רקע וטענת הצדדים:

בפני תביעה כספית בשל פגיעת רכבה של נתבעת 1 ברכבו של התובע.

לטענת התובע, רכבה של נתבעת 1 פגע בצד האחורי של רכבו, בזמן שהתובע עצר כדי לאפשר להולכי רגל לחצות את הכביש. בכתב התביעה ציין התובע כי "נקרע הפגוש האחורי. חתך קטן".

לטענת הנתבעות, אין מחלוקת בסוגיית האחריות אלא רק בכל הנוגע לנזק הנטען. לטענתן כפי שצוינה בכתב ההגנה, הפגיעה הייתה קלה מאוד ולא נגרם נזק לרכבו של התובע.

לדיון שהתקיים בפניי התייצבו מר שלמה דבוש, בעלה של נתבעת 1, ונציגה של נתבעת 2. התובע בעדותו לא הכחיש שייתכן שהיו לו לפני התאונה "שריטות קטנות שפשופים בפגוש". מר דבוש בעדותו ציין: "אני הייתי הנהג באוטו. אני לא מכחיש שהיתה פגיעה מאחור. יש פגיעה זה "נשיקה"."

נציג נתבעת 2 ציין בעדותו: "יש כאן מצב שהנתבע בהגינותו אומר היה מגע בין הרכבים. התובע לא חולק שהיו לו נזקים קודמים בטמבון ושפשופים. איפה שהוא סימן מכה יש עוד נזק בפינה בצד ימין. יש עוד כמה מכות בפגוש ושפשופים. גם ברור שיש לו שפשופים והוא לא תיקן זה לא קרע בטמבון כפי התובע מנסה לנפח ולהראות. מן הסתם לא יתקן את זה."

דיון והכרעה:

לאור זאת שאין חולק שהיה מגע בין הרכבים ואין חולק שהאחריות לכך הנה של הנתבעות, ולאור זאת שנגרם נזק מסוים לרכבו של התובע, התובע זכאי לפיצוי כספי מהנתבעים, ביחד ולחוד. יחד עם זאת, מעיון בתמונות חלקו האחורי של רכבו של התובע, עולה כי מדובר בנזק זניח בלבד ובוודאי שאין מדובר בקרע בפגוש האחורי, ועל כן אין מקום לחייב את הנתבעות בסכום בו נקב התובע בתביעתו.

כמו כן אין להתעלם מכך שאף התובע בעצמו לא מכחיש שייתכן והיו שפשופים ושריטות בפגוש עובר לתאונה. יתר על כן, התובע בתביעתו מציג גרסאות סותרות באשר לנזק הנטען, כשמחד גיסא טוען שמדובר בקרע בפגוש, ומאידך גיסא מתאר את הנזק כחתך קטן. "קרע בפגוש" אינו עולה בקנה אחד עם המילים "חתך קטן".

לאור האמור, אני פוסק שעל הנתבעות לשלם, ביחד ולחוד, לתובע סך של 2,000 ₪ וכן החזר אגרת בית משפט בסך של 65 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הסכומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן להגיש בקשת ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

מזכירות ביהמ"ש תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' אלול תשפ"ב, 29 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.