1. בפניי תביעה לפיצוי התובעת, בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחתה, גב' גל אלוש, לאחר שרכבה (רכב מסוג יונדאי, מ.ר. 22-157-34, להלן: "רכב התובעת") נפגע ביום 13.8.2018 בתאונה שאירעה ברחוב השומר 19, בשכונת הקטמונים, ירושלים (להלן: "התאונה").

2. הרכב השני אשר היה מעורב בתאונה הנו משאית בה נהג הנתבע (מ.ר. 95-312-64, להלן: "המשאית").

3. לטענת המבוטחת בהודעתה לחברת הביטוח: "הרכב חנה ברחוב שבו אני גרה, משאית הנ"ל חזרה רוורס על הרכב" (ההודעה צורפה כנספח 5 לכתב התביעה).

4. התובעת צירפה לכתב תביעתה תמונות המעידות על הנזק שנגרם לרכבה (נספח 6 לכתב התביעה).

5. כן צירפה התובעת סרטון, במסגרתו צולמה המשאית, כאשר הנהג מסלק רסיסי זכוכית מחלקו האחורי של המרכב (מעל מוט בולט). בסרטון אף נשמע דו שיח בין הצדדים, במסגרתו השיב הנתבע או מי שהיה עמו כי אינו יודע מה מקור הזכוכית. כן נשמע קול של מישהו האומר "לא ראיתי אותו".

6. שמאי מטעם התובעת (השמאי שוהם עזרא, חוות דעת מיום 11.12.2018, נספח 3 לכתב התביעה) העריך את עלות תיקון הנזקים שנגרמו לרכב התובעת בסכום של 7,371 ₪. כן שילמה התובעת לשמאי שכר טרחה בסך 450 ₪.

סך הכל העמידה התובעת תביעתה על סך 5,603 ₪.

7. התביעה נקבעה לשמיעה ביום 2.1.2023.

8. במועד שנקבע לא הופיעה מבוטחת התובעת לדיון, הגם שזומנה כדין.

הסרטון הוצג. כן נשמעה עדותו של הנתבע.

9. בעדותו, הודה הנתבע כי נסע ברחוב השומר ביום 13.8.2018, אולם לטענתו לא נסע אחור, לא פגע ברכב התובעת, אלא חנה ברחוב, במרחק רב ממנו.

10. לאחר ששקלתי את העדויות ששמעתי, התמונות שהוצגו, הסרטון, וכלל נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל במלואה. ואנמק.

11. מעיון בתמונות הנזק ניתן לראות התאמה בין הנזק שנגרם לדלת האחורית של רכב התובעת (מעין חור בדלת וניפוץ של שמשת החלון) לבין המוט האחורי של המשאית, ממנו ניתן לראות במהלך הסרטון כי סולקו רסיסי זכוכית לאחר התאונה.

12. צילום הנו "מקפיא הזמן" הטוב ביותר, ויש בו בכדי להתגבר על נקודות השקפה סובייקטיביות ולתאר את הדברים כהווייתם.

כאמור, במסגרת הסרטון ניתן לראות את הנתבע או מי מטעמו מסלק רסיסי זכוכית מחלקו האחורי של מרכב המשאית. אף לא ניתן, בזמן אמת, הסבר לפיסות הזכוכית הרבות שהיו על החלק האחורי של מרכב המשאית. עוד נשמע אחד הנוכחים אומר "לא ראיתי אותו".

יצוין כי גם בעדותו בפני לא נתן הנתבע כל הסבר לרסיסי הזכוכית שהוסרו מהמשאית במהלך הסרטון, לאחר התאונה.

אף גרסתו של הנתבע כי המשאית חנתה במרחק של "אולי עשרים מכוניות" מרכב התובעת (עמ' 2, ש' 7-8) ולא נסעה אחור (עמ' 1, ש' 17), וכי למרות זאת באה המבוטחת דווקא אליו בטענה כי פגע במכוניתה – אינה סבירה.

13. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א. דמי נזק (כולל שכר טרחת שמאי) בסך 5,603 ₪;

ב. אגרת בית משפט בסך 778 ₪;

ג. שכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ₪.

הסכומים ישולמו תוך שלושים יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ התובעת ולנתבע בעצמו ותסגור את התיק.

ניתן היום, ט' טבת תשפ"ג, 02 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.