מבקשת דינה מלמד

ע"י ב"כ עו"ד יוחי גבע

נגד

משיבה ויתניה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד תום אלקלעי

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") המוגשת מטעם המבקשת והמשיבה להלן: "בקשת ההסתלקות").

במוקד ההליך – טענה בדבר היעדר הנגשת נתב השיחות של המשיבה.

רקע

1. ביום 24.5.2022 הגישה המבקשת (להלן: "המבקשת") כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה") תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור").

בבסיס התובענה ובקשת האישור, טענת המבקשת - לקויית שמיעה המסתייעת במכשיר שמיעה - לפיה המשיבה, חברה יזמית הרשומה בישראל, הפרה את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; וקונקרטית את תקנה 33 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, בשעה שלא הנגישה את נתב השיחות שלה ומנעה מהמבקשת לקבל השירות הנדרש מהמשיבה.

1. המשיבה טרם השיבה לטענות המבקשת. לצד זאת, במסגרת מגעים בין באי כוח הצדדים, טענה כי סברה שהיא פועלת בהתאם להוראות הדין. יחד עם זאת, ציינה כי תהיה מוכנה להסיר את מוזיקת הרקע מנתב השיחות שלה.

בקשת ההסתלקות

1. בהינתן האמור, הצדדים באו בדברים והגיעו להסכמה כי:
   1. המשיבה תסיר את מוזיקת הרקע מנתב השיחות שלה;
   2. המשיבה תחדד ותרענן נהליה בכל הקשור להנגשת נתב השיחות לאנשים עם מוגבלויות בדגש על כבדי שמיעה, ובהתאם להוראות הדין.
   3. המבקשת תסתלק מבקשת האישור ותביעתה תידחה.

משמוצו עילות התביעה, מוגשת הבקשה דנן על מנת לחסוך בזמן שיפוטי יקר ובעלויות לצדדים.

1. לעניין גמול ושכר טרחה, הסכימו הצדדים על תשלום 1,000 ₪ עבור המבקשת, ושכר טרחה לבא כוחה על סך 9,000 ₪ בתוספת מע"מ.
2. משכך, מבוקש לאשר את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור ולהורות על דחיית תביעתה האישית.
3. כן, מבוקש לפטור מפרסום ומשלוח הודעה אודות הגשת הודעת הסתלקות.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בתובענה, בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, מצאתי כי דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

המסגרת הדיונית

1. הליך ההסתלקות המוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מורכב משני שלבים:

בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך התייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפרסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

1. בבואו לדון בבקשת ההסתלקות, על בית המשפט לבחון את סיכויי בקשת האישור והתובענה. ככל שמדובר בבקשה בעלת סיכוי גבוה להתקבל, יתכן כי בית המשפט יורה על החלפת התובע המייצג ו/או באי כוחו. מאידך גיסא, ככל שמדובר בבקשה שהייתה מלכתחילה בקשת סרק, אשר ממילא לא היה מקום להגישה, יתכן כי בית המשפט לא ייעתר לפסיקת גמול למבקש והוצאות שכ"ט עו"ד לבאי כוחו.

אישור בקשת ההסתלקות

1. כאמור, עניינה של בקשת האישור בטענה, כי המשיבה הפרה את הוראות הדין, כשלא פעלה להנגשת נתב השיחות שלה.

במסגרת בקשת ההסתלקות הוסכם כי המשיבה תפעל להנגשת נתב השיחות והסרת מוזיקת הרקע מנתב השיחות.

1. בהינתן האמור, נראה כי הושגה מטרתו העיקרית של ההליך ומתייתר הצורך בהמשך בירורו.

קבלת בקשת ההסתלקות בשלב זה תייתר את הצורך בניהול ההליכים, תחסוך טרחה ועלויות משמעותיות לצדדים ותפחית מהעומס המוטל על בית המשפט.

לאור האמור, נחה דעתי כי ההסדר מהווה פתרון הוגן, הולם וראוי לסיום המחלוקת.

על כן, הריני מקבלת את בקשת ההסתלקות.

גמול ושכר טרחה

דיון

1. סעיף 16 לחוק קובע כי כל טובת הנאה בקשר להסתלקות טעונה אישור של בית המשפט. במסגרת זאת, ישקול בית המשפט באם הראתה התובענה עילת תביעה לכאורה; וכן יבחן את התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה.
2. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, ככלל, אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו במסגרת בקשת הסתלקות, אולם יהיו מקרים חריגים, בהם בנסיבות המתאימות יהיה אפשר להיעתר לבקשת הסתלקות מתוגמלת (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול נ' סונול בע"מ (5.8.18), להלן: "עניין סונול").

השיקולים העיקריים אותם יש להביא בחשבון הם: עילת תביעה לכאורה ותועלת לחברי הקבוצה, כאשר על התועלת להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. כמו כן יש לבחון את הפער בין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעד שניתן לקבוצה במסגרת בקשת ההסתלקות, וכן לבדוק את שאלת נחיצות ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה. במקביל, על בית המשפט לבחון גם שיקולי רוחב, היינו כיצד ההכרעה בבקשת ההסתלקות תשפיע על מוסד התובענה הייצוגית, לרבות שימת לב לשאלת הנציג, שכן משהגיע התובע הייצוגי להסכמה, אין עוד מי שישמיע את קולם של חברי הקבוצה שההסדר אינו משרת את עניינם (סעיף 27 לפסה"ד בעניין סונול). בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות. נקבע כי יש לעשות כן לאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שהובהר, כי אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת. פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, ניתן וראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך ובניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. כאשר מדובר בפסיקת שכר טרחה ניתן להביא בחשבון אף את ההוצאות שהוציא בא כוח המייצג, האופן בו ניהל את ההליך, והפער שבין הסעדים שהתבקשו לבין אלה שנפסקו בסופו של יום לטובת חברי הקבוצה (סעיף 29 לפסה"ד בעניין סונול).

לעניין שיעור הסכומים שיש לפסוק כגמול ושכר טרחה, נקבע, כי יש משמעות אף ליצירת מדרג מבחינת שיעור הסכומים, בהתאם לשלב בו הסתיים ההליך וכן בהתאם למידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. המטרה היא "להשיא את התועלת לקבוצה מההליך הייצוגי, ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות בעלות ערך ציבורי" (סעיף 29 סיפא לפסה"ד בעניין סונול).

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר ששקלתי את הדברים, ראיתי לנכון לפסוק גמול ושכר טרחה, כמבוקש.
2. על פני הדברים וככל שהדבר נצרך להכרעה בסוגיה זו, נראה כי בקשת האישור גילתה עילת תביעה לכאורה, שכן עובר להגשת בקשת האישור, לא היה נתב השיחות של המשיבה מונגש כנדרש ולו בשל השמעת מוסיקת הרקע באופן שהקשה על המבקשת ליצור קשר עם המשיבה על מנת לקבל השירות הנדרש.
3. נוסף על כך, ההליך הניב תועלת.

בהתאם לפסיקה, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלבנטית לחברי הקבוצה. אחת מאמות המידה העשויה לסייע בעניין זה היא שאלת נחיצותו של ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה (ס' 26 לפסה"ד בעניין סונול, לעיל).

כאמור, בעקבות ההליך תפעל המשיבה להסדרת נגישות נתב השיחות ולחידוד הנהלים הרלוונטיים לנושא דנן.

1. בשים לב לקיומה של עילת תביעה לכאורה, לאור התועלת שתהא לציבור ולחברי הקבוצה בגין בקשת ההסתלקות, וכן נוכח החיסכון במשאבי המערכת השיפוטית, יש מקום לאשר גמול למבקשת על סך 1,000 ₪, ושכר טרחה לבא כוחה על סך 9,000 ₪, בתוספת מע"מ.

חליף ופרסום

1. הדעה הרווחת בפסיקה קובעת כי כאשר ההסתלקות היא לפני אישור בקשת האישור, ההחלטה האם להחליף את המבקש המסתלק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. היינו, בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן. לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

במקרה הנדון, סבורתני כי אין הצדקה להטיל על הצדדים עלויות נוספות הכרוכות בפרסום. מדובר בבקשה שהוגשה בשלב מקדמי, בטרם נערך כל דיון בבקשה לאישור, פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין ואינו מונע מאחרים להגיש תביעה כנגד המשיבה. לא מצאתי כי בקשת ההסתלקות פוגעת באינטרס כלשהו של חברי הקבוצה או הציבור. ההיפך הוא הנכון – על פני הדברים, נוכח התחייבות המשיבה באשר להסדרה העתידית; בשים לב לתועלת בה זכו חברי הקבוצה והציבור בכללותו, מצטייר כי בקשת ההסתלקות הינה במקומה, באשר אין מקום להמשך ניהול ההליכים נגד המשיבה.

מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשים אחרים חלף המבקשת ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר

1. הריני מאשרת את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור. התביעה האישית של המבקשת נדחית.

המשיבה תשלם למבקשת גמול על סך של 1,000 ₪; ושכר טרחה לבא כוחה על סך של 9,000 ₪, בתוספת מע"מ.

הגמול ומחצית שכר הטרחה, ישולמו בתוך 30 יום.

יתרת שכר הטרחה תשולם לאחר הודעת עדכון, הכוללת הצגת אסמכתאות, המעידות כי בוצעו התחייבויות המשיבה, בכל הנוגע להסדרת הנגישות ולחידוד הנהלים, כאמור.

ב"כ המבקשת ימציא העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

התיק ייסגר.

ניתן היום, ט' אלול תשפ"ב, 05 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.