בפניי בקשה שהגישה הנתבעת לשינוי מקום השיפוט עקב הסכמת הצדדים באשר לקביעת הסמכות המקומית באם תתגלע מחלוקת ביניהם, וכן בהתאם להוראות חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ותקנות שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ז- 1977 (להלן: התקנות).

לאחר עיון בבקשת הנתבעת ובתגובה שהגיש התובע אני מוצאת לדחות את הבקשה וקובעת כי לבית המשפט זה הסמכות לדון בתובענה לפי הפירוט להלן:

1. הצדדים שניהם הציגו את תקנון הנתבעת ותנאי השימוש באתר האינטרנט derminds.com. לשיטת הנתבעת, עפ"י סע' 10 לתקנון הרי שנקבע שם כי במקרה של מחלוקת משפטית, הסמכות לדון בתובענה תהא נתונה לבית המשפט במחוז תל אביב בלבד.
2. לתגובת התובע מאידך, צורף צילום של התקנון מאתר האינטרנט הקובע בסע' 7, כי במקרה של מחלוקת משפטית הסמכות תהא נתונה לאחד מבתי המשפט שבמחוזות ירושלים/תל אביב/ בית שמש.
3. לשיטתו של התובע, המסמך שצורף לבקשה דנן, הינו עותק גיבוי של התקנון ואינו מופיע בשום באתר האינטרנט.
4. אין בידי כדי להכריע מי מבין המסמכים נכון, אולם אעיר כי התרשמתי שגרסת התובע לעניין זה היא הנכונה.
5. מכל מקום, בין כך ובין אחרת, פנייה לתקנות מלמדת כי בתביעות שנושאן פרסום או סחר ברשת אינטרנט, תוגש לבימ"ש שבאזור שיפוט מקום עסקו של הנתבע או מקום מגוריו או עסקו של התובע.

"2. (ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או מקום מגוריו או מקום עסקו של התובע, בלבד."

1. התובע רכש מוצר דרך האינטרנט ועל כן, הסכמות הצדדים כאמור אינן ברות תוקף באשר למקום השיפוט. יתרה מזו, נושא התובענה הוא פרסום לשון הרע ברשת החברתית "פייסבוק" ולא המוצר הנרכש. בהתאם לאמור, עפ"י הוראות התקנות ממילא להסכמות הצדדים באשר לסמכות המקומית אין כל נפקות.
2. כעת יש לבחון לפי בתמציתיות את הוראות תקנה 2 (ב) לתקנות באשר לביהמ"ש שמוסמך לדון בתביעות בנושא סחר ופרסום באינטרנט.
3. בתקנה דלעיל 2 חלופות – התחקות התובע אחר הנתבע ומנגד הנתבע ילך אחר התובע.
4. התקנות לא קבעו מדרג מסוים או עדיפות למי מהחלופות דלעיל.
5. בדין האזרחי, הבחירה לפי איזו חלופה מבין החלופות הקבועות תוגש התביעה, נתונה בידי התובע, הרשאי לתור אחר זו התואמת ביותר את צרכיו (ראו והשוו: רע"א 425/20 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' מוריס והבה (30.01.2020)).
6. התובע מתגורר במושב זכריה והסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה, על כך דומה כי אין מחלוקת.
7. ולמעלה מהאמור, עסקינן בתביעה קטנה, שסכומה קטן ואשר סדרי הדין בה מהירים במיוחד, בשל אופיו של ההליך. העברת התיק לבית משפט אחר, לא רק שאינה נכונה לפי הוראות החוק, אלא שאף תכביד על המערכת ותביא לסרבול, בשים לב, כי דיון בתיק זה קבוע בטווח הזמן הקרוב, ולכל היותר בתוך 7 ימים לאחריו יינתן פסק דין והתיק ייסגר. בכך אף תסתיים המסכת המשפטית עבור הצדדים .
8. לעניין זה, יפים דבריו של כב' המשנה לנשיא ש. לוין ברע"א 6290/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט (2) 731,734:

"במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר."

1. בין העיר בית שמש לעיר תל אביב המרחק קצר ביותר והאמור מתיישב עם הפסיקה דלעיל.
2. בנסיבות העניין, הבקשה נדחית.
3. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בסך של 100 ₪.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשפ"ב, 28 יוני 2022, בהעדר הצדדים.