אין רישום . טענת הוועדה כי קיימת רשומה מוסדית לשלושה תאריכים ולכן העדר רשומה מוסדית לתאריך 25.8.19 היא עצמה רשומה מוסדית, היא טעות משפטית. אף הפקיד שטען בפני הועדה מציין:"אין תיעוד על התיצבות ביום 25..." כלומר אין "רשומה מוסדית. הוא אף אינו מציין אילו בדיקות נעשו לעניין זה. (לעניין זה ראה פס"ד עב"ל 41149-05-12 המוסד לביטוח לאומי נ' נעמי ארז(פורסם בנבו)).
5. ב"כ המשיב טענה ארוכות ובפרוטרוט בפרוטוקול. לטענתה בנוסף לנימוקים בכתב התגובה בדבר נימוקי הוועדה להעדפת הערך הראייתי של רשומה מוסדית במסגרת סמכותה של הוועדה ועל כך אין חולק, נספח א' לתגובה מצביע על קיומה של רשומה מוסדית. נכונים הדברים אולי לעניין התאריכים שכן נרשמו. אך העדר רישום לא מהווה רשומה העומדת בתנאי סעיף36 לפקודת הראיות והפסיקה המובאת כאן.
6. עוד טענה כי כל העניין נובע משאלת חו"ל שעלתה בחודש זה. אולם שאלה זו אינה רלוונטית מאחר והמחלוקת בהליך לפני נוגעת אך ורק להתייצבות ביום 25.8.19 כמפורט ספציפית בהחלטת ועדת הערר מיום 10.1.22ובנימוקיה.
7. בפסק דין עב"ל 65236-09-16 אברהם ירמיהו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו להלן: פסק דין ירמיהו) דן בית הדין הארצי הנכבד בסעיף 35 ו 36 לפקודת הראיות הנוגעים להיותה של רשומה מוסדית ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי.
8. המשיב טען כי כל הרישום, הקיים והנעדר מהווה את הרשומה, אולם התנאי הראשון על פי פסק דין ירמיהו הוא כי המוסד לגביו זוקפים את הרשומה המוסדית נוהג במהלך ניהולו הרגיל לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו. השני דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה כי יש בהם כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה. כל זאת שעה שיש רשומה מוסדית ואילו בפנינו אין רשומה מוסדית ליום 25.8.19, יש בפנינו רק את גרסתו של המערער בפני כב' השופטת בר"ג הירשברג בהליך 24211-11-19 בתצהיר, יש את עדותו והתצהיר שלו בפני הוועדה כעולה מרישומיה שאת תוכנם לא שללה הוועדה, דהיינו הוועדה לא שללה את נוכחותו בשירות התעסוקה ביום 25.8.19. כל מה שהיא שללה זה את הפעולות שהיה עליו לעשות כדי שנוכחות זאת תבוא לביטוח ברשומות. מנגד אין בדברי הפקיד שייצג את שירות התעסוקה בפני הוועדה את פירוט דרך איסוף הנתונים, הבירור שנעשה בטענת המערער ואפילו לא התייחסות ולו לגיליון הנוכחות של פקידת ההשמה שלו באותו תאריך. לפיכך לא התקיימו במקרה זה כללי הפסיקה לקיום רשומה מוסדית וודאי לא להעדפת משקלה על פני עדות מהימנה, עם או בלי תצהיר נלווה, וודאי כשהתצהיר מצויין ע"י הועדה.
9. לאור האמור נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה . בעת טעות משפטית רשאי בית הדין להתערב בהחלטתה, שכן הוועדה טענה ש"משקל הריאות נוטה לחובת המערער ולזכות שירות התעסוקה משקל ראיות בתיעוד הרשומה המוסדית גובר על עדות המערער ומשום כך הוועדה לא יכולה לאשר הרשמה ברצף התייצבותי בלשכה בגין השבוע שבין 25-31.8.19". אולם בפני הוועדה לא עמדה רשומה מוסדית למועד זה ,אלא לתאריכים אחרים , לעומת זאת עמדה בפניה עדותו ותצהירו שלא נפסלו מהותית מבחינת אמינות.

סוף דבר

1. אין חולק גם לדעת הוועדה המערער היה נוכח פיזית בשירות התעסוקה ביום 25.8.19. כלומר קיים פיזית את חובת ההתייצבות במועד זה. בנסיבות אלה יש להכיר בהתייצבותו גם אם לא נרשמה ויש להעדיפה על פני העדר רשומה מוסדית. המסקנה העולה היא כי יש לאשר לו את תשלום חודש אוגוסט 2019 במלואו.
2. הערעור מתקבל. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' חשוון תשפ"ג, (30 אוקטובר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.