1. לפני תביעה על סך 11,184 ₪.

בכתב התביעה נטען, בתמצית, כדלקמן:

1. התובעים ביקשו לרכוש מהנתבעת שני מטבחים וקיבלו הצעות מחיר בהתאם (לאחד בשווי 36 אלף ₪ ולשני בשווי 32 אלף ₪). הצעת מחיר נחתמה ומקדמות (בשווי כולל של 10,200 ₪) שולמו.
2. לאחר מספר ימים הגיעו התובעים למסקנה כי עלות המטבח יקרה מהתקציב שעומד לרשותם ולכן הודיעו על ביטול העסקה.
3. לעמדת התובעים – הודעת הביטול הועברה בתוך 14 ימי העסקים העומדים לרשותם, ובכל מקרה לפני תחילת העבודה על המטבחים (לפני שהמטבחים "יצאו לביצוע", כלשונם), שכן אספקת המטבחים היתה מיועדת לחודשים ספטמבר-אוקטובר, וההזמנה והביטול היו באפריל ובמאי.
4. התובעים טוענים כי הנתבעת דרשה מהם 20% משווי העסקה כדמי ביטול (13,600 ₪), וזאת בגין העלות המגיעה לנתבעת על העיצוב ותוכניות העיצוב (התובעים טוענים כי העלות התייחסה גם לעמלות אשראי אך הנתבעת הבהירה כי לא כן היא).
5. התובעים טוענים כי הנתבעת לא השקיעה בעיצוב המטבחים אלא 20 דקות של עיצוב ראשונים ביום המכירה, וכי לא היו תכניות לביצוע, ולכן יש להתיר להם לבטל את העסקה ולא לשלם אלא דמי ביטול שלא יעלו על 100 ₪.
6. לכתב התביעה צורפה הזמנה (על שם התובעת 2) מיום 29.4.21 (שעה 17:28) על סך 32,000 ₪ (דהיינו, למטבח "השני"). בהזמנה מצוין, בין היתר, כי "עיצוב, תכנון וייעוץ – שירות בעלות 15% מהערך הכולל". כן מצוין כי מועד האספקה יהיה "45 ימי עבודה מרגע אישור כל הפרטים לאחר מדידות בפועל".
7. כן צורפה קבלה מיום 5.5.21 (שעה 16:14) על תשלום בסך 4,800 ₪ מידי התובעת 2. קבלה נוספת, מאותו מועד (בשעה 16:15), מלמדת על תשלום שבוצע מידי התובע 1 (ואשתו) על סך 5,400 ₪.
8. צורף מסמך "תנאי הזמנה" וצורפה תכנית (כולל מידות), בת ארבעה עמודים, על שם התובעת 2, נושאת חתימת הלקוח, מיום 3.5.21.
9. התכתבות במייל בין הצדדים צורפה אף היא – מייל של אשת התובע 1 מיום 30.5.21, 11:11 (פניה ללאון, מנהל הנתבעת, בהמשך לשיחה עם נציג המכירות ברק ב-"שבוע שעבר"); מייל תשובה של לאון מאותו יום בשעה 16:12 (ולפיו עברו מעל 14 ימים ודמי הביטול יעמדו על 20%); ומענה של התובע 1, מאותו יום בשעה 17:32, המסתייג מתשובתו של לאון.
10. מכל האמור ייאמר כבר עתה, ובטרם יוצגו טענות ההגנה, כי נמצא שהעסקה נכרתה לכל המאוחר ביום 5.5.21 (מועד הקבלות) (וכנראה כבר ביום 29.4.21 – מועד ההזמנה, או ביום 3.5.21 – מועד הדפסת התוכניות והחתימה עליהן). עוד נמצא כי התובעים הודיעו על הכוונה לביטול העסקה לכל המוקדם ביום 23.5.21 (שבוע לפני המייל הראשון שצורף, בו מוזכרת השיחה עם ברק).

בכתב ההגנה נטען, בתמצית, כדלקמן:

1. התובעים קיבלו הצעת מחיר (באמצעות התובע 1) ביום מכירות שהיה בתאריך 29.4.21. בקשר להצעה זו ישב התובע עם איש המכירות ברק נאור, ממנו קיבל תכניות ועיצוב ראשוני, ועם מנהל הנתבעת, לאון בוהר, בפגישה שנמשכה שעתיים וחצי. ההזמנה שאושרה כללה ייעוץ, תכנון, עיצוב, ייצור והרכבת שני מטבחים.
2. התובע אישר בחתימתו את ההזמנה ושילם מקדמה בסך 15% - בהתאם לתנאים המפורטים בטופס ההזמנה. כן הוסכם כי עליו להשלים פרטים (כגון מידות מכשירי חשמל, גוונים וכו') וכי עם השלמתם – תרשם ההזמנה לאספקה בתוך 45 ימי עסקים.
3. בהתאם להזמנה נערכת הנתבעת לייצורה – הסכמי רכש מול ספקים, הערכות בקווי הייצור וכו'.
4. מספר ימים לאחר מכן (3.5.21) התקיימה עם התובע פגישה נוספת בת מספר שעות (עם ברק) בה קיבל ייעוץ נוסף ונערכו תוכניות מעודכנות – עליהן חתם בתום הפגישה.
5. רק כחודש לאחר מכן (30.5.21) ביקש התובע לבטל את ההזמנה, טען כי מצא ספק זול יותר, וטען כי נלחץ על ידי הנתבעת לבצע את ההזמנה.
6. הנתבעת טוענת כי לא נכון להתיר לתובע לקבל ממנה את השירות והייעוץ ואז להעביר את תוצרי עבודתה לספק אחר, וכל זאת ללא תמורה לנתבעת בגין טרחתה. הנתבעת מציינת כי האמירה בכתב התביעה שביטול העסקה נבע מבחינה מחודשת של תקציב התובעים תומך בעמדתה באשר לנסיבות ביטול העסקה.
7. הנתבעת כופרת בטענה שהועלתה בכתב התביעה (תוך הפניה לפסיקה) כאילו מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד – כאשר בשונה מהפסיקה אליה הפנו התובעים במקרה דנן תנאי ביטול העסקה צוינו במפורש ובבירור בטופס ההזמנה.
8. התובעים הגישו כתב תשובה לכתב ההגנה של הנתבעת. בכתב התשובה נטען כי מרבית זמן הפגישה הוקדש לטיפול בתקלות בהדפסה וכי העיצוב שבוצע היה ראשוני בלבד. התובעים מאשרים כי מועד החתימה היה 3.5.22.
9. כן הסתייגו התובעים מהאמירה לעניין מועד האספקה (שכן בית התובע 1 היה לקראת שיפוצים ואספקה בתוך 45 ימים לא היתה רלוונטית לצרכיהם).
10. התובעים ביקשו לחלוק על הטענה כי ניצלו את הנתבעת לשם גיבוש תכנית שבוצעה על ידי אחר, והציגו את תכניות הנגר שביצע את העבודה בסופו של דבר – ואשר מהן ניתן ללמוד על ההבדלים בין התכנונים, לעמדתם.
11. התובעים שבו והפנו לפסיקה.
12. בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם. התובעים ביקשו להדגיש כי כל עוד לא בוצעו מדידות הרי שיש מקום להתיר את ביטול העסקה וחזרו על הטענה כי ביטלו את העסקה כדין. נציג הנתבעת טען, מנגד, כי המועד לביטולה חלף (ולעמדתו – גם לפי פרשנות התובעים, של 14 ימי עסקים).

דיון ומסקנות

1. מן המקובץ שוכנעתי כי מועד כריתת ההסכם בין הצדדים היה ביום 5.5.21, כפי שצוין גם לעיל. התובעים אישרו כי ביטלו את העסקה מחמת המסקנה בדבר אי כדאיותה, וכאמור לעיל – עשו כן, לכל המוקדם, ביום 23.5.21.
2. בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010 נקבע כי בעת רכישת ריהוט (ס' 1 לתוספת לתקנות) יהיה רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך 14 ימים מיום שקיבל את הטובין (ס' 2(1) לתקנות)(ודוק – ימים, ולא ימי עסקים), אולם זכות הביטול לא חלה על "(1) ריהוט שהורכב בבית הצרכן; (2) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות" (ס' 6 לתקנות).
3. במקרה דנן עסקינן בטובין שהוזמנו על פי מידות ודרישות מיוחדות (דהיינו, אין מדובר במוצר מדף) (ור' גם אמירה מפורשת לעניין זה בתנאי ההזמנה – ס' 12) ומשכך – ממילא לא קמה לתובעים הזכות לבטל את העסקה בהתאם להוראות תקנות הגנת הצרכן הנזכרות לעיל.

לעניין זה ר' גם ת"ק (תביעות קטנות פ"ת) 69815-11-20 אורה כהן נ' סמל פרפקטו בע"מ (כב' הרשם הבכיר א' כרמלי, פסק דין מיום 22.2.21).

1. בהעדרה של זכות זו, יש לבחון את זכות הביטול של ההסכם על פי תנאיו – כמקובל בדיני החוזים.
2. במסמך "תנאי ההזמנה" שצורף כנספח לכתב התביעה לא מצויה התייחסות לאפשרות כי יבוטל על ידי הלקוח (בס' 1 מדובר על ביטול ההסכם על ידי הנתבעת, אם יתברר כי נכרת בטעות; ס' 7 עוסק בביטול מועד הרכבה או הספקה, אך לא בביטול ההסכם) למעט כמצוין בס' 14 – כי בקשה לביטול תועבר בכתב להנהלת הנתבעת, ומצוין אופן חישוב הזיכוי ללקוח במקרה של ביטול חלקי.
3. במסמך נוסף שצורף כנספח לכתב התביעה מובהר על ידי הנתבעת "תהליך הזמנת, ייצור והרכבת מטבח". במסמך זה (הנושא אף הוא את חתימת התובע, כפי שהיא נחזית להיות ובהשוואה לחתימה שעל גבי התוכניות מיום 3.5.22) מצוין כיצד יתואמו המדידות ונתונים נוספים. ממסמך זה ניתן ללמוד כי את המדידות יש לבצע לפחות 60 ימי עבודה מראש ועל ידי חברת מדידות מקצועית. לא נטען על ידי הנתבעת כי שלב זה בוצע – ומכאן, כי כטענת התובעים, העבודה על ייצור המטבחים טרם החלה בפועל (אך נרשמה הערת הנתבעת, כאמור לעיל, כי עם החתימה על ההזמנה מתחיל תהליך ההיערכות לייצור).
4. ולבסוף, בטופס ההזמנה עצמו נכתב כי "עיצוב, תכנון וייעוץ" הוא שירות בעלות 15% מהערך הכולל של ההזמנה – ואף שבשונה מהנטען על ידי הנתבעת לא נכתב במפורש כי סכום זה הוא מקדמה, או כי סכום זה ישולם גם אם תבוטל העסקה, לא מן הנמנע כי ניתן ללמוד זאת מהנוסח ומשלבי העבודה.
5. התובעים הפנו לת"ק (ראשל"צ) 7526-09-14 ג'אנה מיכלסון - שלום נ' י.ד. תעשיות עץ בע"מ (אניס מטבחים) (כב' הש' י' בלכר, פסק דין מיום 20.1.15) שם דחה בית המשפט דרישה לתשלום בסך 6,000 ₪ בגין "עלות תכנון" מטבח. בית המשפט דחה דרישה זו משנמצא כי בטופס ההזמנה לא צוין סכום כלשהו ביחס לעלות התכנון. כן מצא בית המשפט שלא ניתן להפריד בין עסקת רכישת המטבח ועסקת תכנונו, וכי דרישה לדמי ביטול בגין תכנון המטבח (כעסקה נפרדת) לא עולה בקנה אחד עם הוראות תקנות ביטול העסקה. בית המשפט דחה את הטענה כי מדובר בפיצוי מוסכם, מצא כי הוא מופרז, וכי כפי שנוסח בהסכם נשוא אותה תביעה – הוא בגדר תניה מקפחת.
6. בית המשפט קבע כי היה על הנתבעת באותו מקרה להחתים את הלקוח על התחייבות מפורשת לתשלום עבור העיצוב – אחרת יש לראות בשירות זה כשירות שניתן ללא תשלום על ידי נציגי הנתבעת וכחלק מעסקה ומהשירות שניתן ללקוח.
7. מפסק דין זה, ומפסיקה נוספת, עולה כי "הפסיקה אמנם לא מכירה בפיצול מלאכותי של 'תכנון' למול 'ייצור' בנוגע להזמנת רהיטים, באשר לעיתים עסקה להזמנת ריהוט כוללת רכיב מובנה של עיצוב הרהיט עצמו. ואולם, הפסיקה, בייחוד בתחום עסקאות לרכישת מטבחים, אינה שוללת אפשרות לביצוע 2 עסקאות נפרדות בין הצדדים ובלבד שמדובר בהפרדה ברורה" (עניין כהן נ' סמל פרפקטו בע"מ הנזכר לעיל).
8. במקרה דנן, ובשונה מהנסיבות בעניין כהן נ' סמל פרפקטו הנ"ל, לא נמצא ציון מפורש בהסכם ההזמנה – וספק אם ניתן לגזור אותו במשתמע מהאמירה אודות עלות שירות ה-"עיצוב, תכנון וייעוץ". נכון היה לצרף לתנאי ההסכם אמירה כגון "שירותי התכנון אשר מוענקים על-ידי החברה ללקוח הם בתמחור נפרד מעסקת ייצור המטבח שיגבה בכל מקרה גם במקרה של ביטול ההזמנה", או נוסח דומה.
9. לא ניתן להתעלם, אולם, מכך שלידי התובעים נמסרו תוכניות מפורטות ואשר נושאות מידות, וכי הן היו תולדה של פגישות בין הצדדים שנמשכו מספר שעות עבודה (בדיון אישר התובע כי הפגישה עם ברק נמשכה כשעתיים).
10. אני מוצא, לפיכך כי על פי הוראות דיני החוזים ולאור המפורט, התובעים היו רשאים לבטל את העסקה ומשעשו כן עליהם לפצות את הנתבעת בגין העבודה שהושקעה עד אותו השלב. נוכח עבודת התכנון, הכנת התוכניות והמידות, ומשלא בוצעו מדידות בבית התובעים ולא החל תהליך הביצוע בפועל, אני מעמיד את סכום הפיצוי (גם בשים לב לסכומים שנקבעו בפסיקה, כולל זו שנזכרה לעיל) על סך 5,000 ₪.
11. את יתרת הסכום שגבתה הנתבעת מהתובעים עליה להשיב לתובעים, וזאת ייעשה בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבעת.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, ו' אב תשפ"ב, 03 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.