לפניי בקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה.

לאחר שעיינתי בכלל טיעוני הצדדים שבכתב ובתיעוד הרפואי, מצאתי כי דינה להידחות.

התובע, יליד 1989, נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 3.11.20. מן התיעוד הרפואי עלה כי התובע התלונן על אודות כאבים בגב תחתון, חזה, צוואר ומותן שמאל .

גם לאחר ששבתי ובחנתי את התיעוד הרפואי, לא מצאתי כל תיעוד באשר למגבלת תנועה. אין כל רצף טיפולי. אין סממן להחמרה. אין כל ממצא רפואי המלמד על קיומה של ראשית ראיה לנכות.

בית המשפט אמנם מצווה לנקוט גישה מקילה בבקשות מעין אלה, ובדין, על מנת שלא לחסום תובע מהוכחת נכותו הנטענת, ולו נכות זמנית היא [השוו: רע"א (מרכז) 17798-03-21 י.ב. נ' שירביט חברה לביטוח (מיום 16.3.21)]. במקרה הצורך אף מושת שכ"ט המומחה, כולו או חלקו, על התובע.

עם זאת, לא מצאתי בנסיבות אף לא את המעט הנדרש לשם קבלת הבקשה. גישה מקלה אין משמעה ריקון מתוכן של הדרישה בדבר קיומה של ראשית ראיה לנכות. זו האחרונה בגדר תנאי שבלעדיו אין.

דחיית בקשת תובע למינוי אינה שכיחה כלל ועיקר ותהא באין מנוס. עם זאת, לעיתים תהא מוצדקת, כפי הנסיבות דנן.

הבקשה נדחית.

מורה על הגשת תחשיבים. תחשיב התובע יוגש בתוך 30 יום. תחשיב הנתבעת יוגש בתוך 30 יום לאחר מכן.

תז"פ בעוד 30 יום.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשפ"ג, 15 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.