רקע וטענות הצדדים, בקצירת האומר

1. בפני תביעה קטנה מיום 25.4.22 על סך 6,800 ₪.
2. לטענת התובע, בשנת 2017 בוטל רישיון הנשק של התובע בהמלצת הנתבעת, בעקבות תלונות שהוגשו נגדו. שוטר מטעם הנתבעת לקח את האקדח מהתובע והאקדח הופקד אצל הנתבעת. תוקף ההפקדה הוארך מעת לעת ע"י השוטר אורן חזן בידיעתו כי התובע פועל לחידוש רישיון הנשק. התוקף האחרון הרשום היה 1.6.21 וביום 20.6.21 אחראי הנשקייה אלעד ארץ של הנתבעת העביר את האקדח לשם חילוטו. הדבר נודע לתובע ביום 13.7.21 עת הגיש פנייה לנתבעת להארכת תוקף ההפקדה של האקדח. בקשת התובע לחידוש רישיון הנשק נדחתה על ידי המשרד לביטחון פנים עקב התנגדות הנתבעת ועד היום התובע לא זכה למענה על הערר שהגיש בהקשר.

אחראי הנשקייה שהעביר את האקדח לחילוט ללא אישור של גורם מוסמך שגה. משכך מבקש כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 3,500 ₪ בגין עלות האקדח, סך 1,800 ₪ בגין עלות טיפול משפטי, סך 1,500 ₪ בגין עוגמת נפש.

1. לטענת הנתבעת, חילוט הנשק של התובע נעשה כדין ועל פי נהלי המשטרה. די בזאת כדי לסלק את התביעה על הסף בהעדר עילה.
2. ביום 12.9.22 התקיים דיון הוכחות בהקלטה. הפרוטוקול אשר הוקלד נסרק לנט המשפט והועבר לעיוני היום – 28.9.22. בהמשך לזאת, ניתן פסק דין זה.

דיון והכרעה

1. התובע, אשר הינו בבחינת "המוציא מחברו", לא הוכיח כי עלות האקדח הינה 3,500 ₪ כפי טענתו. כמו-כן לא הוכיח כי שילם 1,800 ₪ בגין עלות טיפול משפטי.
2. התובע ידע כי תוקף ההפקדה האחרון הרשום היה 1.6.21 (סע' 6 לכתב התביעה), אולם הגיש פנייה לנתבעת להארכת תוקף ההפקדה של האקדח רק ביום 13.7.21 (סע' 15 לכתב התביעה). אילו היה מגיש פנייה מתאימה לנתבעת, מבעוד מועד, ייתכן והאקדח לא היה מועבר לחילוט.
3. כשם שהתובע פעל מול המשרד לביטחון פנים והגיש בקשה לחידוש רישיון נשק (סע' 9 לכתב תביעה) – היה עליו להסדיר מול הנתבעת את הארכת תוקף ההפקדה של האקדח.
4. התובע היה ער לכך, עוד ביום 13.6.17, עת חתם על טופס קבלה על נשק מופקד, כי הודעה נוספת בדבר חילוט או השמת כלי הירייה, לא תישלח. טענת התובע לפיה "..שוטר אמר לי תחתום, חתמתי, אני לא מסתכל על האותיות..", "..אני מכיר את הנייר. אני לא התעמקתי..." – אינה מתקבלת(ראו חקירת התובע בעמ' 5, שו' 18-19 ושו' 31 לפרו').
5. אין לתובע אלא להלין על עצמו בכך שהסתמך על כך שתוקף ההפקדה יוארך על ידי השוטר חזן משום, שלטענת התובע, הוא יודע כי התובע פועל לחידוש רישיון הנשק. עובדת כך שבוצעו חילופי גברי בתפקיד אחראי הנשקייה, אינה פוטרת את התובע מלדאוג לקניינו. ברי כי לא מחובתה של המשטרה לעדכן את התובע בחילופי תפקידים (ראו חקירת התובע בעמ' 7, שו' 6-10 לפרו').
6. ודוק - המשטרה פעלה לפי נוהל חילוט נשק (ראו נספח א' לכתב הגנה) – וזאת לאחר שמשך תקופה לא מבוטלת אפשרה את הארכת תוקף ההפקדה על מנת לסייע לתובע. (ראו חקירת מר אורן חזן, עמ' 8 ואילך לפרו' וכן חקירת מר אלעד ארץ, עמ' 20 ואילך לפרו' וכן חקירת מר יובל שוקר, עמ' 33 ואילך לפרו').
7. די במפורט מעלה על מנת להורות על דחיית התביעה.
8. בהמשך למפורט מעלה, ולאחר עיון בתיק ושמיעת העדים אני קובעת כי דין התביעה להידחות. לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

סוף דבר

1. התביעה נדחית.
2. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ג, 28 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.