ע"י עו"ד מג'יד אבראהים

בפני תביעה כספית על סך 16,577 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעות בעקבות נזק שנגרם לרכבו בעטייה של תאונת דרכים מיום 4.10.21.

התובע הינו הבעלים של רכב מסוג מרצדס מ.ר. 3173076 (להלן: "רכב המרצדס") ואילו הנתבעת 1 הינה הבעלים של רכב מסוג יונדאי מ.ר. 27842802 (להלן: "רכב היונדאי") כאשר ביום התאונה הנטענת נהגה בו הנתבעת 2. רכב הנתבעת 1 היה מבוטח בזמנים הרלוונטיים לתאונה מושא ההליך אצל הנתבעת 3.

בישיבת היום הסכימו הצדדים על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 1 ללא צו הוצאות- וכך היה.

לטענת התובע עת נהג ברכב המרצדס בתוך הישוב יפיע במסלול נסיעתו בנתיב הימני מתוך שני נתיבים, הנתבעת 2 אשר נהגה ברכב היונדאי ונסעה בנתיב השמאלי סטתה לנתיב נסיעתו וכתוצאה מכך התרחשה התאונה. לטענת התובע הנתבעת 2 טענה בפניו לאחר התאונה, כי חפצה לאסוף את חברתה מתוך תחנת האוטובוס הנמצאת בצד ימין של הכביש, ומכאן היא סטתה לנתיב נסיעתו. התובע טען בכתב תביעתו כי יש ברשותו סרטון המתעד את התרחשות התאונה אשר יוצג בדיון.

הנתבעות מחזיקות בגרסה אחרת לנסיבות התרחשות התאונה. לטענתן הנתבעת 2 נסעה בנתיב הימיני כדין והתובע לא שמר מרחק מרכב הנתבעת 2 ומשכך, התנגש בו מאחור, והדף אותו לעבר אוטובוס שחנה בתחנה הסמוכה מימין.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את הצדדים ועדיהם וכן צפיתי בסרטון המתעד את התאונה מספר פעמים הן באולם במהלך הישיבה והן בלשכתי, אני בדעה שיש לקבל את התביעה בחלקה. אבאר את דבריי.

ראשית, עדותו של התובע בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה מקובלת עלי. אמנם המדובר בעדות בעל דין יחידה ומעבר לכך שהיא הותירה עלי רושם חיובי הרי שהיא נתמכת בראיות נוספות. עדותו תאמה את הדיווח בטופס ההודעה על התאונה שמילא התובע ביום התאונה וצורף לכתב תביעתו, וכך גם, הנתבעת 2 אישרה בעדותה בפני היום, כי היא חפצה לאסוף את חברתה מתוך תחנת האוטובוס הסמוכה, כפי שמסר התובע בגרסתו בכתב טענותיו וכן בעדותו בפני. אמנם הנתבעת 2 לא אישרה כי עברה מהנתיב השמאלי לנתיב הימיני אלא הייתה בנתיב הימיני, ברם, התובע לא יכל לדעת מה פשר עצירת הנתבעת 2 אלמלא האחרונה הייתה מוסרת לו מידע זה מייד לאחר התאונה. אני מקבל גם את גרסתו של התובע לכך, כי הנתבעת 2 מסרה לו את האמרה הנוספת, כי היא עברה בחופזה מנתיב לנתיב, שכן קשה לחשוב, איזה מטרה הייתה לנתבעת 2 לנדף מידע זה לתובע, אם לא, כהסברה לסטייתה הפתאומית כטענת התובע.

שנית, עדותה של הנתבעת 2 הותירה עלי רושם שלילי. בין היתר, הנתבעת 2 התקשתה לבצע הדגמה לאופן התרחשות התאונה בעזרת רכבי צעצוע והדגישה כי היא הייתה בעצירה (טענה שגם עלתה בטופס הדיווח שמסרה לנתבעת 3) כאשר צפיה בסרטון מלמדת אחרת.

שלישית, הנתבעת 2 העידה, כי בתוך הרכב הייתה עימה חברתה בשם "דימה". חרף טענות התובע שכבר היו ידועות לנתבעות בכתב התביעה, הן נמנעו מלזמן את אותה חברה. כך גם הנתבעות נמנעו לזמן את החברה הנוספת שהמתינה לנתבעת 2 בתחנת האוטובוס. לא שמעתי מפי הנתבעות כל הסבר, לא כל שכן, הסבר המניח את הדעת מדוע עדות אלה לא זומנו והדבר נזקף לחובתן.

רביעית, ובאשר לסרטון שהוצג והוגש (ת/1). למדתי מהצדדים כי הסרטון הינו מחנות סמוכה אשר נמצאת בצד שמאל של הכביש (לפי כיוון נסיעת הרכבים) וככל הנראה קיימים הפרשי גבהים בין שני הכבישים, הכביש בו התרחשה התאונה והכביש שבסמוך לו הייתה המצלמה שתיעדה את התאונה. הצדדים היו חלוקים באשר לרואים בסרטון. ב"כ התובע טען, כי בסרטון ניתן להבחין ברגע המעבר של הנתבעת 2 לנתיב נסיעת התובע, ואילו ב"כ הנתבעות סבור, כי בסרטון ניתן לראות שהרכבים נוסעים זה אחרי זה. צפיתי בסרטון שוב ושוב. בעניין זה לא ניתן לשלול את גרסתו של התובע אודות מעבר הנתבעת 2 מהנתיב השמאלי לנתיב הימיני אך ורק על סמך הצפייה בסרטון ואין באותן שניות בודדות בלבד שמתעדות את התרחשות התאונה כדי לתרום תרומה ממשית למחלוקת בין הצדדים. במכלול הנימוקים והשיקולים עדיפה עלי גרסתו של התובע.

מסקנה נוספת שניתן להגיע אליה מצפיה בסרטון, כי התובע נהג במהירות, ומכאן שיש לייחס לו אשר תורם שאינו יוצר חבות בשיעור 20% לקרות התאונה.

באשר לנזק. התובע לא הציג אסמכתא על תשלום שכ"ט שמאי, ומכאן לא ראיתי לנכון לחייב את הנתבעות בתשלום נזק זה.

אשר על כן אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים שלהן:

12,062 ₪, אשר יישאו בהפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, דהיינו מיום 12.5.22, ועד ליום התשלום המלא בפועל.

החזר אגרות ששולמו בפועל בהתאם לקבלות כאשר הן נושאות הפרשי ריבית והצמדה מיום תשלומן ועד התשלום המלא בפועל.

500 ₪ בגין הוצאות התובע וכן 2,117 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. שני סכומים אלה, ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו בהפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ח חשוון תשפ"ג, 22 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.