טוען...

החלטה על (א)בקשה של נתבע 1 בתיק 29161-03-21 הודעה מטעם המשיבה

רחל ברקאי22/11/2022

בקשות 38 ו-39

המבקש בת"צ 29161-03-21:

עופר שפיגל

ע"י ב"כ עו"ד אמיר ישראלי

נגד

המשיבה בת"צ 29161-03-21:

הוט מובייל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אורית מלכא

משרד עוה"ד פישר בכר ושות'

החלטה

עניינה של החלטה זו בבקשת המבקש למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים של המשיבה וכן צו מענה לשאלון שנשלח אליה, והכל מכוח הוראת תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: "תקנות תובענות ייצוגית").

העובדות

  1. המבקש (להלן: "שפיגל") הגיש כנגד המשיבה, חברת הוט מובייל בע"מ (להלן: "הוט מובייל"), תביעה ולצידה בקשה לאישור ניהולה כתובענה ייצוגית, במסגרתה נטען כי הוט מובייל מטעה את לקוחותיה אשר רוכשים ציוד קצה ומשלמים בעבורו באשראי, ב-36 תשלומים כולל ריבית, שעה שהיא אינה מגלה בפרסומיה את שיעורי הריבית השנתית וגובה סכומי יתר ביחס לריבית הנהוגה כיום במשק. מכאן, שהוט מובייל אינה רשאית לגבות ריבית כלשהי.

לטענת המבקש, בכך הפרה הוט מובייל את הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); הוראות תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), תשמ"ג-1983 (להלן: "תקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי)"); סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי); סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.

  1. יצוין כי בקשת האישור הינה נוסח מתוקן של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי המבקש קודם לכן (להלן: "בקשת האישור המקורית"), שכללה שתי עילות: האחת, מכוח חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן: "חוק הסדרת הלוואות"); והשנייה, מכוח חוק הכנת הצרכן.

בדיון מקדמי מיום 24.11.2020, בעצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה תימחק העילה מכוח חוק הסדרת הלוואות ותיוותר העילה מכוח חוק הגנת הצרכן. בהתאם לכך, הגיש המבקש את בקשת האישור לעיל.

  1. מנגד, טענה הוט מובייל כי היא מבהירה היטב ללקוחותיה, בטרם רכישת ציוד הקצה, כי לרשותם עומדות שתי אפשרויות תשלום: האחת, תשלום במזומן; השנייה, תשלום באשראי שיחולק ל-36 תשלומים שווים. במסגרת זאת מציינת הוט מובייל הן את המחיר המלא והסופי במסלול התשלום במזומן והן את המחיר המלא והסופי במסלול התשלום באשראי, בו גלום שיעור הריבית. לפיכך, כל המידע הרלוונטי אודות שיעור הריבית במסלול התשלום באשראי פרוש לפני הלקוח בבואו להחליט על אופן ביצוע התשלום. מכאן, שאין כל בסיס לטענת ההטעיה והיעדר הגילוי של המבקש. כמו כן, לטענת הוט מובייל, גם לו היו מתקבלות טענות המבקש, הרי שלא נגרם לו או למי מחברי הקבוצה נזק ולא מתקיים קשר סיבתי, שכן הם בחרו באופן מושכל ולאחר שהכירו בשתי אפשרויות התשלום והפרש המחירים בניהן, לקנות את ציוד הקצה במחיר המוצע במסלול התשלום באשראי, בו מגולם שווי הריבית.

בנוסף, טענה הוט מובייל כי לא מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית. כך למשל, נטען שהמבקש לא העמיד תשתית ראייתית מספקת וכשל בהוכחת יסודות עילות התביעה להן הוא טוען, ולפיכך אין אפשרות סבירה שטענותיו יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. זאת ועוד, הוט מובייל סבורה כי המבקש לא הוכיח קיומה של קבוצה לגביה מתעוררות שאלות משותפות של עובדה ומשפט, וכן שתובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת נוכח הצורך לקיים בירור פרטני ביחס לכל לקוח ולקוח לאור השונות הקיימת בנסיבותיו של כל אחד מלקוחות הוט מובייל.

  1. ביום 30.12.2021 נערך דיון מקדמי בעקבותיו החליט בית המשפט, כי על הוט מובייל להמציא למבקש את כל מסמכי העסקאות שנערכו בינה ובין המבקש אשר טרם הוגשו עד כה.
  2. בהתאם לכך, ביום 27.1.2022 מסרה הוט מובייל הודעה לפיה איתרה מסמך אחד בקשר לעסקה שבוצעה בינה ובין המבקש, והוא חשבונית העסקה מיום 18.11.2013, שצורפה להודעה (להלן: "הודעת הוט מובייל"). עוד הובהר בהודעת הוט מובייל כי טרם ביצוע העסקה ציינה בפני המבקש כי לרשותו עומדות שתי אפשרויות תשלום: האחת, תשלום במזומן בסך של 2,349 ₪; השנייה, תשלום באשראי בסך של 3,096 ₪ שישולמו ב-36 תשלומים שווים.
  3. ביום 9.2.2022 התקבלה תגובתו של המבקש להודעת הוט מובייל בה טען, כי ההודעה והחשבונית שצורפה אליה אינה מתייחסת כלל להסכם ההתקשרות בינו ובין הוט מובייל, על אף שתקנות הגנת הצרכן ורישיונה של הוט מובייל מחייבות הסכם כזה. עוד נטען, כי הודעת הוט מובייל אינה כוללת אמירה פוזיטיבית לפיה לא אותרו מסמכים נוספים ובניהם הסכם ההתקשרות מהעסקה בינה ובין המבקש. כמו כן, נטען כי הודעת הוט מובייל אינה נתמכת בתצהיר. בנוסף לכך נטען כי אין בהודעת הוט מובייל התייחסות כלשהי לחובתה לכרות הסכם בכתב בהתאם לסעיף 3 לתקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי) ולהמציא לצרכן הסכם חתום בו מצוין, בין היתר, המחיר בכל אחת מאפשרויות התשלום, ושיעור הריבית השנתית במסלול תשלום האשראי. עוד נטען, כי משך הזמן שחלף מעת ביצוע ההסכם אינו יכול לסייע להוט מובייל, שכן בקשת האישור הוגשה בשנת 2016 וחזקה על הוט מובייל כי שמרה את החומרים הנוגעים לעסקה שביצע המבקש.

לאור האמור, לצד תגובתו, הגיש המבקש את הבקשה שבפניי בה הוא מבקש לחייב את הוט מובייל לגלות ולאפשר עיון במסמכים שיפורטו להלן, שלטענתו, הינם רלוונטיים ועומדים בתנאים הקבועים בתקנות תובענות ייצוגיות.

במסגרת בקשתו זו עתר המבקש לחייב את הוט מובייל להעביר לעיונו, עותק מהסכם הרכישה שנחתם בינו לבינה. ובמידה ואינו קיים, ביקש כי תבהיר מדוע הוא איננו מצוי ברשותה.

בנוסף נדרשה הוט מובייל להגיש לעיונו עותקים של הסכמי רכישת מכשיר מדגמיים מהתקופה הרלוונטית, וככל שניתן מהדגם אותו רכש המבקש.

המבקש הוסיף וביקש לחייב את הוט מובייל להשיב בתצהיר לשאלה האם ככלל נהגה לכרות הסכמי רכישת מכשיר עם לקוחותיה, במקרים של מכר באשראי, טרם הגשת בקשת האישור (בין השנים 2013-2016) וכן ליתן מענה לשאלה האם בתקופה שלאחר הגשת בקשת האישור (בין השנים 2016-2020), במקרים של מכר באשראי, נהגה לחתום על הסכמי רכישת מכשיר עם לקוחותיה. במידה שכן, התבקשה הוט מובייל להמציא לעיונו עותקים רלוונטיים של הסכמי רכישת מכשיר מדגמיים מהתקופה הרלוונטית.

  1. נימק המבקש בקשתו וטען, כי מסמכים אלו נועדו לברר האם הוט מובייל עמדה בהוראות התקנות הן בעניינו של המבקש והן כלפי קבוצת לקוחותיה כאשר לדידו לא ניתן ללמוד מחשבונית העסקה על תנאי עסקה ופרטיה.
  2. המשיבה השיבה ארוכות לדרישת המבקש כשהיא חוזרת ופורטת טענותיה בין השאר להעדר רלבנטיות והרחבת חזית כאשר לדידה השאלה המרכזית העומדת לדיון הינה אם קיים קשר סיבתי בין ההטעיה הנטענת לבין הנזק הנטען וכי בקשת המבקש לקבל לידיו עותק מההסכמי הרכישה שערכה הוט מובייל אל מול המבקש ואל מול לקוחותיה בין השנים 2013 – 2020 בקשר לרכישת מכשירים הינה דרישה מכבידה שאינה אלא מסע דייג פסול שאף מסרבל את ההליך.
  3. המבקש בתגובתו הדגיש כי המשיבה נתנה הסכמתה להעביר לעיונו את הסכמי ההתקשרות וכי התנגדותה כעת אינה מובנת.
  4. אקדים ואומר כי לאחר שהפכתי בטענות הצדדים ראיתי לנכון לקבל הבקשה.

תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות קובעת שני תנאים למתן צו גילוי מסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית: רלוונטיות המסמכים לדיון בבקשת האישור; קיומה של "תשתית ראייתית ראשונה" שהתובענה תאושר כייצוגית לפי התנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; (4) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

(ראו לעניין זה בר"ע 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' זליכה (פורסם בנבו, 29.3.16) שם קבעה כב' השופטת חיות (כתוארה אז), מספר תנאים בהתקיימם ייעתר בית המשפט לבקשה לגילוי ועיון במסמכים בהליך של תובענה ייצוגית: רלוונטיות המידע להליך; המידע או המסמכים מצויים בידי או בשליטת בעל הדין כלפיו מופנה הצו; מתן הצו יפשט וייעל את ההליך; הצו לא יטיל על בעל הדין כלפיו הוא מופנה עול בלתי סביר; וכאשר מבקש הצו הוא מבקש בקשת האישור - עליו להניח תשית ראייתית ראשונית שלקיומם של התנאים שבסעיף 8(א) לחוק.

לימים נקטו בתי המשפט גישה מרחיבה ביחס לשאלת הרלוונטיות של מסמכים, כאשר נקבע שככלל מסמך ייחשב כרלוונטי אם יש בידו במישרין או בעקיפין לקדם את עניינו של בעל דין, כך שבלעדיו יימנע מבעל הדין או יקשה עליו להוכיח טענה שעל פניו יש לה יסוד.

בעניין הדומה לענייננו (רע"א 8674/19 שפגאט בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו 05.12.2021), חייב בית המשפט העליון את הבנק המשיב להמציא לעיון המבקש מסמכים הנמצאים ברשות בנק, המכילים מידע בדבר היקף הפעילות העסקית של לקוחות הבנק, מאחר ויש בהם כדי לסייע לבירור הטענות העולות מבקשת האישור, שם נטען כי הבנקים מפרים חובותיהם כלפי הלקוחות ואינם מגלים ללקוחותיהם את האפשרות שהם זכאים להיות מסווגים כ"עסק קטן" ולשאת בתשלומים מופחתים.

  1. בענייננו, דומות הנסיבות לאלו שנדונו בעניין שפגאט לעיל, ועסקינן בבקשה פשוטה של המבקש לעיין במסמכי ההתקשרות עליו חתם את מול המשיבה, על מנת לבסס טענתו בדבר הטעית לקוחות בכך שהוט מובייל בהסכמיה אל מול לקוחותיה, איננה מציינת את שיעור הריבית אותו היא גובה כאשר מדובר בעסקה בתשלומים. חשיבות רבה יש למידע זה ואין די בעובדה כי הוט מובייל הציגה בפני הלקוחות שני מסלולי תשלום ושווי העלות בכל מסלול. כך גם אין בקיומה של חזקה כי ההסכם בידי הלקוח – המבקש, כדי לפטור את הוט מובייל, המשמרת מידע לקוחות במאגריה לעשות החיפוש הנדרש ולהמציא למבקש עותק מהסכם אותו ערכה.

מעבר לאמור המשיבה כבר נתנה הסכמתה בנדון ואין די בהעברת עותק מחשבונית לתשלום. תתכבד המשיבה ותמציא לעיון המבקש עותק מהסכם הרכישה מולו. ככל שאין הדבר בנמצא ברשותה תשיב מענה בנדון וכן תמציא לעיון המבקש עותק מסוגי הסכמי הרכישה שהיו באותה עת אל מול לקוחותיה. וכן תשיב לדרישותיו למענה בנדון. אשר להסכמים מעבר לתקופה המתוחמת בתביעה זו לא ראיתי כל בסיס להיענות לדרישה זו בהעדר רלבנטיות בשלב זה של הדברים, שלב הדיון בבקשת האישור.

סוף דבר

  1. ניתן צו כמבוקש הן לעיון במסמכים הספציפיים והן המענה לשאלות, למעט העברת מידע אודות הסכמים שמעבר לתקופה הנקובה בתביעה, והכל בתוך 30 יום מהיום.

סירובה של המשיבה היתה מיותר והיא תישא בהוצאות המבקש בגין בקשה זו בסך של 5,000 ₪.

הצדדים יקדמו הבנות בתיק זה כמו גם בשני התיקים הקשורים לתיק זה, המתנהלים באותו נושא, וישקלו לקדם הליך גישור, בהינתן מועד הדיון הקבוע לעוד חודשים מספר.

עד לא יאוחר מיום 16.12.22 יודיעו הצדדים אם קיימת הסכמה לקדם הליך גישור בתיקים אלו. בית המשפט נכון לסייע במינוי מגשר.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תשפ"ג, 22 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
23/05/2022 החלטה שניתנה ע"י רחל ברקאי רחל ברקאי צפייה
09/06/2022 החלטה שניתנה ע"י רחל ברקאי רחל ברקאי צפייה
22/11/2022 החלטה על (א)בקשה של נתבע 1 בתיק 29161-03-21 הודעה מטעם המשיבה רחל ברקאי צפייה
22/11/2022 החלטה על (א)בקשה של נתבע 3 בתיק 29161-03-21 הודעה מטעם המשיבה 3 רחל ברקאי צפייה
17/12/2022 החלטה על (א)בקשה של נתבע 1 בתיק 51883-05-22 הודעה ובקשה מטעם הצדדים רחל ברקאי צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 טל בטלר אמיר ישראלי
נתבע 1 סלקום ישראל בע"מ יגאל ארנון