ערעור על החלטות כב' השופטות ס' רסלר-זכאי, ר' ערקובי (בכובען כרשמות) בת"א 10015-05-22 מהתאריכים 04.05.2022, 25.05.2022 לפיהן, נדחתה בקשת המערער לפטור תשלום אגרה.

רקע עובדתי:

ביום 25.12.2019 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (ת"ק 62456-12-19) בגין נזק אשר נגרם לרכבו כתוצאה מהתנגשות עם אופנים שהיו רכובים בידי המערער (להלן: "התאונה").

ביום 21.09.2020 התקיים דיון במסגרת התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות לפני כב' הרשמת הבכירה ט' אלימלך כהן.

במסגרת הדיון הציע בית המשפט לצדדים כי, פסק הדין יינתן על-פי סעיף 79א' לחוק בתי משפט תשמ"ד-1984.

הצדדים נתנו את הסכמתם להצעת בית המשפט (ראו פרוטוקול הדיון).

עוד באותו היום ניתן פסק הדין על-ידי כב' הרשמת הקובע כי,

"האחריות לתאונה היא על הנתבע. הנתבע ישלם לתובע סך כולל של 11,814 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית."

ביום 08.11.2020 הגיש המערער לבית משפט השלום בתל אביב תביעה לביטול פסק הדין (ת"א 17477-11-20) אשר ניתן בת"ק 62456-12-19 כאשר, טענתו העיקרית היא שכתב התביעה שהוגש במסגרת ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות הוגש "במרמה".

ביום 06.07.2021 ניתן פסק דין בהעדר הגנה (כב' הרשם יוחנן גבאי) וכן, ביום 11.02.2022 בוטל פסק דין זה בהחלטת כב' הרשם הבכיר מ' שמפל אשר קבע כי, יש סיכוי סביר שכתב התביעה ופסק הדין לא נמסרו למשיב.

ביום 22.03.2022 ניתן פסק דין על-ידי בית משפט השלום (כב' השופט סגן הנשיא ע' יריב) לפיו נקבע:

" נחה דעתי כי יש לדחות את התביעה ללא צורך בקיום דיון כלל, וזאת על מנת לחסוך מן הצדדים הוצאות " (ראו פיסקה 3 לפסק הדין).

עוד נקבע כי, מאחר שטענות המערער "ריקות מתוכן" וכן, "מאחר שהתובע אינו עומד בתנאים המחמירים לשם ביטולו של פסק דין חלוט", דין התביעה להידחות.

כן חויב המערער בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך, 8,500 ₪.

ביום 04.05.2022 הגיש המערער ערעור לבית המשפט זה על פסק הדין ועמו בקשה למתן פטור מתשלום אגרה (להלן: "הבקשה").

לבקשתו צירף המערער החלטה מיום 25.02.2021 אשר ניתנה על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב (כב' הרשם הבכיר מ' שמפל) לפיה ניתן למערער פטור מתשלום אגרה (להלן: "החלטת מתן הפטור").

עוד באותו יום ניתנה החלטת בית המשפט (כב' הרשמת ט' לוי-מיכאלי) כי, דין הבקשה להידחות.

נקבע כי, המערער לא הצליח להרים את נטל ההוכחה הנדרש הן ביחס למצבו הכלכלי והן, ביחס לסיכויי הצלחת ההליך, בהתאם להלכה הנוהגת (ראו בש"א 1236/91 חיים נ' מדינת ישראל ואח' (16.07.1991)).

ביום 24.05.2022 הגיש המערער "בקשה חוזרת לפטור מאגרה" לדבריו, התשתית אשר הונחה לפני בית המשפט מציגה את מצבו הכלכלי המורכב וכן, סיכויי הצלחת ההליך בערעור גבוהים.

ביום 25.05.2022 נקבע על-ידי כב' הרשמת ר' ערקובי כי דין הבקשה להידחות מהטעם;

"ניתנה החלטה מנומקת ביום 4.5.22, אין כל שינוי נסיבות."

החלטות אלו הן מושא הערעור שלפני.

טענות המערער בערעור:

על פי הנטען בערעור, שגה בית המשפט בהחלטתו לפיה דחה את בקשתו לפטור מתשלום אגרה שכן, מצבו הכלכלי מורכב וכן, סיכויי הצלחת הערעור גבוהים. זאת ועוד נטען כי, בית המשפט לא התייחס לנספח העיקרי בעניין, החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (בת"א 17477-11-20) מיום 25.02.2021 המעניקה לו פטור מתשלום אגרה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה, החלטתי לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה בהתאם להוראת תקנה 138 (א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי, לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בכל הקשור לענייני אגרה וערבון (ראו רע"א 69/21 שלמה נ' אברמוביץ) שכן, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות רשם בנושאים של פטור מתשלום אגרה וערבון.

לעניין זה, ראו:

" מתחם ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות על פטור מתשלום אגרה או הפקדת עירבון דומה אפוא למתחם ההתערבות בהחלטות על הוצאות בסיום הליך, שהוא צר. התערבות זו מוגבלת למקרים של חריגה מסבירות ומקרים של פגם או טעות יסודיים שנפלו בשיקול הדעת של הערכאה המבררת, דוגמת אי מתן משקל הולם לשיקולים השונים או משנוצר חשש לעיוות דין (ראו: שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית 225 (מהדורה שנייה, 2008)" (ראו בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל, 21/07/2014.

אשר למצב הכלכלי, בענייננו על המערער להוכיח כי, יכולותיו הכלכליות עלולות לחסום את דרכו לערכאות ( ראו רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו 29.01.2008))

לבקשתו צירף המערער את הטופס הייעודי למתן פטור תשלום אגרה וכן, נספח בו מוצגת החלטת בית המשפט השלום בתל-אביב הפוטרת אותו מתשלום אגרה (ראו לעיל, "החלטת מתן הפטור").

ביחס להחלטה שצורפה לבקשה קבעה כב' הרשמת כי;

" לא נעלם מעיני הנספח – החלטת בימ"ש בה ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה בהעדר תשובות (ולסעיף 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007). לא די בהצגת ההחלטה הנ"ל כדי להרים את הנטל באשר להעדר יכולת כלכלית – על המבקש להציג תמונה מלאה לרבות – הכנסותיו, הוצאותיו, מקום מגוריו כיצד הוא נושא בהוצאות מחיה בסיסיות, האם נעשה ניסיון לפניה לבני משפחה וקרובים. הכול בליווי אסמכתאות."

יודגש כי, ההחלטה למתן הפטור של בית משפט השלום לא ניתנה לאחר בחינת מצבו הכלכלי של המערער אלא, בהעדר תגובה.

אשר לטענותיו ביחס למצבו הכלכלי, מדובר בטענות סתמיות לפיהן למערער אין כל הכנסה אולם, לא פורטו הוצאותיו ומקורות מחייתו.

משכך, צדקה כב' הרשמת בהחלטתה המפרטת את הדרישה הבסיסית המוטלת על המערער שכן, בהעדר כל תימוכין באסמכתאות והצגת התמונה המלאה ביחס למצבו הכלכלי בית המשפט לא יוכל להיעתר לבקשה.

אשר לסיכויי הערעור, צדקה כב' הרשמת בהחלטתה לפיה, סיכויי ההליך אינם מן המשופרים;

"מדובר בערעור על פסק דין של בימ"ש קמא בבקשה לביטול פסק דין שניתן לפי סעיף 79א' לחוק בתי משפט. מדובר בהליך שהמסגרת הדיונית להגשתו נדמית מוקשית, ובנסיבות אלו מצריכה, למצער, הבהרה – שלא באה."

גם בהחלטת כב' הרשמת ר' ערקובי מיום 25.05.2022 אין מקום להתערב, מאחר שהמערער לא הצביע על שינוי נסיבות משמעותי ביחס למצבו.

אשר על כן, הערעור נדחה, בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' סיוון תשפ"ב, 09 יוני 2022, בהעדר הצדדים.