1. בפני בקשה לתשלום תכוף מכח סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, בטרם הוגשה התביעה העיקרית.
2. המבקשת, ילידת 1970, נפגעה בתאונת דרכים ביום 22.12.21 בה נחבלה בין היתר בפניה ונשברו לה על פי תעודת חדר מיון ביה"ח אסותא אשדוד, שיניים עליונות.
3. כנטען בבקשה לאחר שחרורה מביה"ח, פנתה למרפאתו של ד"ר קורן ערן, מומחה פה ולסת, לצורך קבלת טיפולי שיניים בעקבות התאונה.

מנספחי הבקשה ועדות המבקשת עולה כי טרם התאונה, עבדה כסייעת בגן ילדים, והכנסתה הממוצעת עמדה על כ- 7,200 ₪. לטענתה, בתקופה הקצרה שלאחר התאונה סבלה מנפיחות, כך שלא ניתן היה לטפל בה ובהמשך פנתה לד"ר קורן, לצורך טיפול בשיניה. לדבריה לאחר התאונה ירדה הכנסתה ל-6,100 ₪ ,הוצאות מחייתה ל6 החדשים האחרונים מגיעות ל 6300 ₪ ,ואילו הוצאות הרפוי של שיניה מגיעות למעלה מ 90,000 ₪.

עוד הסבירה כי בבעלותה נכס בבאר שבע אותו היא משכירה בגובה 3,000 ₪ ואילו היא שוכרת דירה בעלות חודשית של 3,300 ₪. המבקשת הודתה כי רק לאחרונה סיימה תשלומי משכנתא כך ש"השתחררו " לרשותה 1000 ₪. מנגד אינה יכולה לקבל הלוואה לצורך ביצוע תשלום בעבור טיפולי השיניים לאור רמת האשראי העומד לרשותה.

1. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה בטענה שלא הוצגו תימוכין המלמדים כי קיים בסיס כלשהו לסכומים הנקובים. כמו כן לטענתו לא השתנה דבר במקורות המחייה של המבקשת לאחר התאונה ולא השתנה דבר מבחינת מצבה הכלכלי. למעשה אין ירידה בהכנסות המבקשת ואילו שכרה לפני התאונה נחזה כגבוה יותר היות ושולמו לה דמי הבראה.

זאת ועוד, מכיוון שלא הוצגו קבלות על תשלום בעבור טיפולי השיניים ואין אישורים רפואיים המצביעים על צורך עכשווי אלא תכנית שיקום הפה ארוכת טווח, אין המבקשת זכאית להקדמת תשלום תכוף ,מה גם שלא נעשתה פניה מצד המבקשת לקופת החולים.

לשיטת ב"כ המשיבה , יש להמתין למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש על מנת שתוכרע השאלה האם הטיפול הנדרש אכן מוצדק.

דיון

המישור המשפטי

1. תכליתו של הסדר התשלום התכוף הוא להחיש תשלום לנפגע בתאונת דרכים ולהבטיח כי בתכוף לאחר התאונה ועוד בטרם סיום הליכי המשפט , יקבל תשלום בגין צרכי הריפוי, הסיעוד והמחיה שלו ושל התלויים בו. הסעד המוענק לנפגע הוא סעד של חירום, שאין להתלותו או לדחותו אלא בהתקיים ספק של ממש בעצם זכאותו של הנפגע.

[ראה רע"א 9275/03 פינטו נ' יונה פד נח (2) 295 (2003)]

בשונה מסעדים זמניים רגילים, בקשה לתשלום תכוף אינה "מקפיאה מצב", וכידוע אינה מהווה מעשה בית דין ,אולם מעמידה את המשיבה במצב שבו תשלם כספים על בסיס טענה שלא הוכחה. ההצדקה היחידה לכך היא, חשש אמיתי, שאם לא יעשה כן, יעמוד המבקש בפני סכנה קיומית, יחסרו לו צרכי מחייה, סיעוד או ריפוי. בהעדר סכנה כזאת, אין הצדקה לתשלום התכוף.

(ראה: א.ריבלין ,תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים עמ ' 637 ,וכן בת"ת (ת"א) 16648-04-14 גיימני נ' סאגווי ירושלים בע"מ (נבו 03.07.2014)).

זאת ועוד ,משום מהות הסעד המתאים לתקופת הביניים עד להכרעה בתובענה ,רשאי ביהמ"ש להסתפק בראיות לכאורה.

(ראה: ע"א 387/82 קרנית נ. אסידו פ"ד מ(4) 213, (1985) ע"א 6560/96 בר זאב נ. ג'ומעה, פ"ד נב(3) 557 ( 1998) רע"א 5012/03 קרצר נ' קרנית ( 26.10.03) ]

6. סעיף 5(ב) לחוק הפלת"ד, מונה את עקרונות והתנאים למתן הסעד כדלקמן:

"מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב - הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אשפוז בבית חולים; תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק,  עד להחלטה הסופית בעניין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי העניין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המרבית תילקח בחשבון ההכנסה המרבית בלבד".

ראינו כי ההלכה הפסוקה הצביעה על דרישת המהירות במתן הסעד והגדירה את הנטל המוטל על המבקש להצביע לכאורה על פגיעתו בתאונת דרכים וזכאותו לפיצוי מכח חוק הפלת"ד. עוד הובהר כי התשלום התכוף נועד לספק צרכי ריפוי, סיעוד, מחייה לרבות מחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או תלויים בו. תקופת התשלום תהא בעד התקופה שעד לשנתיים מקרות התאונה.

אמנם לא בהכרח קיימת זיקה ישירה בין שיעור התשלום התכוף למידת הפגיעה ,והנטל על המבקשת להצביע בשלב זה על הצורך המיידי .

המישור העובדתי

7. המבקשת העמידה את עיקר בקשתה על צרכי ריפוי הכרוכים בטיפול שיניים.

על פי הצעת מחיר של ד"ר קורן מטעמה מסתכמות הוצאות אלו בסך של 89,250 ₪.

לדברי המבקשת פנתה אל הרופא הפרטי משום שאינה סומכת על הרפואה הציבורית והיות שהיא נזקקת למומחה בתחום רפואת פה ולסת, ולכן אף לא הצטיידה בהצעת מחיר מהקופה.

המבקשת העידה כי עברה טיפולי שיניים בעבר ובוצעו לה כתרים ואלו ניזוקו לטענתה בתאונה. בהגיעה לד"ר קורן טופלה על ידו בעקירת שינים מקדימה ושתי שיניים טוחנות והותקנה לה פלטה זמנית לאחר הגלדת התפרים . היא החלה בטיפולים לאחר התאונה אולם הפסיקה אותם בהעדר יכולת לבצע התשלום. בשלב הנ"ל מסרה בידיו שיק בטחון על סך של 83,000 ₪ . עוד הוברר כי עד כה לא שולמו כספים למומחה ומשכך לא הוצגו קבלות בגין תשלומים שבוצעו.

8. לאחר עיון בבקשה ונספחיה וחקירת המבקשת לפני ,שוכנעתי כי יש להעתר לבקשה בחלקה.

בהעדרה של חוו"ד רפואית בשלב זה על המבקשת להצביע על הצורך הדחוף בטיפולי השיניים המפורטים ועלותם.

דא עקא, הצעת המחיר שהוצגה לוקה בפירוט הנדרש והגם שניתן בה סיכום עלות כללית, אין בה ראיה ולו לכאורית בדבר הנחיצות של כל הטיפולים בשלב זה , משך תקופת הטיפול ושלביה . כמו כן אין הלימה בין תיאור השיניים שנפגעו לכאורה ,לעלויות הטיפולים שפורטו מולן.

במצב זה יש לבחון באופן מוקפד עוד יותר את ההוצאה הנדרשת.

ניתן לקבע כי עדות המבקשת בדבר נחיצות הטיפול הרפואי לא נסתרה ,ולכל היותר המחלוקת מצומצמת לשיעור ההוצאה וגובה הסכומים שמתבקשים ובמסגרת הפרטית .

למעשה גם אינטרס של המשיבה צריך להיות שהמבקשת תבצע את השיקום בצורה המהירה ותפעל להקטנת נזקה ,ונקבע לא אחת שאין להותיר את הנפגע חסר יכולת לשאת טרם פסק הדין ,בהוצאות רפואיות.

[ראה בת"ת( ת"א) 34689-12-16 פלג זלצמן נ' הפול ( 9.12.19) ]

עם זאת לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמבקשת לא הוכיחה כי מיצתה את אפשרויות השיקום באמצעות טיפולים המוצעים דרך קופת החולים (אשר סביר להניח כי עלותם פחותה) .משכך אין מקום לקבל את המפורט בהצעת המחיר ,כראיה ניצחת ,באשר למלא עלויות הטיפול כבר בשלב מוקדם זה.

9. לאור כל האמור ,בגזירת הטיפול הרפואי שנדרש לכאורה שיש בו פירוט מספיק מתוך ראיות המבקשת, אני קובעת כי על המשיבה להקדים תשלום תכוף למבקשת בתוך 30 יום בסך של 27,000 ₪. לסכום זה יתווסף שכ"ט עו"ד בסך של 4100 ₪.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשפ"ב, 21 יולי 2022, בהעדר הצדדים.