במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, ועל יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום שתוקן, הורשע הנאשם באיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: החוק), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 ונהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"ט – 1969.

כתב אישום המתוקן

1. על פי העובדות ביום 29.04.2022 בשעת לילה מאוחרת, נהג הנאשם ברכב במהירות באזור השוק העירוני ביישוב רהט, בכך שעשה "חראקות" מספר פעמים, נהג את רכב בצורה סיבובית כך שהרכב נע מצד לצד עד שלבסוף עזב את המקום. מיד ובסמוך לכך, נהג הנאשם לכיוון הכניסה ליישוב רהט, ביצע פרסה וחזר, אלא שאז, שוטר אייבק קנמאת שנהג ברכב משטרתי חסם את נתיב הנסיעה של הנאשם והשוטר מור כליפה נעמד על המדרכה במקביל לנתיב הנסיעה וסימן לנאשם באמצעות פנס לעצור את הרכב. הנאשם בתגובה, הסיט את הרכב מנתיב הנסיעה תוך שעלה חלקית על המדרכה עליה עמד השוטר מור שנאלץ לזוז לאחור, והנאשם ברח מהמקום תוך שהוא נוהג ברכב. בהמשך, הגיע הנאשם עם הרכב לחניון עפר ביישוב, החנה את הרכב, יצא מתוכו והחל בבריחה רגלית בעוד השוטרים ממשיכים במרדף אחריו. הנאשם סירב לקריאת השוטר שליו קדושים לעצור והמשיך לברוח עד שנעצר על ידי השוטר דניאל כהן ששלח רגלו לכיוון הנאשם והפילו ארצה. במעמד זה, ותוך שניסה לקום במטרה לברוח, איים על השוטר שליו בכך שאמר לו "אל תדאג אני זוכר את הפרצוף שלך, עוד שעה שעתיים אני משתחרר, בוא בוא לאוזן... ". בהמשך, ותוך שהוא מנסה להגיע למצלמה שעל גופו של השוטר אייבק קנמאת, איים הנאשם בכך אמר לו כי לא משנה כמה ישב בכלא הוא ייצא, יחפש וימצא אותו ואז יראה לו מה זה.

במעשיו המתוארים לעיל, נהג הנאשם בדרך נמהרת ורשלנית והפריע לשוטרים בעת מילוי תפקידם.

טיעוני הצדדים לעונש

2. ב"כ התביעה, עו"ד שגיא אבנעים, הגיש את רישומו הפלילי והתעבורתי של הנאשם וגזה"ד מת"פ 51538-11-19 נשוא מאסר מותנה בן 4 חודשים, וגז"ד מת"פ 14982-07-20 נשוא מאסר מותנה בן 3 חודשים ( ת/1, ת/2, ת/3 ות/4).

ב"F המאשימה עמדה על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו נוגעים בראש ובראשונה לבטיחות משתמשי הדרך, לצורך לשמור על הוראות החוק ולביטחונם הפיזי והנפשי של השוטרים, ועתרה לקבוע את מתחם העונש בין 12 -24 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ המאשימה טענה לחומרת מעשיו של הנאשם המתבטא בכך שלא רק שלא נשמע להוראות השוטרים, אלא כי נהג באופן פרוע וסיכן את משתמשי הדרך, והגדיל לעשות ולאחר שנעצר על ידי השוטרים, החל להימלט ואז אף איים בצורה חמורה בפגיעה בשני שוטרים. נטען לרף גבוה של איומים כלפי אנשי חוק שעה שהם מנסים למנוע את הפגיעה באזרחים ביישוב ברהט שהייתה עלולה להתרחש נוכח נהיגתו של הנאשם. עתרה להפעיל את שני המאסרים המותנים במצטבר לכל עונש שיושת על הנאשם ובנוסף לכך, להשית עליו ענישה נלווית.

3. ב"כ הנאשם, עו"ד אבו עבייד, טען כי הרף התחתון לו עתרה התביעה גבוה למדי ולא נמצא לו תימוכין בפסיקה ולמעשה מדובר "ב"שליפה מהמותן". ב"כ הנאשם עמד על ההבדלים בין עבירה של נהיגה בקלות ראש שהינה בעלת מאפיינים תעבורתית שחומרתה פחותה מעבירה של נהיגה פוחזת שהינה בעלת אופי פלילי מובהק. ההגנה טענה למתחם עונש אחד לכלל העבירות וכזה שינוע בין חודש או חודשיים ועד ל 6 חודשי מאסר בפועל. בתימוכין הפנה הסנגור לת"פ 5693-08 שם הורשע נאשם בנהיגה בקלות ראש והעלבת עובד ציבור ועונשו נגזר לחודשיים מאסר על תנאי וקנס כספי. הפנה לתת"ע 3265-04-12, שניתן בשנת 2015 שם הורשע הנאשם בנהיגה בקלות ראש. עוד הפנה לת"פ 2641-08-13, שם הורשע הנאשם בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות, הפרעה לשוטר, נהיגה ברכב ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח, והרף התחתון של מתחם העונש ההולם נקבע לחודשיים ועונשו של הנאשם נגזר ל 4 חודשי מאסר בעבודות שירות. אשר לאיומים שהפנה הנאשם כלפי השוטרים טען כי לא מדובר בתוכן ספציפי, וכי צפייה בסרטוני מצלמות הגוף מלמדים כי אלה אינם חמורים כפי שבקשה התביעה להציג. באשר לעונשי המאסר על תנאי התלויים מעל ראשו של הנאשם בקש להפעילם בחופף תוך שציין כי אחד מהמאסרים המותנים הושת על הנאשם בשנת 2019 והוא ישן יחסית. עוד בקש בהקשר זה להביא בחשבון כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר.

דיון

מתחם העונש ההולם

4. קביעת מתחם העונש ההולם יעשה בהתאם לעקרון ההלימה ולשם כך אתחשב "בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה" הכל על פי הנסיבות הקונקרטיות של האירוע.

הערכים החברתיים המוגנים בבסיס איסור עבירה של נהיגה בקלות ראש, כמו בנהיגה פוחזת, הם שמירה על בטחונו של הציבור המשתמש בדרך, הנוהגים ברכב והולכי הרגל. אין צורך להכביר מילים בדבר הסיכונים הרבים הטמונים מעצם נהיגה ברכב, בהינתן כי כלי רכב יכול לשמש ככלי משחית העלול לגבות קורבנות בנפש עת נעשה בו שימוש רע ופוחז.

עבירות נגד שוטרים מצביעות בעיקר על היעדר מורא מהחוק ומנציגיו – אנשי המרות – שוטרי משטרת ישראל. הערכים החברתיים שבסיס האיסור על עבירות נגד שוטרים נועדו לא רק לשמור על שלומם וחירות פעולתם של שוטרים אשר עוסקים במלאכת אכיפת החוק; אלא מניעת הפגיעה ביכולתם למלא את תפקידם, בין היתר, לשמור על שלום הציבור והסדר הציבורי, וכדברי בית המשפט בע"פ 5214/13 מחמוד סרחאן נ' מדינת ישראל (30.12.2013):

" יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. "מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות" (ענין מוסא, שם) [...] מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין עבירות אלימות נגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה (רע"פ 5940/06 גל נ' מדינת ישראל (18.12.2006); ענין מוסא, שם)".

בבחינת נסיבות ביצוע העבירות והאירוע בכלל יש לתת משקל לחומרא לאופן נהיגת הנאשם את הרכב בשוק העירוני של היישוב רהט. שעת לילה מאוחרת שבה סביר להניח כי השוק לא עמוס כלל, עם זאת, ביצוע שימוש רע ופוחז בדמות "חארקות" ונהיגה סיבובית לא רק שהינה מתריסה אלא מצביעה במובהק על כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו של נהג הרכב, על העדר אכפתיות והעדר מורא מחוק ומשרתיו. הדברים מקבלים משנה תוקף עת נדרשו השוטרים לבצע חסימה בנתיב נסיעתו של הנאשם באמצעות רכב משטרתי, כשהשוטר מור כליפה נעמד על המדרכה במקביל לנתיב הנסיעה וסימן באמצעות פנס לנאשם לעצור את הרכב.

הנאשם לא הוטרד מעצם העובדה כי נתיב נסיעתו חסום באמצעות רכב משטרתי ושוטרים שמאותתים לו לעצור, ובקלות בלתי נסבלת, הסיט את רכב מנתיב הנסיעה ותוך שעלה חלקית על המדרכה עליה עמד השוטר מור שנאלץ להסיט גופו לאחור, המשיך בדרכו, כאילו ונוכחותם של גורמי אכיפת החוק לא היו שם,. הנאשם יצר לא רק יצר סיכון לתאונה עצמית , אלא לפגיעה בשוטר מור וכלי. מעשי הנאשם מחמירים עת הוא בורח מהשוטרים שהורו לו לעצור עד שנאלצו לדלוק אחריו. הנאשם המשיך בבריחתו מהשוטרים גם לאחר שעצר את הרכב ורק לאחר מרדף אחריו, ותושיית השוטרים נעצר. גם בשלב מעצרו מוסיף הנאשם ומחמיר מעשיו עת איים על כל אחד משני השוטרים שרדפו אחריו ובצעו את המעצר. על השוטר מור איים הנאשם באומרו "אל תדאג אני זוכר את הפרצוף שלך, עוד שעה שעתיים אני משתחרר, בוא בוא לאוזן... ". בהמשך, איים על השוטר אייבק קנמאת בכך שאמר לו כי לא משנה כמה ישב בכלא הוא ייצא, יחפש וימצא אותו ואז "יראה לו".

כטענת הסנגור, אכן קיימת אבחנה בין עבירה של נהיגה פוחזת לעבירה של נהיגה בקלות ראש, אולם נהיגת הנאשם את הרכב נבחנת לא על פי הוראת החיקוק, אלא על פי העובדות המפורטות בהן הודה ועל פיהן הורשע. אשר לעבירת האיומים, אין בידי לקבל את טענת הסנגור כי לא מדובר באיומים בעצמה גבוהה מאחר ותכנם לא ספציפי. ההיפך הוא הנכון, הנאשם מאיים ישירות ובנפרד על כל אחד מהשוטרים באומרו כי יפגע בו מיד לאחר שישתחרר, העובדה כי לא מסר איך וכיצד יפגע בהם, אינה מפחיתה מעצמת איומיו.

התנהלות הנאשם אל מול השוטרים מצביעה על זלזול בחוק ובמשרתיו. פגיעה בשוטרים היא פגיעה ישירה בתדמיתם כשוטרים ובתדמיתה של משטרת ישראל כמוסד האוכף את החוק.

האיומים הופנו לשוטרים רק מפני שהם ממלאים את תפקידם ועל מנת להרפות את ידיהם מעשות כן. יש לחזור ולהדגיש כי כל פגיעה בשוטרים בעת מילוי תפקידם מערערת מוסכמות חברתיות בסיסיות ביותר ופוגעת בשלטון החוק, ועל כן צריכה ליד תקיפה בדמות ענישה מוחשית ומשמעותית.

ענישה נוהגת

5. עיינתי במקרים בפסיקה אותה הגיש ואליה הפנה הסניגור בתימוכין למתחם לו עתר, וכבר יש לומר שאין בהם ללמד על מתחם העונש ההולם את הנסיבות במקרה הנדון. כך בת"פ (ב"ש) 5693-08 מדינת ישראל נ' דוד שאול, לא נקבע מתחם עונש, המדובר בהסדר טיעון מלא בגדרו בקשו הצדדים להשית עונש בן חודשיים על הנאשם שהורשע בשילוב עבירות של נהיגה בקלות ראש והעלבת עובד ציבור, להבדיל מהמקרה הנדון בו דובר על איומים עלפי שוטרים.

בפל"א 3839-06-16 מדינת ישראל נ' זאיד אלסד, עיקר העבירה הנדונה היא נהיגה בשכרות, ואילו עבירה של נהיגה בקלות ראש, הינה נלוות ולמעשה נובעת מעצם הנהיגה בשיכרות כעולה מהעובדות עליהן עמד בית המשפט בגזר הדין: "מעובדות כתב האישום המתוקן... נהג הנאשם... זאת בקלות ראש וברשלנות שכן עת נהג ברכבו הוא היה שיכור...".

אשר לת"פ 44082-09-19 מדינת ישראל נ' בקר אבו מערוף שניתן על ידי מותב זה, שם אמנם דובר במי שהורשע בנהיגה פוחזת של רכב, אולם נסיבות ביצוע העבירה הן ברף הנמוך ביותר של עבירה, ובפועל התמצו בנסיעה לאחור של הנאשם בתוך מתחם חנייה של כלא אשל כשבתוך כך פגע קלות בידו של שוטר שהיה מאחור. למעשה מדובר בנסיבות שהן פחות חמורות מהנסיבות במקרה הנדון כאן.

בעבירות נגד שוטרים, נמצא למשל, בת"פ (שלום ב"ש) 51767-08-18 מדינת ישראל נ' אטיאס (18.5.2021) מתחם ענישה הנע מספר חודשי מאסר בפועל ל 18 חודשי מאסר בפועל בנסיבות בהן הורשע הנאשם באיומים, תקיפת שוטר ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר. במקרה זה דובר בבני זוג שהתגלע בניהם וויכוח בקשר עם הסדרי הראיה. לאחר שהנאשם איים על המתלוננת הגיעו שוטרים. הנאשם התנגד למעצרו ובתוך כך חבט בפניו של השוטר. בהמשך דחף שוטר אחר והפילו ארצה, ובתחנת המשטרה ברהט, איים על אחד השוטרים באומרו: "אני אשתחרר עוד יומיים שלושה, אבל אתה תזכור אותי עם הסימן שהשארתי לך".

בת"פ (שלום ב"ש) 20615-03-17 מדינת ישראל נ' אלפסי (25.09.2019), קבע בית משפט מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ל 18 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות בהן הורשע הנאשם בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; איומים והעלבת עובד ציבור. שוטרים הוזעקו לרחוב בבאר-שבע בעקבות קריאות של אזרחים. הנאשם ניסה למנוע מעצרו בכך שאחז בדלת הניידת והחל לקלל את השוטר ולאיים כי ידקור אותו ויעקור את ליבו, ידאג שיאנסו אותו וכדומה. הוסיף והתנגד למעצרו כשבני משפחתו התקהלו במקום החלו להכות את השוטר בגבו, כבשלב מסוים, הנאשם הצליח לחבוט באגרופו בפניו של השוטר וגרם לפצע מדמם בשפתיו ונפיחות בפניו. בית המשפט גזר על הנאשם , בעל עבר פלילי, 9 חודשי עבודות שירות וענישה נלווית.

6. בכל הנוגע למתחמי ענישה בעבירה של נהיגה בקלות ראש, בגזר הדין שניתן בתת"ע 3265-04-12 מדינת ישראל נ' פלטוב ארטיום (ניתן ב-04.02.2015), אליו הפנה ב"כ הנאשם, מציין כב' השופט אלון אופיר את הדברים הבאים:

מתחם הענישה ביחס לעבירה אותה ביצע הנאשם רחב מאד ומתחיל ברכיב של פסילה מותנית תוך שחלקו העליון מגיע אף למאסר מותנה עם פסילה בפועל לתקופה של שנה. מנעד המתחם רחב מאחר והמדובר בהוראת חיקוק שאינה ספציפית להתנהגות מסוימת. לא פעם התנהגות של "נהיגה בקלות ראש" מסתכמת בחריגה מועטה מרף הזהירות הנדרש בעוד במקרים אחרים תהיה ההתנהגות גובלת בבריונות כבישים של ממש. כאשר ב"עבירת סל" עסקינן, דרוש מתחם ענישה רחב על מנת שניתן יהיה להתאים ענישה לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה".

במקרה הנ"ל מצא בית המשפט כי הנאשם ביצע במהלך נהיגתו ל "עקיפות מסוכנות, גרם לרכבים אחרים לסגת ממסלול נסיעתם הרגיל וכמעט שגרם לתאונה". אשר על כן, קבע כי אין מדובר בסטייה קלה מרף זהירות הנדרש מנהג סביר ולא ניתן להסתפק ברף התחתון של מתחם הענישה, מקרה בו שיקולי ההרתעה והגמול מחייבים ענישה מוחשית.

במקרה הנדון, נהיגת הנאשם את הרכב יצרה סיכונים אינה מסתכמת בחריגה מועטה מרף הזהירות הנדרש אלא מדובר במי שנהיגתו גובלת בבריונות כביש של ממש" ובהצטרפה לעבירת האיומים והתנהלותו כלפי השוטרים, מתחייבת ענישה שתיתן ביטוי הולם לכלל מעשיו.

סיכום האמור, לאחר שנתתי דעתי לנסיבות ביצוע העבירות, אני קובעת את מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם כך שינוע בין מספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

עונשו של הנאשם

7. הנאשם הנותן את הדין היום יליד 1999. עיון בעברו הפלילי מעלה כי ביום 22.10.20 הורשע עבירות של היזק לרכוש במזיד, תקיפת סתם, איומים, הפרת הוראה חוקית ונידון למאסר בפועל לתקופה של 6 וחצי חודשים, והופעל מאסר על תנאי שהושת על הנאשם בגין עבירות איומים ותקיפת סתם מהרשעתו מיום 08.07.2020.

הרשעתו מיום 08.07.2020 בעבירות של איומים והיזק לרכוש בגינן בין היתר נגזרו עליו 4 חודשי מאסר על תנאי.

עיון ברישומו התעברותי של הנאשם מעלה כי לחובתו הרשעה אחת שלא ממן העניין.

יוצא איפה כי לא זאת בלבד שהנאשם הורשע בעבר הקרוב בעבירות איומים, אלא בעבירות של היזק לרכוש ותקיפה סתם נגד בני משפחתו בשלן ריצה תקופות מאסר, וזאת כשלחובתו שני מאסרים מותנים בעבירות אלימות, מה שלא מנע ממנו לחזור לסורו, כשבפעם זו הגדיל והפנה איומיו כלפי משרתי החוק תוך שהוא רומס ברגל גסה את החוק.

במסגרת השיקולים שאינם קשורים בביצוע העבירה, אביא בחשבון את הצורך הממשי בהרתעת הרבים והיחיד בדמות ענישה מוחשית ומרתיעה.

מאידך, אזקוף לזכותו של הנאשם את נטילת האחריות, הודאתו בביצוע העבירה והחרטה הכנה שהתחרט.

אביא בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם, העדר עבר פלילי ותעבורתי משמעותי.

אשר לקנס, עונש זה מבטא את הצורך בגורמי אכיפה בכביש שעלותם גבוהה. עם זאת, יש לשקול את מצבו הכלכלי של הנאשם בהתאם לסעיף 40ח בחוק העונשין. משכך, יושת עליו קנס סמלי.

פסילה בפועל, אין צורך להרחיב בדבר הצורך בעונש פסילה בעבירות מסוג זה . עם זאת אביא בחשבון כי לא מדובר "בשור מועד".

סוף דבר

מכלל הדברים האמורים, ולאחר שהבאתי בחשבון את כלל השיקולים הצריכים לשקילת עונשו של הנאשם, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים:

1. 6 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו.
2. הפעלת מאסר בן 3 חודשים מת"פ 14982-07-20 בחופף לעונש שהושת עליו בסעיף א' לעיל.
3. הפעלת מאסר בן 4 חודשים מת"פ 51538-11-19 במצטבר לעונש שהושת עליו בסעיף א' לעיל. סה"כ ירצה הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו.
4. 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירה של נהיגה בקלות ראש ו/או נהיגה פוחזת.
5. 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירה נגד שוטרים.
6. קנס בסך של 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מ- 10.03.2023 ובכל 10 לחודש שלאחר מכן. אם לא ישולם אחד התשלומים במועד, תעמוד היתרה לפירעון מידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק.

ז. 4 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה. מניין הפסילה יחל ביום שחרורו של הנאשם מהמאסר ובכפוף להפקדת רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט. .

ח. 4 חודשי פסילה על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה של נהיגה בקלות ראש.

את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

• בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה WWW.eca.gov.il
• מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכב גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.
• במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום).

ניתן היום, י"ב חשוון תשפ"ג, 06 נובמבר 2022, במעמד הצדדים.