בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בהרצליה (כבוד הש' יוסי ברכיה) בת"א 14203-11-19 מיום 12.4.22, בה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש, ד"ר א.ר (להלן: "המבקש") למינוי מומחים בתחום הכאב ובתחום האורתופדי במקום ו/או בנוסף לד"ר ניסים אוחנה.

מבוא:

1. המבקש, יליד 1967 נפגע בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק") ביום 21.10.16 (להלן: "התאונה").
2. לכתב התביעה צירף המבקש בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה, נוירולוגיה ורפואת הכאב.
3. בהחלטתו מיום 5.7.20, מצא בית משפט קמא למנות את ד"ר ניסים אוחנה כמומחה בתחום האורתופדי (להלן: "ד"ר אוחנה"). במסגרת החלטתו קבע בית משפט קמא כי המומחה יחווה דעתו בצורך במינוי מומחים נוספים בתחום הנוירולוגי ובתחום רפואת הכאב.
4. ביום 4.1.21 התקבלה חוות דעתו של ד"ר אוחנה. המומחה קבע בחוות דעתו כי למבקש נותרה נכות בשיעור של 5% בגין כאב עצבי כרוני, משני לפגיעה בגב התחתון, לפי סעיף 35(1)ב' למבחני הנכות שמכוח תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1965 (להלן: "מבחני הנכות").

עוד קבע המומחה כי הוא אינו מוצא להמליץ על מינוי מומחה רפואי נפרד בתחום הנוירולוגיה או בתחום רפואת הכאב.

1. ביום 11.1.21 הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב. בבקשתו הלין על טיב הבדיקה שנעשתה לו על ידי ד"ר אוחנה וטען כנגד קביעותיו של המומחה בחוות דעתו.

בבקשתו טען כי ד"ר אוחנה חרג מסמכותו כאשר קבע נכות בתחום הכאב, תחום אשר אינו במומחיותו.

1. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי אין במסגרת התיעוד שצורף לבקשה כל חדש ולטענתה כל תלונותיו של המבקש בהיבט זה, נבדקו והתבררו מול ד"ר אוחנה ונלקחו בחשבון במסגרת חוות דעתו.
2. ביום 22.2.21 דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש למנות מומחה בתחום רפואת הכאב וקבע:

"... התובע (המבקש- ח.ו.ו.) חוזר ומפנה למסמכים אליהם הפנה במסגרת כתב תביעתו. המסמכים הנוספים מיום 30.7.20 אשר צורפו לבקשה, עמדו לנגד עיני המומחה, והוא ציינם בחוות דעתו (וגם מסמכים אלו, הם בדיקות בפני אורטופד ולא מומחה כאב).

בחוות דעתו של האורטופד ישנה התייחסות לטענות בדבר כאבים (פרק ג' לחוות הדעת סעיפים 5, 1 , ו- 8), וכן סקירת מסמכים ממכון כאב, כך שהטענות בדבר כאב עמדו לנגד עיני המומחה, ולמרות זאת הוא לא מצא להמליץ על מינוי מומחה בתחום הכאב.

לתובע ישנה אפשרות לשלוח שאלות הבהרה למומחה ולבדוק את שאחת (צ"ל: שאלת – ח.ו.ו.) הצורך במינוי מומחה בתחום הכאב. כן עומדת בפני התובע האפשרות לזמן את המומחה לחקירה בבית המשפט.

ואולם, לאור החלטתי מיום 5.7.20, בה לא מצאתי למנות מומחה כאב בנפרד, החלטה אשר קיבלה גיבוי מקצועי- רפואי ע"י האורטופד, הרי שאין מקום למנות בשלב זה מומחה בתחום הכאב...".

1. ביום 23.12.21 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נחקר ד"ר אוחנה על חוות דעתו.
2. לאחר חקירת המומחה ובעקבותיה, הגיש המבקש לבית משפט קמא את בקשותיו למנות מומחה בתחום רפואת הכאב ולמנות מומחה רפואי נוסף או במקום ד"ר אוחנה.
3. במסגרת בקשתו טען המבקש כי לאורך כל חקירת המומחה הוברר באופן שאינו משתמע לשתי פנים שמבחינתו הסובייקטיבית של המומחה, כל תלונותיו והממצאים שיש למבקש משויכים לתחום רפואת הכאב ולא לפן האורתופדי.
4. עוד טען המבקש כי ד"ר אוחנה חרג מסמכותו, כאשר נתן חוות דעת שמתמקדת כל כולה בתחום רפואת הכאב, תחום שאין לו מומחיות בו.
5. לטענת המבקש במקרה דנן, צורפו לתיק מסמכים רבים המלמדים על תסמונת הכאב של המבקש, וגם אם המבקש עבר בפועל "רק" פעמיים את ההליך הבלתי נעים בעליל של הזרקות לגב במרפאות כאב, די בכך כדי להוות את ראשית הראיה הדרושה.
6. בנוסף טען המבקש כי תשובותיו וקביעותיו של המומחה במהלך חקירתו בבית המשפט היו מגמתיות, בלתי הגיוניות ונוגדות את האמור במסמכים הרפואיים.

לטענתו, המומחה הודה כי כל בדיקות ההדמיה, לרבות EMG ו- SLR שנעשו למבקש לאחר התאונה ונוכח תלונותיו, הדגימו פריצות דיסק ולחץ על השורשים, אלא שלשיטתו של המומחה, הבדיקה הקלינית הסובייקטיבית שהוא ביצע במשך זמן קצר ביותר במרפאתו, הייתה תקינה ולכן הוא התעלם מכלל הפענוחים של בדיקות ההדמיה ואף יתרה מכך טען כי אין כל ממצא אובייקטיבי.

1. כמו כן טען המבקש כי המומחה מצוי במצב של ניגוד עניינים שכן כפי שעלה מחקירתו הוא משמש כרופא הסדר מטעמה של המשיבה. לטענתו ברוח התקנות החדשות היה על המומחה לגלות כבר בעת קבלת המינוי על המצב שבו הוא מצוי על מנת שתהיה בידי המבקש האפשרות לעתור להחלפתו.
2. המשיבה התנגדה לבקשותיו של המבקש וטענה כי ד"ר אוחנה נחקר ממושכות על ידי המבקש והוא חזר במספר הזדמנויות על ניסיונו ויכולתו לקבוע נכות גם בגין כאבים. המומחה חזר על קביעתו כי לא מדובר בתסמונת כאב נפרדת המצדיקה מינוי של מומחה כאב.
3. עוד טענה המשיבה כי ד"ר אוחנה העיד בצורה ברורה, עקבית, חד משמעית ומקצועית. העובדה כי תשובותיו של המומחה אינן נעימות לאוזנו של המבקש, אין בה כדי להצדיק בקשה זו. המומחה הסביר לאורך חקירתו כי לא מצא הגבלות תנועה המצדיקות קביעת נכות אצל המבקש.
4. בנוגע לטענה כי המומחה עובד עבור המשיבה, טענה כי מדובר בטענת סרק. המומחה העיד בפתיחות מלאה כי הוא רופא בהסדר עם המשיבה, אך הוא אינו עובד עבורה.
5. לאחר שבית משפט קמא עיין בטענות הצדדים, בחוות דעת המומחה ובפרוטוקול חקירתו של המומחה, הוא מצא לדחות את בקשות המבקש.

החלטת בית משפט קמא

1. בית משפט קמא פירט בהרחבה את השתלשלות האירועים ואת טענות הצדדים.
2. בית משפט קמא הפנה לפסיקה רלוונטית בשאלת פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט.
3. בית משפט קמא התייחס לקביעותיו של המומחה בחוות דעתו וכן לתשובותיו במסגרת חקירתו בבית המשפט.
4. לאור כל אלה מצא בית משפט קמא לדחות את הבקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה ומינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי.
5. בית משפט קמא קבע כי לא מצא כי המומחה פעל בניגוד עניינים, שכן היותו של המומחה "רופא הסדר" אינה כשלעצמה עילה לפסילתו ממתן חוות דעת רפואית כמומחה מטעם בית המשפט:

"העובדה כי ד"ר אוחנה נכלל ברשימת רופאי הסדר של הנתבעת (המשיבה- ח.ו.ו.) וכן של חברות ביטוח מנורה והראל אין משמעה שהמומחה עובד עבור חב' הביטוח או מטעמה. על פי ד"ר דהאן (צ"ל: אוחנה- ח.ו.ו.), המבוטח הוא שבוחר את הרופא המטפל בו וחברת הביטוח משמשת רק כמתווכת לעניין זה. אין היא מפנה את המבוטח למומחים מסוימים ולפיכך אין לה השפעה של ממש על השתכרותו של המומחה...".

1. עוד קבע בית משפט קמא כי המומחה לא חרג מסמכותו בעת שקבע נכות בתחום הכאב.
2. בית משפט קמא התייחס לעדותו של המומחה בחקירתו בה העיד כי הוא מתמצא גם בתחום הכאב וקבע כי:

"המומחה פעל בתחום התחום שלשמו הוא מונה: תחום האורטופדיה. אורתופד מטפל גם בנושאים הקשורים לכאב. קיימת קרבה בין תחום האורטופדיה לתחום הכאב. המומחה העריך כי הכאב נגרם כתוצאה מ"פגיעת מתיחה" שקרתה בתאונה בעקבות חבלה בגב התחתון. הנכות נקבעה בשל כאב עיצבי כרוני, משני לפגיעה בגב התחתון.

זוהי קביעה אורטופדית, המצויה בליבת שיקול הדעת של אורטופד.

אין לומר כי כל עת שאורטופד מתייחס לענייני כאב, הוא חורג מהסמכות שניתנה לו.

מיעוט הטיפול במרפאת כאב, תומך בעמדת המומחה כי סוגיה אורטופדית בפנינו, ולא כזו מתחום נפרד של רפואת הכאב.".

1. על החלטה זו עומדת בקשת רשות הערעור שבפניי.

טענות המבקש

1. בית משפט קמא שגה כאשר לא מינה מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב, חרף המסמכים הספציפיים בתחום זה, לרבות טיפולים במרפאות כאב.
2. בית משפט קמא טעה בהתעלמו לחלוטין מהמסד המשפטי שפורט בהרחבה בבקשה ולא התייחס כלל בהחלטתו לפסיקות בכלל ושל בתי המשפט המחוזיים בפרט, אשר הובאו בפניו והראו שעל בסיס מסמכים פחותים בהרבה, מינו בתי המשפט מומחה בתחום הכאב.
3. בית משפט קמא שגה כשהתעלם לחלוטין מכך שהמומחה הודה כי הוא לא עיין כלל בדיסקים של הבדיקות.
4. בית משפט קמא שגה עת התעלם מכך שהמומחה עצמו אישר כי המבקש סובל מתסמונת כאב נפרדת שאינה נלווית להיבט האורתופדי, דבר שלגביו כבר נקבע פעמים רבות בפסיקה, שמצדיק מינוי נפרד.
5. בית משפט קמא שגה עת התעלם לחלוטין ממסמכים רפואיים רבים שהוצגו לו לרבות בדיקות אובייקטיביות אודות פגיעותיו של המבקש.
6. שגה בית שמפט קמא עת קבע כי אין ניגוד עניינים של המומחה כאשר הודה שהוא משמש כרופא הסדר מטעם המשיבה.
7. שגה בית משפט קמא עת התעלם מהגישה בפסיקה שיש לנקוט בגישה ליברלית בבקשות למינוי מומחים בתביעות שמוגשות מכוח החוק.

טענות המשיבה

1. יש לדחות את הבקשה.
2. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הניתנות על ידי הערכאה הדיונית בכל הנוגע לאופן ניהול ההליך בפניה.
3. בית משפט קמא שמע את מלוא הראיות בתיק, לרבות המבקש, אשתו, המנהל הישיר של המבקש ומומחה בית המשפט, התרשם התרשמות בלתי אמצעית מעדות המבקש, עדיו ומומחה בית המשפט, ונתן את החלטתו הנכונה והמנומקת ביחס לבקשה נשוא ענייננו.
4. היעתרות לבקשה זו, יש בה כדי לפתוח פתח בכל תיקי הפלת"ד/ נזיקין, מקום בו תובע אינו מרוצה מקביעת המומחה.
5. המומחה אינו צד להליך.
6. בית משפט קמא דן בבקשותיו של המבקש. במסגרת החלטתו המנומקת מתייחס בית משפט קמא למלוא טענות המבקש, בוחן אותן אחת לאחת, מתייחס אליהן תוך שהוא סוקר פסיקה רלוונטית ומפנה לחקירת המומחה.
7. בית משפט קמא מצטט מחקירת המומחה ונותן הסבר והנמקה לכל טענה שהמבקש העלה.
8. המבקש לא ביקש בסמוך למינוי לפסול את המומחה ו/או להחליפו, אלא המתין עד לקבלת חוות הדעת. רק לאחר שהבין המבקש כי הוא אינו מרוצה מקביעות המומחה, הוא הגיש את הבקשה.
9. בית משפט קמא ירד לשורשה של הטענה לניגוד עניינים, אפשר את חקירת המומחה ביחס לטענה זו, שמע את טענות הצדדים וקבע כי לא נפל פגם כלשהו בחוות דעתו של המומחה וכי המומחה אינו נמצא בניגוד עניינים.
10. מינויו של המומחה יצא אל הפועל זמן רב לפני כניסת התקנות החדשות לתוקפן ובטרם יצא המסמך בו מצהירים המומחים על העדר ניגוד עניינים.
11. בנוגע לבקשה למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב, בית משפט קמא ציטט את חקירות המומחה והתרשם מהמיומנות ומהניסיון שיש למומחה בתחום על אף שהוא אינו בעל תואר "מומחה" בכאב.
12. בית משפט קמא מתייחס לשני טיפולי ההזרקה שניתנו למבקש לאורך תקופה של 6 שנים וקובע כי טיפול זה אינו מעיד על תסמונת כאב מיוחדת.
13. בית משפט קמא מתייחס בהחלטתו למיעוט הטיפולים שעבר התובע בתחום הכאב, כאשר מסקנתו הינה, כי עובדה זו מלמדת שמדובר בסוגיה אורתופדית ולא בעניין מתחום רפואת הכאב תוך שהוא מפנה לפסיקתו של כבוד השופט עמית ברע"א 3883/20 פלוני נ' פלוני, שם הוא קובע מתי יש למנות מומחה בתחום הכאב ומתי לא.
14. פגיעתו של המבקש או "מחלתו" אינה מחלת כאב המצדיקה מינוי מומחה בתחום זה.

דיון

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, במסמכים הרפואיים, בחוות דעת המומחה, בפרוטוקול חקירתו מיום 23/12/21 ובהחלטת בית משפט קמא, מצאתי דון בבקשה כבערעור ולקבלה בחלקה.

פסילת חוות דעת המומחה בתחום האורתופדי, מינוי מומחה חלופי או נוסף

1. מינוי מומחה חלופי או נוסף אינו נעשה כדבר שבשגרה אלא רק מקום שבית המשפט מוצא קושי בחוות הדעת. לטעמי גם מקום שבית משפט מבקש לסטות מחוות דעת המומחה מטעמו, אין משמעות הדבר כי מיד קם הצורך במומחה נוסף. מינוי מומחה נוסף נעשה במצב שבו בית משפט מתקשה לגבש דעה, מבחינת הפן הרפואי, על המקרה שמונח בפניו.
2. משמעות הדבר היא שמינוי מומחה חלופי או נוסף הוא בליבת שיקול דעתו של המותב היושב לדין וערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטה מסוג זה, בין אם מדובר בהחלטה המורה על מינוי מומחה נוסף ובין אם מדובר על החלטה הדוחה בקשה כזו, בשלב שבו טרם ניתן פסק דין. התערבות מסוג זה שמורה רק למקרים יוצאי דופן. ראו בעניין זה דבריה של כב' השופטת וילנר ברע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ, מיום 23.1.19, פסקה 23 :

"יתרה מכך, כאמור לעיל, בית המשפט ימנה מומחה נוסף כאשר נותר בלבו הוא ספק בנוגע ליכולתו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על בסיס הראיות וחוות הדעת הרפואית אשר הונחו לפניו. לפיכך, ההכרעה בבקשה למינוי מומחה נוסף היא בליבת שיקול הדעת של השופט היושב בדין. "

1. פסילת מומחה היא צעד דרמטי עוד יותר שנעשה רק מקום שבליבו של בית משפט עלה חשש לניגוד עניינים או לחוסר מהימנות של חוות הדעת או המומחה, שיורד לשורשו של עניין, ועלול לגרום לעיוות דין למי מהצדדים להליך. לעניין זה ראו דבריה של כב' השופטת וילנר באותו עניין שצוטט לעיל, פסקאות 14-15 לפסק הדין.
2. במקרה שבפנינו העלה המבקש 3 טענות כנגד חוות הדעת: האחת, כי המומחה מצוי בניגוד עניינים שכן הוא מופיע ברשימת רופאי ההסדר של המשיבה. לטעמו היה על המומחה לפחות להצהיר על כך ולאפשר למבקש לשקול צעדיו. השנייה, כי קביעותיו של המומחה שגויות ואינן נסמכות על הממצאים הרפואיים ועל תוצאות בדיקות ההדמיה. השלישית כי הנכות שקבע הינה בתחום שאינו בתחום מומחיותו אלא בתחום מומחיות רפואת כאב.
3. באשר לניגוד העניינים איני סבורה כי עצם העובדה שרופא כלשהו מופיע ברשימת הרופאים, אליהם יכולים לפנות מבוטחים של חברת ביטוח מסוימת, מלמדת על כי הוא נגוע בניגוד עניינים. הקריטריונים להכללת רופאים ברשימות רופאי ההסדר בחברות הביטוח נעשה בדרך כלל על פי מידת ניסיונם, תפקידם, היותם רופאים פעילים בבתי חולים וכו'. הבחירה בקבלת שירות מאחד מהם היא בשיקול הדעת של המבוטח ולא של המבטחת. מכאן שלא מצאתי פגם בהחלטת בית משפט קמא בעניין זה.
4. באשר לטענה כי נפלו שגיאות בקביעת המומחה בשל התעלמותו מתוצאות בדיקות ומסמכים, הרי שבית משפט קמא פירט את חקירת המומחה בעניינים אלו ולא מצא כי הוא נתון בקושי כזה שדורש מינוי מומחה נוסף. כאמור לעיל, בית משפט של ערעור ימעט להתערב בהחלטה, שהיא בליבת שיקול הדעת של הערכאה שיושבת לדין, מקום שהאחרונה אינה סבורה שהיא נזקקת לחוות דעת נוספת. אין בכך כדי לומר דבר לגופם של דברים.
5. באשר לטענה כי המומחה חרג מסמכותו, נתן המומחה הסבר מדוע אותם כאבים, בגינם מצא לקבוע נכות, הינם כאלו שמצויים בתחום מומחיותו. הסברו של המומחה התקבל על ידי בית משפט קמא. למעלה מן הצורך אציין כי עמדת המומחה כי כאבים, שהינם פועל יוצא של פגיעה אורתופדית, הינם במסגרת מומחיות אורתופדית, הינה עמדה מקובלת וידועה ואורתופדים קובעים במצבים אלו נכויות בין היתר בהתאם לסעיף סל סעיף 35(1) למבחני הנכות כעניין שבשגרה. על כן גם בעניין זה לא מצאתי כי יש מקום להתערב.
6. מכל אלה מצאתי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור בעניין זה.

מינוי מומחה בתחום רפואת הכאב

1. בעניין זה מצאתי להתערב בקביעת בית משפט קמא.
2. אמנם הכלל הוא כי מינוי של מומחה בתחום רפואת הכאב נעשה בדרך כלל במקרים שבהם ישנה ראשית ראיה לתסמונת כאב עצמאית. הפסיקה מתייחסת למשל לתסמונות כאב כרוניות כמו כאב נוירופטי או תסמונת CRPS. גם כאשר מדובר בכאב יוצא דופן שהגורמים המטפלים לא מוצאים לו פתרון או שהפתרון הוא בקו מתקדם בטיפול כמו למשל התערבות פולשנית, גם אז יש מקום לשקול מינוי מומחה בתחום זה, לצד תחומים אחרים.
3. לא כל כאב, ואפילו הוא מטופל במרפאת כאב, יביא בהכרח למינוי מומחה בתחום זה. לעניין זה ראו דבריו של המשנה לנשיאה, כב' השופט ריבלין ברע"א 4299/07 משה ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, מיום 22.10.07 :

" כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות-חייו ועל אפשרויות ההסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלבנטיים, או במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים – בהתייחסות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי". (ה.ש - צ.ו; עוד ראו לעניין זה - רע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (2011)).

1. המומחה בתחום האורתופדי נחקר גם בעניין זה. בית משפט קמא ראה בשלב זה לקבוע כי אינו סבור שטיפול בזריקות לעמוד השדרה, שנעשה פעמיים במרפאת כאב, די בו כדי להצדיק מינוי נוסף בתחום רפואת כאב.
2. אלא שעיון במסמכים הרפואיים מלמד כי מירב הגורמים המטפלים במבקש התרשמו שכאביו אינם יכולים להיות מוסברים כנובעים ממקור שלדי. המבקש עבר בירור מקיף במחלקה הנוירוכירורגית, ביצע מספר הדמיות MRI ומסקנת הגורמים המטפלים הייתה כי ככל הנראה הכאב מקורו בלחיצה של העצב הסכיאטי על ידי או בתוך שריר הפיריפורמיס. ד"ר אוחנה שלל עמדה זו בחוות דעתו שכן לשיטתו לא יכול להיווצר סינדרום פיריפורמיס בעקבות חבלה. אלא שבחקירתו נאלץ לתרץ את קביעתו הנחרצת שבחוות הדעת ונסוג ממנה (ראו תשובותיו בעמ' 11 לפרוטוקול החקירה). כל אלה מטים את הכף לטובת קבלת הבקשה למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב במקרה זה.
3. בתיק זה לא מונה נוירולוג שאולי יכול היה להתייחס למצב זה. המבקש טופל על ידי פרופ' רוחקינד מהיחידה לשחזור עצבים פריפריים במחלקה הנוירוכירורגית שהפנה למרפאת כאב להזרקה אבחנתית לפיריפורמיס (ראו עמ' 89 לבקשה, מסמך מיום 19.3.17 וכן עמ' 92 מסמך מיום 6.7.17).
4. למבקש לא נמצאה הקלה בכאב לאורך זמן, גם לאחר ההזרקות. בכך יש משום ראשית ראיה כי מדובר בתסמונת כאב שמעבר לאותו מקור אורתופדי שמצא ד"ר אוחנה ואולי נוסף לו. בהעדר כל הסבר נדמה כי נכון היה במקרה כאן למנות מומחה בתחום רפואת הכאב.
5. עצם העובדה שהמבקש עבר רק פעמיים הזרקות להקלת כאב לא יכולה לאיין את יתרת המסמכים שמצביעים על קושי באבחנה של מקור הכאב וכישלון בטיפול בו.
6. מכאן שמקרה זה הוא מסוג אותם מקרים שבהם ראוי למנות מומחה בתחום רפואת הכאב. כזכור ההלכה קובעת כי עדיף מינוי מיותר על פני מינוי נדרש שלא ניתן. ראו בעניין זה דבריו של כב' השופט זילברטל בעניין רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מיום 30.5.12:

"הנה כי כן, במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה."

1. באותו מקרה התייחס כב' השופט זילברטל גם לשאלה בדבר משקלה של המלצת מומחה בתחום קרוב על מינוי או אי מינוי מומחה בתחום נוסף. כזכור בענייננו השיב ד"ר אוחנה כי אינו מוצא מקום למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי ולא בתחום רפואת הכאב. כאמור אין בקביעה כאמור כדי לייתר את בחינת בית משפט עצמו בדבר הצורך במינוי כאמור:

"לעיתים, בית המשפט אינו ממנה מומחה שמינויו התבקש בטרם יחווה מומחה שכבר מונה את דעתו בדבר הצורך במינוי המומחה בתחום נוסף. מדובר בפרקטיקה מקובלת, אלא שיש להימנע מהעברת ההחלטה למומחה. האפשרות האמורה מתאימה בעיקר למצבים בהם קיים ספק לגבי עצם הצורך במינוי הנוסף המבוקש, ובמיוחד כאשר קיימת זיקה בין תחום המומחיות של המומחה שמונה לבין תחום המומחיות של המומחה הנוסף שהתובע מבקש כי ימונה. ואולם, כאשר עלה בידי התובע לבסס את בקשתו למינוי המומחה הנוסף, בהתאם לכללים שפורטו לעיל וליתר הוראות הדינים הרלבנטיים, נדמה כי לא יהא זה נכון להתנות את קבלת הבקשה בהמלצת מומחה מתחום אחר. ראשית, קיום חשש שהמומחה שמונה יסבור, בתום לב, כי ביכולתו "לכסות" גם את התחום האחר, מבלי שהוא בהכרח מודע לכל הנתונים וההיבטים שמצויים בידיעתו של המומחה הנוסף; שנית, המומחה אינו אמור לנתח את ההיבט המשפטי שעניינו התנאים המזכים תובע בקבלת בקשתו למינוי מומחה מטעם בית המשפט. בית המשפט, ולא המומחה, אמור להיות ער לכל ההיבטים וההשלכות האפשרויות למצב של אי-מינוי."

1. מכאן שמקום שעלתה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב, הרי שיש מקום למינוי כאמור ואין לחסום את המבקש שבדרך אחרת אינו יכול להוכיח טענתו, בהינתן שמדובר בתביעה שמתנהלת מכוח החוק.

סוף דבר

1. הבקשה לפסילת או החלפת או מינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי - נדחית.
2. הבקשה למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב מתקבלת. בית משפט קמא ידאג למינוי מומחה כאמור.
3. בנסיבות לא מצאתי לעשות צו להוצאות. הפיקדון יושב לידי המבקש באמצעות בא כוחו.

ניתן היום, ז' אב תשפ"ב, 04 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.