1. לפני עתירה שעניינה החלטה על דחיית בקשתו של העותר לחופשה ראשונה.

העותר, מרצה עונש מאסר עולם בגין עבירות של רצח, החזקה והובלה של נשק שלא כדין, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. ביום 23.3.21 נקצב עונשו לתקופה של 30 שנים והוא נמצא למעלה מ- 12 שנים במאסר.

לטענת העותר, מהלך מאסרו תקין, כמעט ללא דו"חות משמעת וללא דו"חות מודיעין, הוא נוטל חלק בפעילות חינוכית הכוללת גם קבוצות חינוכיות, שימש במשך ארבע שנים כתומך במר"ש וסייע לאסירים סיעודיים בפעולות יומיומיות וכן נטל חלק בקבוצות טיפוליות שונות לצד טיפול פרטני. העותר ציין כי מדו"חות של המשיבים עולה כי מסוכנותו נמוכה, כי הוא נמצא לקראת סיומה של מחלקת אלימות ולמעשה, הסיבה היחידה בעטיה לא אושרה לו החופשה היא עמדת מודיעין שב"ס כי הוא מעורה בעולם הפשע מעצם שיוכו המשפטי ומעמדו המשפחתי באזור נצרת וכי לאורך מאסרו קיים חמ"ן שלילי רב הכולל סכסוכים, ירי לעבר אזרחים, אמל"ח וכוונות פגיעה באחרים. משטרת ישראל אף היא לא המליצה על הוצאתו לחופשה בשל הסכסוך עם משפחת קרבן העבירה שביצע העותר ויתרת המאסר הממושכת.

העותר מצביע על כך שבפרוטוקול הדיון, שלאחריו התקבלה ההחלטה, נכתב כי מודיעין המחוז לא ממליץ על הוצאתו לחופשה בעת הזו "יש צורך בבדיקה מעמיקה של גורמי המודיעין וההערכה של מ"י על קשריו ומהם הסכסוכים? ומה החשש שאם יצא לחופשה". מכאן, טוען העותר באמצעות באת כוחו, כי ראוי היה כי בפני מקבלי ההחלטות תובא עמדה סופית, לאחר בירור, ולא היה מקום לקבל את המלצתם השלילית של גורמי המודיעין אשר ניתנה בטרם הושלם הבירור המודיעיני הדרוש.

העותר הוסיף וציין כי הוצא לביקור בליווי אצל אביו החולה ולו היה מידע מודיעיני כנגדו, הדבר לא היה מאושר. מכאן, טען, לא ברור מדוע נטען כעת כי יש בעניינו חמ"ן שלילי, כאשר על פי ידיעתו, לא היה כנגדו דבר.

1. המשיבים ציינו כי מועד תום ריצוי מאסרו הצפוי של העותר הוא בחודש ינואר 2040 והבהירו כי הטעם לדחיית בקשתו של העותר לחופשה ראשונה, כך על פי החלטת נציבת שב"ס, הוא התנגדות גורמי המודיעין ומשטרת ישראל, יתרת מאסרו הארוכה של העותר והעובדה שרק לאחרונה נקצב עונשו.

המשיבים הפנו לפקודת הנציבות 04.40.00 הקובעת, בין היתר, כי חופשה לאסיר עולם תהיה בכפוף להמלצת ועדת אסירי עולם ולהחלטת הנציב. הועדה לא המליצה והנציבה קיבלה את עמדת הועדה. לטענת המשיבים, אין מקום להתערבות בהחלטה זו, אשר עוסקת בעניין המצוי בליבת שיקול הדעת של המשיבים, אשר יודעים להעריך כי פוטנציאל הפגיעה באחר במהלך חופשה של העותר, הוא גבוה וממשי.

אשר למידע בעניינו של העותר, הציגו המשיבים מידע חסוי וטענו כי יש בו כדי להוביל להמלצת גורמי המודיעין ולאור יתר השיקולים, גם לדחיית בקשתו של העותר.

1. בחנתי את טענות הצדדים השונות ועיינתי במסמכים שהוצגו בפניי, הן אלו הגלויים, הן בחומר המודיעיני הסודי והגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

בניגוד לטענות העותר, בידי המשיבים מידע מודיעיני ממשי וחמור המתיישב עם ההתייחסות אשר ניתנה לו במסגרת המלצת גורמי המודיעין. אכן, בפרוטוקול הועדה צויין כי נדרשת בדיקה מעמיקה של אותו מידע תוך הצלבתו עם מידע אודות הסכסוכים הנטענים, אולם ברור כי בחינת הועדה נעשתה לאותה העת ועוד ברור כי בהמשך, לאחר שבידי גורמי המודיעין יהיה מידע נוסף ולאחר שייערכו בדיקות נוספות, ניתן יהיה להביא שוב את בקשתו של העותר בפני הועדה. לאחר ששקלתי את טענות העותר בעניין אותה הערה כאמור, אינני סבורה כי נכון היה לדרוש מן הועדה להמתין עד להשלמת הבירור שכן בירורים שכאלו, מטבע הדברים, יכולים לארוך זמן, לאור טיב המידע והשאלות אשר נשאלו במסגרת פרוטוקול הועדה.

החשוב לענייננו, הוא כי בעת שדנה הועדה בעניינו של העותר, היה לנגד עיניה כל המידע הרלוונטי ונשקלו מכלול השיקולים.

החלטת הועדה כי לאור התנגדות גורמי המודיעין ומשטרת ישראל ולאור יתרת המאסר הארוכה והעובדה כי רק לאחרונה נקצב עונשו של העותר, אין מקום לאשר בשלב זה חופשה ראשונה, היא החלטה סבירה למועד שבו התקבלה ולא מצאתי טעם המצדיק התערבות כלשהי בה.

לפיכך, אני מורה על דחיית העתירה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"ב, 13 יולי 2022, בהעדר הצדדים.