מבקשים שחר יטי גבע

אורן חכם

ע"י ב"כ עו"ד יוחי גבע

נגד

משיבה אסם תעשיות מזון בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד עמית עידו

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") המוגשת מטעם המבקשים והמשיבה להלן: "בקשת ההסתלקות").

במוקד ההליך- קפסולות קפה אספרסו קלוי וטחון סטארבקס pike place המשווקות על ידי המשיבה ( להלן: "המוצר").

ליבת בקשת האישור, בטענה להפרת הוראות הדין לעניין כיתוב מטעה על גבי אריזת המוצר, עת סומן על אריזתו "נטול קפאין" למרות שבפועל הכיל קפאין.

רקע

1. ביום 29.4.2022 הגישו המבקשים (להלן: "המבקשים") כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה") תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור").

לטענת המבקשים, המשיבה (להלן: "המשיבה" או "אסם") שיווקה את המוצר, קפסולות קפה אספרסו קלוי וטחון סטארבקס pike place, המכיל קפאין, כאשר סומן על אריזתו "נטול קפאין". כתוצאה מהסימון המטעה, גרמה המשיבה לרבבות צרכנים לצרוך קפאין בניגוד לרצונם המובהק.

1. המשיבה טרם הגישה תשובתה לבקשת האישור. בבקשת ההסתלקות צוין כי ב"כ המשיבה פנה לב"כ המבקשים ועדכן אותו בפרטים הבאים: המדובר במוצר המיוצר בחו"ל ומיובא לישראל על ידי המשיבה. עקב שגגה, בתווית הסימון בעברית המודבקת על גב המוצר בארץ הייצור, התווסף בשגגה ובאותיות קטנות הכיתוב: "נטול קפאין". כיתוב זה לא מופיע בחזית המוצר. להבדיל מקפסולות הקפה נטולות הקפאין, המסומנות כנטולות קפאין באופן בולט וברור בחזית האריזה.

השגגה נפלה בשתי אצוות ייצור בלבד שיבואו לישראל, ומיד עם היוודע הדבר - וכמצויין בבקשת האישור - פעלה המשיבה ליידוע הצרכן ללא דיחוי , לאיסוף האריזות שיצאו לשיווק ופרסום הודעה לצרכנים בשלל אמצעי התקשורת, הודעה שאף היא צורפה לבקשת האישור.

בהינתן האמור ובשים לב לתיקון המהיר, הרי שמספר האריזות נושאי המדבקה השגויה נמוך, וודאי לא כזה המצדיק ניהול הליך ייצוגי.

בקשת ההסתלקות

1. על רקע זאת, ומבלי שצד מודה בטענות משנהו, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר הסתלקות, כמפורט להלן:
   1. המשיבה תרענן ותחדד את נהליה בכל הקשור לסימון מוצרים, בייחוד מוצרי הקפה.
   2. המשיבה תתרום מוצרים לארגון לתת בשווי 40,000 ₪.
2. בהינתן האמור, הוסכם כי אין עוד צורך בהמשך ניהול ההליך. משכך, ומתוך רצון לחסוך זמן שיפוטי יקר, הצדדים הסכימו כי המבקשים יסתלקו מבקשת האישור ותביעתם האישית תידחה.
3. לעניין מתן גמול ושכר טרחה, הוסכם כי המשיבה תשלם למבקשים גמול על סך 10,000 ₪; החזר החלק הראשון של האגרה על סך של 5,544 ₪; וכן שכר טרחה לבא כוחם על סך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.
4. בנוסף, מבוקש מתן פטור מהחלק השני של האגרה.
5. בנסיבות העניין, מבקשים הצדדים לפטור אותם מפרסום ומשלוח הודעה אודות הגשת הודעת הסתלקות.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בתובענה, בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, מצאתי כי דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

המסגרת הדיונית

1. הליך ההסתלקות המוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מורכב משני שלבים:

בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך התייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפרסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

1. בבואו לדון בבקשת ההסתלקות, על בית המשפט לבחון את סיכויי בקשת האישור והתובענה. ככל שמדובר בבקשה בעלת סיכוי גבוה להתקבל, יתכן כי בית המשפט יורה על החלפת התובע המייצג ו/או באי כוחו. מאידך גיסא, ככל שמדובר בבקשה שהייתה מלכתחילה בקשת סרק, אשר ממילא לא היה מקום להגישה, יתכן כי בית המשפט לא ייעתר לפסיקת גמול למבקש והוצאות שכ"ט עו"ד לבאי כוחו.

אישור בקשת ההסתלקות

1. במסגרת בקשת ההסתלקות, עלה כי המשיבה פעלה זה מכבר לתיקון השגגה שנפלה מלפניה, וכן הוסכם על חידוד נהלים בכל הקשור לסימון מוצרים.
2. בהינתן האמור, נראה כי הושגה מטרתו העיקרית של ההליך ומתייתר הצורך בהמשך בירורו.

קבלת בקשת ההסתלקות בשלב זה תייתר את הצורך בניהול ההליכים, תחסוך טרחה ועלויות משמעותיות לצדדים ותפחית מהעומס המוטל על בית המשפט.

לאור האמור, נחה דעתי כי ההסדר מהווה פתרון הוגן, הולם וראוי לסיום המחלוקת.

על כן, הריני מקבלת את בקשת ההסתלקות.

גמול ושכר טרחה

1. סעיף 16 לחוק קובע כי כל טובת הנאה בקשר להסתלקות טעונה אישור של בית המשפט. במסגרת זאת, ישקול בית המשפט באם הראתה התובענה עילת תביעה לכאורה; וכן יבחן את התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה.
2. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, ככלל, אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו במסגרת בקשת הסתלקות, אולם יהיו מקרים חריגים, בהם בנסיבות המתאימות יהיה אפשר להיעתר לבקשת הסתלקות מתוגמלת (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול נ' סונול בע"מ (5.8.18), להלן: "עניין סונול"). השיקולים העיקריים אותם יש להביא בחשבון הם: עילת תביעה לכאורה ותועלת לחברי הקבוצה, כאשר על התועלת להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. כמו כן יש לבחון את הפער בין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעד שניתן לקבוצה במסגרת בקשת ההסתלקות, וכן לבדוק את שאלת נחיצות ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה. במקביל, על בית המשפט לבחון גם שיקולי רוחב, היינו כיצד ההכרעה בבקשת ההסתלקות תשפיע על מוסד התובענה הייצוגית, לרבות שימת לב לשאלת הנציג, שכן משהגיע התובע הייצוגי להסכמה, אין עוד מי שישמיע את קולם של חברי הקבוצה שההסדר אינו משרת את עניינם (סעיף 27 לפסה"ד בעניין סונול).

בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות. נקבע כי יש לעשות כן לאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שהובהר, כי אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת. פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, ניתן וראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך ובניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך.

כאשר מדובר בפסיקת שכר טרחה ניתן להביא בחשבון אף את ההוצאות שהוציא בא כוח המייצג, האופן בו ניהל את ההליך, והפער שבין הסעדים שהתבקשו לבין אלה שנפסקו בסופו של יום לטובת חברי הקבוצה (סעיף 29 לפסה"ד בעניין סונול).

לעניין שיעור הסכומים שיש לפסוק כגמול ושכר טרחה, נקבע, כי יש משמעות אף ליצירת מדרג מבחינת שיעור הסכומים, בהתאם לשלב בו הסתיים ההליך וכן בהתאם למידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. המטרה היא "להשיא את התועלת לקבוצה מההליך הייצוגי, ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות בעלות ערך ציבורי" (סעיף 29 סיפא לפסה"ד בעניין סונול).

מן הכלל אל הפרט

1. על פני הדברים וככל שהדבר נצרך להכרעה בסוגיה זו, נראה כי בקשת האישור גילתה עילת תביעה לכאורה, שכן המשיבה הודתה בשגגה שנפלה, ובשיווק המוצר תוך הכיתוב המטעה, ולו לתקופה מוגבלת ובכמות מוגבלת.

בצד האמור, נוכח התנהלות המשיבה אשר מיהרה לתקן את הנדרש עוד קודם להגשת בקשת האישור, כשלעמדתה מספר האריזות נושאי המדבקה השגויה היה נמוך, ספק אם היה ראוי לנהל הליך הייצוגי.

1. אשר לתועלת- בהתאם לפסיקה, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלבנטית לחברי הקבוצה. אחת מאמות המידה העשויה לסייע בעניין זה היא שאלת נחיצותו של ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה (ס' 26 לפסה"ד בעניין סונול, לעיל).

בענייננו, נראה כי לא ההליך דנן הוא שהביא לתיקון השגגה שנפלה לפני המשיבה, שכן ההודעה מטעמה לציבור הצרכנים בדבר גילוי התקלה, צוינה כבר במסגרת בקשת האישור. משמע, המשיבה פעלה לתיקון השגגה עוד בטרם הוגשה בקשת האישור, וודאי שלא כפועל יוצא מהגשתה.

בנוסף, לא נטען, ומטבע הדברים אף לא הוכח, כי נעשתה פנייה מוקדמת מטעם המבקשים למשיבה. הימנעות מפנייה מוקדמת עשוי להוות שיקול במכלול השיקולים לפסיקת גמול ושכר טרחה, במקרים בהם ברור כי אילו נעשתה, היה הדבר חוסך ניהול ההליך כולו (ור' עוד בעניין סונול), ולא מן הנמנע כי כך היה במקרה זה.

אל מול אלה, במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, התחייבה המשיבה לתרום ממגוון מוצריה, בשווי של 40,000 ₪, לטובת ארגון "לתת", ובכך קמה תועלת.

בנסיבות האמורות, יש להיעתר לבקשה ליתן גמול ושכר טרחה, אולם באופן מופחת מהמבוקש.

1. בשים לב לקיומה של עילת תביעה לכאורה, נוכח עבודת ההכנה של המבקשים ובא כוחם, לאור התועלת שתהא לציבור ולחברי הקבוצה בגין בקשת ההסתלקות, כן החיסכון במשאבי המערכת השיפוטית, ומנגד בהתחשב בנימוקים שצוינו לעיל, מצאתי לנכון לאשר גמול למבקשים על סך 5,000 ₪, ושכר טרחה לבא כוחם על סך 16,000 ₪, בתוספת מע"מ.

אגרה

1. הצדדים הסכימו כי המשיבה תשיב למבקשים את החלק הראשון של האגרה.

באשר לחלק השני של האגרה – לאחר עיון, בהינתן כי טרם כל נערך דיון בבקשת האישור, ובשים לב כי טרם הוגשה תשובה לבקשת האישור, הריני נעתרת לבקשה ומורה על מתן פטור מהחלק השני של האגרה.

חליף ופרסום

1. הדעה הרווחת בפסיקה קובעת כי כאשר ההסתלקות היא לפני אישור בקשת האישור, ההחלטה האם להחליף את המבקש המסתלק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. היינו, בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן. לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

במקרה הנדון, סבורתני כי אין הצדקה להטיל על הצדדים עלויות נוספות הכרוכות בפרסום. מדובר בבקשה שהוגשה בשלב מקדמי, בטרם נערך דיון מהותי בבקשה לאישור, פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין ואינו מונע מאחרים לנקוט הליכים כנגד המשיבה. מהטעמים שפורטו לעיל, מוצה ההליך ואיני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשים אחרים או להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר

1. הריני מאשרת את הסתלקות המבקשים מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקשים נדחית.

המשיבה תשלם למבקשים גמול על סך של 5,000 ₪; ושכר טרחה לבא כוחם על סך של 16,000 ₪, בתוספת מע"מ.

המשיבה תצרף לתרומה המוסכמת גם את ההפרש בין הסכומים שנאותה לשלם כגמול ושכר טרחה לבין אלה שאושרו כאמור.

הגמול ומחצית שכר הטרחה, ישולמו בתוך 30 יום.

יתרת שכר הטרחה תשולם לאחר הודעת עדכון, הכוללת הצגת אסמכתאות, המעידות כי בוצעו התחייבויות המשיבה, הן לעניין חידוד הנהלים והן לעניין מתן התרומה, כאמור.

ניתן פטור מתשלום החלק השני של האגרה.

ב"כ המבקשים ימציא העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

התיק ייסגר.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשפ"ב, 14 יולי 2022, בהעדר הצדדים.