ניתנה ביום 05 יולי 2022

השופט רועי פוליאק

שתי בקשות לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופט תומר סילורה ונציגי הציבור מר אמיר אופיר ומר דניאל הרפז; סע"ש 14047-12-17), אשר חייב את המבקשות לשלם למשיב ביחד ולחוד שכר עבודה ותשלומים נלווים.

רקע

1. המשיב, רב תושב שכונת 'הדר גנים' בפתח תקוה, ניגש בשנת 2000 למכרז לתפקיד רב השכונה, שבו נכתב כי "התפקיד הינו בהתנדבות וללא שכר". לטענת המשיב, הובטח לו על ידי גורמים בכירים במשרד לשירותי דת (להלן – המדינה) ובמועצה הדתית פתח תקוה (להלן – המועצה), כי מדובר במכרז מתוקצב הנושא תקן בשכר ושהעניין התקציבי יוסדר במהרה. המשיב זכה במכרז ביום 28.11.2000 ומשמש בתפקיד רב שכונה עד עצם היום הזה. בהודעה על זכייתו במכרז, הופנה המשיב למנכ"ל המועצה לחתימה על חוזה עבודה, אולם המנכ"ל נמנע מלחתום על חוזה כזה.
2. בית הדין האזורי קבע כי המועצה פרסמה את המכרז לתפקיד רב שכונה "בהתנדבות וללא שכר", ללא אישור או ידיעת השר הממונה במדינה ולא פעלה בהתאם לדרישת תקנון שירות המדינה (להלן – התקשי"ר) לעניין קליטת מתנדבים. לאחר בחינת מהות היחסים בין המשיב למבקשות ולאור הפסיקה, קבע בית הדין כי בין המשיב למבקשות מתקיימים יחסי עובד מעסיק ולא יחסי התנדבות. תביעת המשיב התקבלה במלואה והמבקשות חויבו לשלם לו, ביחד ולחוד, תשלום שכר וזכויות נלוות עבור עבודתו כרב שכונה, בסכום כולל של 492,000 ₪ וסכום נוסף בסך של 25,000 ₪ בגין הוצאות משפט. הן המדינה והן המועצה ערערו על פסק הדין.
3. המדינה ערערה על כל חיוביה בפסק הדין וטענה כי סיכוייה לזכות בערעור גבוהים, שכן הטלת האחריות עליה, מבוססת על הנחות שגויות. מהודעת הערעור ומבקשת עיכוב הביצוע עולות בין היתר הטענות הבאות: בית הדין לא הבחין בין המדינה כרגולטור לבין המועצה כתאגיד עצמאי המתוקצב על ידי המדינה, שעובדיה אינם עובדי המדינה; אין להטיל על המדינה כמתקצבת של המועצה, כל חובה משפטית לגבי התחומים המצויים באחריות המועצה, בהיעדר עילה ויריבות בינה לבין המשיב ובפרט לגבי מינוי שנעשה ללא קבלת אישור ותיאום עם המדינה ובהיעדר תקן מאושר ומתוקצב; אין באי מילוי הוראות התקשי"ר בקליטת המשיב כמתנדב, כדי לסתור את יחסי ההתנדבות שהתקיימו בין המשיב למועצה ולבסס יחסי עובד מעסיק ביניהם, שכן התקשי"ר אינו חל על עובדים ומתנדבים בשירות המועצה; המשיב ניגש למכרז מתוך ידיעה כי מדובר בתפקיד התנדבותי ולא הוכיח שהתקיימה הבטחה מנהלית בעניינו, מטעם בעל סמכות במדינה; הכרה במשיב כעובד מבלי שהתקבל תקן מאושר להעסקתו בשכר ובהיעדר מקור תקציבי לכך, הינה בעלת השלכות רוחב, המטילה עול כספי רב על הקופה הציבורית; בית הדין האזורי לא הביא בחשבון את סוגיית התיישנות תביעת המשיב, שהוגשה 17 שנה לאחר זכייתו במכרז ואת השיהוי בהגשת התביעה, המעידים על חוסר תום ליבו של המשיב. לבסוף טוענת המדינה כי אף מאזן הנוחות נוטה לטובתה, מאחר שמדובר בסכום גבוה ביותר, אשר סביר להניח כי המשיב יתקשה להשיבו, בהיותו אדם פרטי, "בעוד שמנגד אין חשש כי המדינה לא תוכל לבצע את החיובים הכספיים באם ערעורה ידחה".
4. המועצה טוענת כי סיכויי הערעור גבוהים, בין היתר מאחר שפסק הדין מבוסס על קביעה שגוייה לפיה המועצה פעלה שלא כדין בפרסום מכרז ללא שכר בהתנדבות ומתעלם ממסמכים מהם עולה כי המועצה פעלה בעניין זה תוך תיאום עם המדינה; בית הדין לא בחן את התוצאה המשפטית המתחייבת מקביעתו ופסק קיום מכרז בשכר, המקים זכויות מהותיות של עובד אליו המשיב מעולם לא ניגש ולא נבחנה עמידתו בתנאיו, בניגוד לכללי המנהל התקין. תוצאה כזו מובילה לעקיפת תנאי המכרז בשכר, לאפליה בין המשיב לבין רבנים אחרים במעמדו, שיתכן שהיו ניגשים למכרז לו ידעו שיזכה אותם בשכר, תוצאה שיש לה "השלכות רוחב החורגות הרבה מעבר לעניינם הפרטי של הצדדים בתיק"; בית הדין שגה בקביעתו כי סממני המתנדב לא התקיימו במקרה זה, שכן לא התייחס לעובדה שהמשיב שימש כרב קהילה טרם ניגש למכרז וכל שביקש היה לזכות בתואר כבוד ובמעמד פורמלי; המשיב לא קיבל כתב מינוי ולא נחתם עימו הסכם עבודה; בית הדין שגה בדחייתו את הטענה שחלה התיישנות ממועד זכיית המשיב במכרז, בו נולדה עילת התובענה ולא התייחס לשיהוי בו נקט המשיב עת הגיש את תביעתו לאחר כשני עשורים ממועד זכייתו במכרז תוך הסבת נזק ראייתי למועצה; כן שגה בית הדין בקבלו את טענות המשיב להבטחות חוזרות ונשנות, ללא כל ראיות וללא בחינת מעמדן כהבטחות מנהליות מחייבות, המקימות זכויות מהותיות של עובד. המועצה מוסיפה וטוענת כי משקבע בית הדין קיום יחסי עבודה בין הצדדים, שגה עת פסק למשיב שכר בשיעור של משרה מלאה, בהתקיים "מכרז אחד עבור שמונה (8) רבנים בשני תקני כוח אדם", לפיכך היה עליו לקבוע שיעור שכר של 25% בלבד. בנוסף המועצה טוענת כי מאזן הכוחות נוטה לטובתה נוכח עדותו של המשיב על מצבו הכספי, ממנה עולה שיתקשה להשיב את הכספים שיקבל אם יתקבל הערעור.
5. המשיב מתייחס לשני הערעורים וטוען שסיכוייהם קלושים, בהיותם נסובים על קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי, הנסמכות על הראיות שהובאו לפניו ועל התרשמותו מעדויות הצדדים. המשיב טוען כי טענת המועצה לפיה היא כלל לא נדרשה לאישור המדינה בהוצאת מכרז לרבני שכונות מתנדבים, הינה טענה חדשה שנטענה "בעלמא, ללא אסמכתאות וללא הפניות" ומהווה הרחבת חזית פסולה ובכלל, "אין עסקינן בסוגיה מכרזית באשר לנפקות אי החוקיות של המכרז בו זכה המשיב, אלא עסקינן בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד". עוד טוען המשיב בין היתר כי עליו לקבל שכר בהתאם לקריטריונים שקבעה המועצה, בהיות שכונת הדר גנים אחת השכונות הגדולות בפתח תקוה. לדבריו המועצה נוהגת איפה ואיפה ובניגוד לדבריה שאינה יכולה לתת שכר למי שנבחר במסגרת מכרז ללא שכר, אחד הרבנים שנבחר במכרז בו השתתף המשיב, מקבל היום שכר, בהיקף 100% משרה, מבלי שהשתתף במכרז חדש. לטענה כי ההבטחות שניתנו למשיב אינן בגדר "הבטחות מנהליות", טוען המשיב שהמבקשות לא הפריכו טענות אלו באמצעות העדים שבשליטתן, לפיכך חלה החזקה לפיה אילו הביאו ראיה, היתה זו פועלת נגדן. בנוגע לטענת המועצה להיקף משרה של 25% לכל היותר, טוען המשיב כי היא חסרת תום לב בנסיבות בהן עדויות הצדדים שלא נסתרו, מוכיחות כי המשיב עבד בהיקף משרה מלאה. לעניין ההתיישנות מציין המשיב שהטענה נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 20.01.2019, מהטעם שהתביעה היתה להכרה במשיב כעובד ובזכויות הנגזרות מכך, בכפוף להתיישנות של 7 שנים. לעניין השיהוי, טוען המשיב שפניותיו החוזרות לבעלי תפקידים במבקשות מוכיחות, כי לא ויתר על זכות התביעה ועל כן דין טענה זו להידחות.

המשיבמוסיף וטוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, משום שבבעלותו ירושה שקיבל מהוריו ובית פרטי. המשיב צרף נסח מלשכת רישום המקרקעין ותצהיר המאמת את דבריו. עוד נטען כי טענת המערערות לאורך ההליך שהמשיב "עשיר ולכן אינו זקוק לכסף" משתיקה אותן מלטעון לחשש שמא לא יוכל להשיב את כספי הזכייה.

1. בתגובה לתשובת המשיב המדינה טוענת כי קיים סיכוי לקבלת הערעור התומך בעיכוב ביצוע פסק הדין הן משום שפסק הדין מעורר קשיים ושאלות המצדיקות דיון ובחינה חוזרת והן לנוכח התעלמות המשיב בתשובתו ממרבית טענותיה. לעניין מאזן הנוחות טוענת המדינה כי טענת המשיב לעניין מצבו הכלכלי אינה עולה בקנה אחד עם טענותיו לאורך ההליך שהכנסותיו נמוכות והוא מתפרנס "מירושת הוריו שנפטרו וממשכורתה של אשתו". במצב דברים זה יקשה עליו להשיב הסכומים שנפסקו אם יתקבל הערעור, ללא מימוש הנכס; המועצה טוענת בתגובה שהגישה כי טענותיה מבוססות על דברי המשיב ובא כוחו בכתבי הטענות ובפרוטוקול ההוכחות, מהם נובע שיקשה עליו להשיב את הכספים אם הערעור יתקבל ושלמרות שוויו הגבוה של הבית שבבעלותו, למועצה אין כל עניין להיגרר לתביעות מימוש נכסים בעתיד.

דיון והכרעה

1. לאחר בחינת הבקשות והתשובה להן, פסק דינו של בית הדין האזורי והודעות הערעור, החלטתי לקבל את בקשות המבקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין.
2. נקודת המוצא לדיון בבקשה לעיכוב ביצוע היא כי בעל דין זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. נטל השכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מכלל זה מוטל על המבקש, אשר עליו להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שהנזק היחסי שייגרם לו מאי היענות לבקשה, גדול מן הנזק הצפוי לצד שכנגד ככל שיעוכב הביצוע (ע"ע (ארצי) 44633-10-12 דימטרי סביניך - צוות 3 בע"מ (08.04.2013); עע"מ 2152-13 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית טבעון – ועדת ערר מחוזית חיפה (23.04.2013)). בין שני התנאים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", באופן שככל שסיכויי הערעור טובים יותר, כך ניתן להקל בדרישה לנטיית מאזן הנוחות לטובת המבקש, ולהיפך (ע"ע (ארצי) 136-14 דן אופ בע"מ – קורנוקופיה אקוויטיז בע"מ (10.03.2014)). כאשר פסק הדין הוא כספי גוברת הנטייה שלא לעכב את ביצועו ונפסק כי "עיכוב ביצועו של חיוב כספי יינתן, על דרך הכלל, רק כאשר בית המשפט משתכנע כי קיים חשש של ממש שאם המבקש יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו" (ע"א 5963-13 מנורה חברה לביטוח בע"מ - פלוני (16.01.2014), להלן – עניין מנורה). להלן אבחן יישומם של מבחנים אלה בנסיבות פסק הדין והערעורים שהגישו המבקשות.
3. סיכויי הערעורים – המבקשות העלו טענות משפטיות הראויות לעיון ולבחינה על ידי ערכאת הערעור, הן לעניין הקביעה שלא נומקה בהרחבה כי יש לראות במדינה מעסיקה משותפת של המשיב והן לעצם דרישת המשיב להיות מוכר כעובד המועצה בהתחשב בכלל נסיבות העניין ובהן הוראות המכרז ופרק הזמן הארוך שחלף מעם מינויו ועד לנקיטת ההליכים המשפטיים. בנוסף על כך יש מקום לבחון טענות שהעלו המשיבות בעניין השיהוי בו נקט המשיב בהגשת התביעה ובשאלת קיומה של הבטחה מנהלית, העומדת בניגוד להוראות המכרז. משכך הערעורים מעלים שאלות משפטיות של ממש הראויות לליבון ערכאת הערעור וסיכויי הערעור בכלל ושל המדינה בפרט על פני הדברים אינם מבוטלים.
4. מאזן הנוחות –אמנם, החיוב כספי מבוסס בעיקרו על זכויות מתחום משפט העבודה המגן, אשר אמורות היו להינתן למשיב, בהתאם לפסק הדין, במשך תקופה ארוכה, אך אין להתעלם מהסכום הגבוה שנפסק (עניין מנורה). למרות שהמשיב הינו בעלים של בית פרטי, אשר יש להניח כי שוויו גבוה פי כמה מסכום החיוב, לא הוצגו נכסים המאפשרים להשיב את סכום הזכיה ללא נקיטת צעדי מימוש של בית מגורים שהינם מטבע הדברים מורכבים ומתמשכים. מנגד אין חשש כי לא יעלה בידי המשיבות לעמוד בחיוב אם הערעורים יידחו.
5. יישום – אכן, ככלל אין לעכב פסק דין כספי, אך בשקלול שבין סיכויי הערעורים לבין מאזן הנוחות, תוך מתן משקל גם לשיהוי הרב בהגשת התביעה שיש בו כדי ללמד כי לא אצה הדרך למשיב, אני מורה על עיכוב הסכום שנפסק למשיב.
6. סוף דבר – הבקשות מתקבלות. פסק דינו של בית הדין האזורי מעוכב עד להכרעה בערעורים. המשיב יישא בהוצאות כל אחת מהמערערות בסכום של 1,500 ש"ח (3,000 ש"ח בסך הכול).

ניתנה היום, ו' תמוז תשפ"ב (05 יולי 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.