בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות (ת"ק 50435-11-20), כב' השופטת אדנקו סבחת חיימוביץ מיום 20.1.2022, במסגרתו ניתן פסק דין בהעדר הגנה לפיו חויב המבקש בתשלום מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות. כן עתר המבקש לביטולה של ההחלטה מיום 27.4.2022 במסגרתה נדחתה הבקשה לביטולו של אותו פסק דין.

1. בכתב התביעה אשר הוגש על ידי המשיבים נטען כי המבקש התרשל במתן שירותים אותם נשכר לבצע ועניינם הקמתה של בריכה, כאשר עלות תיקון הליקויים הוערך על ידי שמאי מטעם המשיבים בסכום כולל של כ- 31,000 ₪. המשיבים הוסיפו ועתרו לחיוב המבקש גם בפיצוי בגין הוצאותיהם כמו גם בגין נזק לא ממוני.
2. ביום 20.1.2022, התקיים דיון בהעדר המבקש, וניתן פסק דין במסגרתו הוא חויב בתשלום עלות תיקון הנזקים בהתאם לחוות הדעת, החזר תשלום שכר טרחת השמאי, תשלום בגין עגמת נפש, וכן בגין הוצאות ההליך.
3. ביום 7.3.2022 הוגשה על ידי המבקש בקשה לבית המשפט קמא לביטולו של פסק הדין. לאחר קבלת תשובת המשיבים, ניתנה ביום 27.4.2022 החלטה במסגרתה נדחתה הבקשה.
4. במסגרת בקשת רשות הערעור נטען על ידי המבקש כי שגה בית המשפט קמא עת קיים את הדיון ביום 20.1.2022, הגם בקשתו לדחיית מועד הדיון מטעמים רפואיים אשר ביחס אליהם אף הוגשה תעודה רפואית. לשיטת המבקש, בהינתן הסימפטומים אותם הפגין, האחריות הנדרשת מכל אזרח בשל מגפת הקורונה, ועתירותיו החוזרות בעניין זה לבית המשפט, היה על בית המשפט קמא לדחות את הדיון, וממילא שלא ליתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה.
5. הוסיף המבקש וטען כי עומדות לו טענות הגנה טובות ורבות, אשר פורטו במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, ושגה בית המשפט קמא עת לא מצא לנכון להורות על ביטולו של פסק הדין, על בסיסן של אלו.

בין היתר, נטען על ידי המבקש במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין כי נותר למשיבים חוב לתשלום בגין השירותים שניתנו על ידו בהיקף של כ-24,000 ₪, כי קיימות תכתובות רבות הסותרות את טענות המשיבים בכתב התביעה, וכי הטעם היחיד להגשת התביעה הוא ניסיונם של המשיבים לחמוק מתשלום יתרת חובם. בגוף בקשת רשות הערעור אף הוצגה על ידי המבקש גרסתו באשר לאירועים העובדתיים נושא ההליך.

1. בהתייחס לטעמים בגינם לא הוגש כתב ההגנה הוסיף המבקש וטען כי העיכוב בהגשה נבע מהצורך בהגשת חוות דעת נגדית, אלא כי המבקש נתקל בקושי באיתור מומחה מתאים.
2. לשיטת המבקש יש בהחלטותיו ובפסק דינו של בית המשפט קמא כדי התעלמות מטענות ההגנה, כמו גם מהטעמים בגינם לא התייצב לדיון. לדבריו, בהותרת פסק הדין על כנו, יהא כדי למנוע ממנו את יומו בבית המשפט וכדי יצירתו של עוול. עוד ביקש המבקש להפנות את שימת הלב לעובדה כי לשיטתו, נפסק כנגדו סכום העולה על הסכום המרבי המצוי בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות.
3. לבסוף נטען על ידי המבקש כי מתקיימים במקרה דנן כלל תנאי הוראות הדין המצדיקים קבלת בקשת רשות הערעור, התערבותה של ערכאת הערעור בפסק דינו של בית המשפט קמא, והשבת ההליך לבית המשפט לתביעות קטנות לצורך בירור עובדתי ומשפטי לגוף הטענות.

לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לבקשת המבקש על נספחיה, כמו גם לכלל המסמכים המצויים בתיק בית המשפט קמא, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף מבלי שאדרש לתשובת הצד שכנגד. טעמיי להלן;

1. בהתאם להלכתו של כב' בית המשפט העליון, מידת התערבותה של ערכאת הערעור בפסקי דין אשר ניתנו על ידי בית המשפט לתביעות קטנות, מצומצמת ותעשה אך מקום בו הטעות או הכשל , ברורים ועולים מתוך הפסק.
2. בתיק זה איני מוצאת, הגם כל טיעוניו של המבקש, כי מתקיימים אותם תנאים חריגים מכוחם תמצא ההצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור, ואף לא בקירוב לכך. ואבאר;
3. אקדים ואציין כי תיאור האירועים העובדתיים, כמפורט על ידי המבקש בבקשתו, נמצא על ידי כחסר.

בניגוד לתמונה אותה ביקש המבקש לצייר במסגרת בקשת רשות הערעור, אין עסקינן במי שמחמת מחלתו , לא התייצב לדיון בודד או ראשון אשר התקיים בעניינו וגרסתו באשר לאירועים נשוא התביעה הייתה פרוסה בפני בית המשפט.

חלף תמונה חלקית ובלתי מדויקת זו, יופנו הצדדים להחלטת בית המשפט קמא בבקשה לביטולו של פסק הדין, במסגרתה צוינו הנתונים העובדתיים המלאים, כאשר אך על מנת שלא יימצא פסק דיני כחסר אציין את עיקרם כדלהלן:

1. ביום 19.11.2020- הוגש כתב התביעה והדיון נקבע ליום 29.4.2021.
2. כתב הגנה לא הוגש עד למועד הדיון.
3. ביום 28.4.2021 , ערב הדיון, הוגשה בקשתו הראשונה של המבקש לדחיית מועד דיון, וזו נדחתה.
4. ביום 29.4.2021, יום הדיון, הוגשה בקשה נוספת במסגרתה טען המבקש כי אינו יכול להתייצב לדיון עקב מצב רפואי.

נוכח מועד הגשת הבקשה, נדונה זו במסגרת הדיון, ונקבע דיון נוסף ליום 21.6.2021, תוך שהובהר למבקש ההכרח בהגשת תעודה רפואית ובמסגרתה התייחסות למניעות להתייצבות לדיון בבית המשפט.

1. ביום 27.5.2021, ימים ספורים קודם למועד הדיון הנדחה, הוגשה הודעה מטעם המבקש (לא בקשה) על פיה הינו חולה ועל כן לא יתייצב לדיון.

בהחלטת בית המשפט קמא נקבע כי אין באישור שצורף כדי הצדקה לדחיית מועד הדיון וכי זה יתקיים במועדו.

ביום הדיון התייצב המבקש וטען כי לא הוגש כתב הגנה נוכח המועד בו קיבל לידיו את כתב התביעה, וכן שעה שלדבריו לא הומצאה לו חוות דעת השמאי מטעם המשיבים. הגם חוסר הנוחות אותה הביע בית המשפט קמא מהתנהלותו של המשיב, הוא מצא לדחות את מועד הדיון בסכסוך לגופו, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבים, ותוך מתן הנחייה כי כתב ההגנה וחוות הדעת הנגדית, יוגשו בתוך 30 יום.

הגם החלטה זו, לא הוגש כתב הגנה וממילא לא הוגשה גם חוות דעת נגדית.

1. ביום 30.12.2021 התקיים דיון נוסף, אשר גם במסגרתו טען המבקש כי אינו חש בטוב, ובשל כך נקבע דיון נדחה ליום 20.1.2022, תוך שבית המשפט קמא מפנה את שימת לב המבקש למחדל הנמשך באי הגשת כתב ההגנה.
2. לאחר כל אלו, לא הוגש כתב הגנה , וחלף זאת בבוקר יום הדיון שנקבע ליום 20.1.2022 הוגשה על ידי המבקש בקשה לדחיית מועד הדיון עקב כך שאינו חש בטוב.

יצוין כי מגוף פניית המבקש לבית המשפט עלה כי הוא ערך בדיקת אנטיגן מוסדית ונמצא שלילי לקורונה. על אף עובדה זו, לא התייצב המבקש לדיון.

בית המשפט קמא דחה את הבקשה לדחיית מועד הדיון, הדיון התקיים בשעה הייעודה, המבקש לא התייצב, התובעת מצדה חזרה והצהירה את הנקוב בכתב התביעה, וניתן פסק דין בהעדר.

1. ביום 3.2.2022, כשבועיים לאחר מתן פסק הדין, נשלח על ידי המבקש אישור מחלה לתיק בית המשפט והובהר לו כי ניתן פסק דין והתיק סגור.
2. רק ביום 7.3.2022, כחודש וחצי לאחר שניתן פסק הדין, הוגשה בקשתו של המבקש לביטולו של פסק הדין. במסגרת בקשה זו אכן הועלו על ידי המבקש טענות הגנה (כאשר לאלו אתייחס בהמשך), ואולם בהתייחס לטענות בדבר הטעמים להעדר ההתייצבות לא צורפה תעודה רפואית כדין, ממנה ניתן היה להסיק כי המבקש לא יכול היה להתייצב לדיון עקב מצבו הרפואי, וזאת הגם הוראות ברורות ומפורשות ביחס לכך שניתנו על ידי בית המשפט קמא, במספר הזדמנויות. לעניין טענות ההגנה - לא צורפה כל חוות דעת נגדית לזו שהוגשה על ידי המשיבים.
3. בהינתן כלל הנתונים העובדתיים אשר פורטו לעיל, מקום בו חלפה למעלה משנה ממועד הגשת התביעה ועד למועד הדיון במסגרתו ניתן פסק הדין בהעדרו של המבקש;

עת ניתנו למבקש מספר רב מאוד של הזדמנויות להגיש כתב הגנה, כמו גם לצרף חוות דעת מטעמו;

מקום בו בית המשפט קמא לא הזדרז ליתן פסק דין בהעדר, אלא שב ודחה את הדיון, ושב והנחה את המבקש להוסיף ולהגיש את טיעוני הגנתו;

ולבסוף, מקום בו הגם הבהרותיו המפורשות של בית המשפט באשר לתוכנו של אישור רפואי המוגש לבית המשפט, בחר המבקש להגיש אישורי מחלה בלבד אשר אינם מלמדים על העדר מסוגלות להתייצב לדיון;

בהינתן כל אלה – איני מוצאת כי נפלה כל שגגה בהחלטתו של בית המשפט קמא לקיים את הדיון בהעדר המבקש ביום 20.1.2022, או בפסק הדין שניתן בעקבות ומכוח אותו דיון.

1. באשר לסכום שנפסק לטובת המשיבים יודגש כי הסכום שנפסק הינו בגבולות סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות בצירוף הוצאות ההליך, ואף ביחס לכך לא נמצאה הצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור.
2. אף בהתייחס לבקשה לביטולו של פסק הדין, מצאתי את החלטת בית המשפט קמא כזו אשר לא קיימת הצדקה בדין להתערבות בה.

מקום בו נקודת המוצא הינה כי המבקש מודע לדיון שנקבע בעניינו ואף נדחו בקשותיו לדחיית מועד אותו דיון, נבחנת בקשתו של המבקשת לביטולו של פסק הדין, תוך מתן הדעת לשתי סוגיות מרכזיות כדלהלן:

• הטעמים להעדר ההתייצבותו;
• וסיכויי ההגנה.

במקרה דנן, וכפי שפורט לעיל, לא ניתן לראות את העדר התייצבותו של המבקש לדיון, כמוצדק, סביר, או כזה אשר נעשה בתום לב. למעשה, די היה בהתנהלות המפורטת לעיל, כדי להצדיק במקרה דנן דחיית בקשתו לביטול פסק הדין.

בהתייחס לסיכויי ההגנה, יש לציין כי לא הונח מעולם, בתיק בית המשפט קמא, כתב הגנה. כל זאת גם בעבור כשנה וחצי לאחר פתיחת ההליך.

טענות ההגנה היחידות הן אלו אשר מצאו ביטוי במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, אלא כי גם לאלו, לא צורפה חוות דעת נגדית לזו אשר הוגשה על ידי המשיבים, וכל זאת מקום בו הסוגיה המרכזית, הכמעט יחידה בהליך, עניינה טענות המשיבים לקיומם של ליקויים בביצוע והתקנת הבריכה.

בבחינת למעלה מן הנדרש אציין כי גם במסגרת גרסתו של המבקש בבקשה לביטול פסק הדין, הוא לא הכחיש את העובדה כי לאחר סיום ביצוע עבודות התקנה שונות, התגלתה נזילה בבריכה, אלא כי לשיטתו, זו תוקנה. חוות דעת בתמיכה לטענותיו, מעולם לא הוגשה.

עוד אציין כי נתתי דעתי לתכתובת הרבה שצורפה על ידי המבקש לבקשה לביטול פסק הדין, וייקשה עלי לראות בה את "הגביע הקדוש" להוכחת איזה מטענותיו של המבקש כנגד המשיבים בהליך בבית המשפט קמא.

1. בהינתן כל אלא אני מוצאת כי אף החלטתו של בית המשפט קמא לדחות את בקשת המבקש לביטולו של פסק הדין, מאוזנת, מנומקת כדבעי, ואין כל הצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור בה.
2. בגוף בקשת רשות הערעור הועלו על ידי המבקש טענות בדבר זכות הגישה לערכאות, חשיבות בירור ההליך לגופו תוך שיינתן למבקש יומו, וכן טענות אשר הופנו כלפי המשיבים.

ביחס לכל אלו יש להשיב כי ניתן למבקש יומו בבית המשפט, יותר מפעם אחת, אלא כי הוא בחר, בחירה מודעת, שלא לעשות שימוש ראוי באותה זכות, אלא לנסות ולעכב את בירור ההליך לגופו. לעניין זה אין לו להלין אלא על עצמו.

למעלה מכך; זכות הגישה לערכאות אינה טומנת בחובה זכות לניצול לרעה של ההליכים המשפטיים, ולצד זכויותיו של המבקש, בדין נתן בית המשפט קמא דעתו גם לזכויותיהם של המשיבים.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

מקום בו לא התבקשה תשובת המשיבים, איני עושה צו להוצאותיהם.

העירבון אשר הופקד על ידי המבקש, יושב לידיו , בכפוף להוראות כל דין.

המזכירות תתבקש להמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשפ"ב, 26 יולי 2022, בהעדר הצדדים.