לפניי בקשת הנתבע לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו באם תדחה התביעה.

ראשיתו של ההליך בשטר חוב על סך 100,000 ₪ שהגיש התובע לביצוע.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר במסגרתה טען, בין היתר, שחתם על מסמך לצורך הבטחת פירעון שיק בסך 17,500 ₪ אשר נפרע זה מכבר, וכי הסכום שמולא בשטר אינו נכון וגם הרישום כי השטר ניתן בתמורה לסחורה שסופקה אינו נכון.

עם הגשת ההתנגדות הועבר ההליך לבית המשפט וביום 26.10.22 התקיים בפניי דיון בהתנגדות במסגרתו הוסכם כי תינתן לנתבע רשות להתגונן.

בבקשה שלפניי טוען הנתבע שהתובע תושב שטחי הרשות הפלסטינית ולא ידוע אם יש לו נכסים בשטח מדינת ישראל מהם ניתן יהיה להיפרע באם יושתו עליו הוצאות משפט. לטענתו, נוכח היותו תושב זר והקושי האובייקטיבי לגבות הוצאות במצב כזה, יש לחייבו בהפקדת ערובה.

התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, אין לראות בהיותו תושב חוץ שיקול יחיד ומכריע לחיובו בערובה ויש להביא בחשבון גם שיקולים נוספים כגון סיכויי ההליך, מורכבותו ומיהות הצדדים תוך הבאה בחשבון של זכות קניינו.
בתגובתו מתייחס התובע לקושי הברור בגביית הוצאות מתושב זר, אך טוען שיש להניח על כפות המאזניים מנגד את נעילת שערי בית המשפט אם יידרש להפקיד ערובה ולהעדיף את זכותו להבאת עניינו בפני בית המשפט.

תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 מסדירה את עניין החיוב בהפקדת ערובה ומקנה לבית המשפט סמכות לחייב תובע בהפקדת ערובה לשם תשלום הוצאותיו של נתבע.
התקנה אינה מפרטת את הנימוקים והשיקולים הנדרשים בעניין ובהקשר זה.

ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 647, 650 נסקרו הכללים שהתגבשו בפסיקה בנוגע לחיוב בהפקדת ערובה וביניהם מקרה בו התובע מתגורר בחו"ל ולא הצביע על נכסים הנמצאים בארץ מהם יוכל הנתבע להיפרע ככל שהתביעה תדחה.
ברע"א 2164/04 מדינת ישראל נ' עיזבון באסל, פ"ד נח (5) 865 נקבע כי ההלכה בדבר חיוב בהפקדת ערובה במקרה של תובע המתגורר מחוץ לתחום השיפוט, יפה גם לעניין תושבי הרשות הפלסטינית אשר נחשבים, לצורך העניין, כתובעים המתגוררים בחו"ל.

בית המשפט הדן בבקשה להפקדת ערובה נדרש לאזן בין האינטרסים המנוגדים של התובע ושל הנתבע. מחד, עליו לדאוג כי גם תובע עני ובכללם פושט רגל וחברה בקשיים יוכלו לזכות לסעד משפטי המגיע להם ומאידך על בית המשפט לשוות לנגד עיניו גם את הנתבע אשר בסופו של הליך יקר ומייגע עלול למצוא עצמו בפני שוקת שבורה ובחוסר יכולת לממש את ההוצאות שתפסקנה לזכותו.

בענייננו, אין מחלוקת באשר להיותו של התובע תושב חוץ ובתגובתו לבקשה לא ציין התובע קיומם של נכסים בשטח המדינה מהם ניתן יהיה להיפרע במקרה שהתביעה תדחה.

משכך, ובהתאם לעמדת הפסיקה שהכירה בתושבות חוץ כגורם מצדיק הפקדת ערובה, אני סבורה כי יש מקום להורות על הפקדה כתנאי לניהול ההליך, אולם באיזון בין זכויות הצדדים, יש לקבוע שיעור הפקדה כזה שלא יחסום בפני התובע את יכולתו לנהל את תביעתו.

לאור זאת, ובהביאי בחשבון את סכום התביעה מחד, ואת העובדה שמדובר בעילה שטרית והחזקות הקיימות מאידך, ונוכח השאיפה שלא למנוע מהתובע את הגישה לערכאות, אני קובעת כי תנאי לניהול ההליך הינו הפקדת ערובה בסך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 30 ימים מהיום.

עם ביצוע ההפקדה, תוגש הודעה מתאימה.

54

ניתנה היום, ג' כסלו תשפ"ג, 27 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.