בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, כב' הרשמת הבכירה פריי, מיום 24.4.2022 בת"ק 8768-01-22 במסגרתו התקבלה באופן חלקי תביעת המבקשים ונדחתה תביעת המשיב.

ברקע ההליך עבודות שיפוץ שבוצעו על יד המשיב בחדר האמבטיה בבית המבקשים.

המבקשים טענו לביצוע עבודות באיכות ירודה, כמו גם אי השלמתם.

המשיב טען כי העבודות בוצעו במלואן ובאיכות התואמת את ההזמנה, אך התמורה לא שולמה במלואה.

במסגרת פסק הדין נמצא לאמץ את טענות המבקשים באשר לקיומם של ליקויים מהותיים בעבודת המשיב, כמו גם לדחות את טענות המשיב באשר לזכאותו לקבלת תוספת תמורה.

הוסיף בית המשפט קמא ופסק כי הגם שהמבקשים הוכיחו כי העבודות לא הושלמו ולא בוצעו כדבעי, עלה מתוך העדויות כי חלק מהליקויים אינם תוצאה של עבודות אותן ביצע הנתבע או כאלה אשר לא ניתן היה לקבוע האם הנתבע הוא האחראי להיווצרותם.

כפועל יוצא, נקבע שיעור הפיצוי על דרך של אומדנה.

במסגרת בקשת רשות הערעור ביקשו המבקשים לאמץ את מסקנותיו של בית המשפט קמא בכל הנוגע לחבות המשיב כמו גם דחיית טענותיו באשר לזכאותו לתמורה נוספת. עם זאת, הוסיפו המבקשים וטענו כי שגה בית המשפט קמא מקום בו לא פסק כי המשיב יוסיף וישלם את מלוא שיעורו של הנזק שנגרם להם, כמפורט בחוות דעתו של המומחה מטעמם, וזאת מקום בו המשיב לא הציג חוות דעת נגדית או ראיות אשר יכול והיה בהן כדי לכרסם בטענות המבקשים.

עוד נטען כי שגה בית המשפט קמא עת פסק להם פיצוי על דרך של אומדנה, מקום בו בחלק הארי של הליקויים, נטענו טענותיהם כלפי המשיב עוד בזמן אמת, וכי הליקויים אליהם התייחס המבקש כאלו שאינם באחריות המשיב, היו הליקויים המינוריים אשר משמעותם הכלכלית הינה זניחה.

במסגרת תשובת המשיב עתר זה לדחייתה של בקשת רשות הערעור מקום בו לשיטתו לא אך שלא מתקיימים תנאי הוראות הדין לצורך התערבותה של ערכאת הערעור בפסק דינו של בית המשפט קמא, אלא כי חסד עשה בית המשפט קמא עם המבקשים עת לא דחה את תביעתם מקום בו במסגרת חוות הדעת אשר הוגשה מטעמם, לא נעשתה אבחנה בין ליקויים בנכס אשר מקורם בעבודות שבוצעו על ידי המשיב לאלו שלא בוצעו על ידו, וכן לא הובהר ביחס לחלק מהפריטים האם הליקויים מתייחסים לנכס בכללותו או למקום פרטני.

הוסיף המשיב וטען כי ביחס לחלק מטענות המבקשים במסגרת בקשת רשות הערעור אין כל אחיזה בראיות אשר הוגשו לבית המשפט קמא, לרבות לעניין התנהלות הצדדים להליך.

לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לבקשת רשות הערעור ולתשובה, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. טעמיי להלן;

בהתאם להלכתו של כב' בית המשפט העליון, מידת התערבותה של ערכאת הערעור בפסקי דין אשר ניתנו על ידי בית המשפט לתביעות קטנות, מצומצמת ותעשה אך מקום בו הטעות או הכשל , ברורים ועולים מתוך הפסק.

על אלו יש להוסיף את ההלכה המנחה על פיה, לא בנקל תמצא ההצדקה להתערבות בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית אשר שמעה את הראיות והתרשמה מעדים באופן בלתי אמצעי. (ראה המלומד א. גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי, רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח (פורסם; 20.5.2015); רע"א 4570/16 "אורון אסולין" תיירות , נופש, אירועים נ' בן חיים (פורסם; 05.9.2016))

בתיק זה, לא מתקיימים החריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור וזאת לא בהיבט הראייתי - עובדתי, ולא בהיבט מסקנותיו של בית המשפט קמא.

פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הוא בבסיסו ובמהותו, פסק דין עובדתי, במסגרתו בחן בית המשפט קמא את גרסת המבקשים, כמו גם את חוות הדעת אשר הוגשה על ידם, ומצא כי לא ניתן לאמץ את חוות הדעת, כפי שהוגשה וזאת הן בשל סימני שאלה המתייחסים להיקפם של חלק מהליקויים, כמו גם לשאלת הקשר בין הליקוי שאותר לעבודות אשר בוצעו על ידי המשיב.

העובדה כי המבקשים סבורים כי רכיב זה או אחר הינו "מינורי" אין בה כדי להקים הצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור, וזאת אף קודם שאדרש לשאלת המשמעות או ההשלכה של הכללת רכיבים שאינם כלולים במסגרת התקשרות הצדדים על ההכרעה בסוגיית היקפו של הנזק.

זה המקום לציין כי אני ערה לכלל טענות המבקשים לעניין העדרה של חוות דעת מטעם המשיב או התנהלות הצדדים במסגרת ההליך.

עם זאת, אין בנקוב כדי לאיין שתי נקודות מוצא: האחת – כי נטל ההוכחה והבאת הראייה מוטל על המבקשים, כמי שפתחו בהליך, ובבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה".

האחרת – כי חוות דעת, כשמה כן היא. אין היא בגדר חלופה לשיקול דעתו של בית המשפט, ובדין בחן בית המשפט קמא את הנקוב בחוות הדעת תוך מתן הדעת גם להסכמות בין הצדדים, כמו גם שאלת היקפן של העבודות והיקף הליקויים.

לעניין זה, חלק לא מבוטל מפסק דינו של בית המשפט קמא מבוסס על הכרעות עובדתיות, ועניינו התרשמות הערכאה הדיונית המבררת מהראיות והעדויות. מקום בו לא ניתן להורות כי נפלה שגגה בהכרעה המשפטית המבוססת על אותן קביעות עובדתיות ומקום בו קודם התערבות בפסק דין אשר עניינו הערכת הנזק על בסיס אומדנה - לנהוג משנה זהירות , איני מוצאת להתערבות ערכאת הערעור.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ₪ אשר יועברו לידיו מתוך העירבון. היתרה תושב למפקידים.

המזכירות תתבקש להמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' סיוון תשפ"ב, 06 יוני 2022, בהעדר הצדדים.